ישראל כץ
ישראל כץצילום: מרים אלסטר, פלאש 90

בראיון ליומן ערוץ 7 דוחה שר התחבורה, השר ישראל כץ, מכל וכל את טענות האופוזיציה נגד נאומו הצפוי של ראש הממשלה נתניהו בקונגרס. לטעמו דווקא התנגדותו של הרצוג לנאום נובעת מטעמים פוליטיים.

"מדינת ישראל פועלת שנים רבות נגד האפשרות של התחמשות איראן בנשק גרעיני במגוון תחומים סמויים מהעין, פעילות מודיעינית, פעילות חשאית, פעילות דיפלומטית והמהלך האפקטיבי ביותר הוא אותו חרם שאותו הוביל נתניהו וסחף איתו את ארה"ב ואת רוב מדינות העולם. אלא שאחרי כול זה הגענו לרגע האמת כשנשיא ארה"ב הולך לחתום על הסכם גרוע שיהפוך את איראן למדינת סף גרעינית בפרק זמן לא ארוך במונחים היסטוריים. מאחר ועיתוי החתימה הוא קרוב נענה ראש הממשלה להזמנת הקונגרס האמריקאי. הקונגרס פעל באופן מוסרי וכבעל כוח פורמאלי בנושא הסרת הסנקציות", מקדים השר כץ ומתאר את הסיטואציה בה מצוי ראש הממשלה.

לזאת הוא מוסיף ואומר כי "לא בכדי אני רואה כאן גורמים שלא מעוניינים בנאום הזה ופועלים נגד, כל אחד מסיבותיו. לא נתקלתי בפעילות נמרצת נגד נאום שהם טוענים שהוא לא חשוב. אם הוא לא חשוב למה פועלים נגדו", מעיר כץ ומונה את מתנגדי הנאום ופעילותם נגדו: "הממשל האמריקאי פועל בתדרוכים, בלחצים ובדרישה מבכירים דמוקרטים שיאמרו שיחרימו כשבסוף מתברר שהם לא מחרימים כמו ננסי פלוסי ואחרים. האיראנים בדרכם מאיימים בהשמדת ישראל, בשיטוח תל אביב וחיפה ותוקפים אתץ ישראל שמנסה למנוע את הסכם הפז הזה מבחינתם כשהם עובדים על המערב. הגורם השלישי זה בוז'י הרצוג יו"ר האופוזיציה שבמקום להתייצב באופן ממלכתי לצד ראש הממשלה בסוגיה שגם הוא מגדיר אותה כקיומית, הוא הולך לדרך הפוליטית ובגלל חששו שהציבור יראה את ראש הממשלה כנושא מהלך נכון הוא תוקף את עצם הנסיעה ועצם הנאום".

השר כץ מבהיר כי פנייתו בשבוע שעבר להרצוג ובקשתו ממנו להצטרף לנסיעת נתניהו הייתה על דעת ראש הממשלה ובידיעתו, ולדבריו גם הרצוג עצמו ידע שהדבר נעשה ונאמר על דעת נתניהו. "לא פעלתי לפני שקיבלתי את אישורו של ראש הממשלה אבל הרצוג סירב לכך באופן פוליטי, התנגדות "אדלרית", הגורו החדש שלהם אמר שלא, ציפי הוסיפה גם היא והוא סירב. אם הוא היה נוסע הייתה בכך אמירה שזה לא עניין פוליטי ויש כאן קונצנזוס שלא יהיה נשק גרעיני בידי איראן והיה מסייע לעם ישראל אבל הוא חשש שזה יזיק לו בבחירות".

כץ מוסיף ואומר כי הוא מבין את אותם שהתווכחו מלכתחילה אבל כעת, כאשר הנאום הוא כבר עובדה מוגמרת, אין לכך כל טעם. זאת בעיקר לנוכח מה שנראה כנסיגה אמריקאית בהקשחת העמדות כלפי ישראל. "אפילו הממשל האמריקאי משמיע אותו מפוייסים יותר. קרי כבר אומר שנתניהו מוזמן לנאום".

כץ מבהיר כי על פי השקפת אובמה המנתח את המציאות בכלים אינטרסנטיים אמריקאיים ארה"ב יכולה לחיות עם הסכם שכזה אך "ישראל אינה יכולה לחיות עם ההתפתחויות שיבואו בעקבות הסכם כזה". לטעמו אם נתניהו היה מגיע יומיים לפני הבחירות כדי לתמוך בהסכם הנרקם מול האיראנים הרי שהוא היה מתקבל בוושינגטון בכבוד גדול. "הסוגיה היא לא הפרוצדורה והטקס אלא העובדה שנתניהו הוא האדם היחידי בעולם שהיה מסוגל לעור ויכוח בדעת הקהל האמריקאית ולעורר ספקות בבית המחוקקים האמריקאי ואת זה אובמה לא רוצה".

סוגמא לדבריו מציג השר כץ כשהוא מצטט את העיתונאי היהודי אמריקאי ג'פרי גולדברג התומך באובמה ומהמקורבים אליו וכעת כותב מאמר ולפיו לנתניהו יש קייס חזק כי מהפרטים שמתבררים ארה"ב לא נותנת תשובות מספקות איך יימנע מאיראן נשק גרעיני ואובמה לא עומד בהבטחתו להגן על ביטחון ישראל. "לכן אני משוכנע שראש הממשלה יודע מה להגיד והוא גם יחשוף עובדות ויעורר ויכוח אמריקאי ואולי ידחה את החתימה על ההסכם הרע הזה".

"ארה"ב היא דמוקרטיה ולדעת הקהל יש משקל עצום וכך לעמדת המחוקקים. נתניהו עושה כאן דבר גדול שהוא ניחן בתכונות ובאומץ ללכת שלא בדרך הקלה", אומר השר כץ ומבהיר כי הנאום צריך להיות תקיף חד וחזק אך לא כזה שתהיה בו פגיעה אישית בנשיא ארה"ב, בת בריתה העיקרית של ישראל. לדבריו תחושתו של נתניהו כעת היא שהמציאות עימה הא מתמודד דומה לימי מלחמת העולם, ימים בהם ידוע שהרכבות ממשיכות להוביל יהודים לתאי הגזים והמעצמות החליטו שלא להפציץ את תשתיות הרכבות מסיבותיהן וכעת הוא נאבק על שינוי המדיניות הזו, "לא על השמדה נוכחת אלא על השמדה עתידית".

"הוא מרגיש כמנהיג היסטורי שזו אחת המשימות החשובות ביותר שלשמן הוא נכנס לחיים הציבוריים. לא בכדי הוא מזכיר את אביו שהיה מרחיק ראות כהיסטוריון. לא בכדי עלה לקבר אביו. הוא רואה כאן התפתחות חמורה שצריך למנוע אותה".

בהמשך הדברים מתייחס השר כץ בלעג לתיאוריות שהועלו ולפיהן נתניהו בחר להקדים את הבחירות דווקא למועד הזה, המועד הידוע לסגירת ההסכם עם איראן, כדי להתעמת עם האמריקאים ולקצור רווח פוליטי. "כמי שהיה מעורה במהלכים להקדמת הבחירות, מהלכים שנכפו עקב אי היכולת לנהל את המדינה – זו שטות מוחלטת", קובע כץ.

"מפריע להם שאם יתמכו בעמדתו המקצועית והמוסרית של נתניהו הם יחזקו את נתניהו. לכן הם מעלים טיעונים כאלה. כשרבין התלבט אם לשלוח את החיילים לאנטבה בגין אמר לו תעשה ונעמוד באחריות ביחד. במלחמת לבנון השנייה נתניהו גיבה בארץ ובחו"ל לא רק את צה"ל אלא גם את הממשלה, אבל לצערנו הרצוג מוכיח שהוא לא ראוי גם לא להיות ראש אופוזיציה. הרי מי שקבע את המועד לחתימה אלו האמריקאים והמעצמות מול האיראנים. מגוחך לטעון שנתניהו קבע את תאריך הבחירות לשם כך. יש כאן תאריכים שצריך להופיע והגיע הזמן להפסיק עם הטיעונים הללו. נכון שהדבר מפריע להם כי הם פחות יכולים לעסוק בבקבוקים ובדברים התפלים הללו. פתאום לבני והרצוג לא מדברים על אבו מאזן. לא דנים על שלום ביטחון ומלחמה כי הם יודעים שהציבור ימני ולכן רוצים להטעות את הציבור ולהסיט אותו לכיוונים אחרים".

כץ מזכיר בדבריו את הראיון שישודר היום ב'עובדה' ובו הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ מדבר, גם אם ברמז, על סיטואציות שבהן נשקלה פעולה באיראן – אז זו בעיה מומצית? מה מעדיפים, שניקלע לחוסר ברירה ואז נפעל או שנלחץ במרכז הכובד של העולם, בקונגרס האמריקאי, נשמור על כבודו של הנשיא אבל נלחץ למען האינטרסים של עם ישראל ואולי נראה שטקס החתימה עם האיראנים יידחה ואז כולם יבינו שהייתה כאן פעולה נכונה שלא רק שלא עמדה בעמדה האמריקאית אלא גם הקשיחה אותה".

באשר ליום שאחרי העימות עם האמריקאים השר כץ אינו נשמע מוטרד. הוא מציע לראות את סרטוני הארכיון של הימים שאחרי הפצצת הכור בעיראק כאשר שמעון פרס התווכח עם מנחם בגין בתואנות של בחירות והנשיא רייגן הקפיא העברת מטוסי F-15. "גם אז פרס טען שזה בגלל הבחירות ושאפשר לפעול באמצעים אחרים אבל ההיסטוריה מוכיחה לכולם מי צריך לבקש סליחה. כולם, חוץ מפרס, ביקשו סליחה מבגין".

כץ מזכיר שהגעתם של האיראנים לשולחן המו"מ התאפשרה אך ורק בעקבות החרם שהוטל עליהם ומשום כך מתחזקת התחושה שאסור להרפות מחרם שכזה. "ככל שההתנגדות לנאום גדולה יותר אני מבין שנתניהו צדק יותר. לא הייתה התנגדות אם זה היה רק בגלל פרוצדורה ושיקולי בחירות. האיראנים חוששים שהסכם הכניעה הזה לא ייחתם ואובמה פוחד שההסכם לא ייחתם ואז הוא יצטרך להתמודד עם שאלות קשות ואמיתיות כמו איך הוא דואג לביטחון ישראל ואיך מונע את הגרעין האיראני. נתניהו יציג את הדברים בתוספת עובדות שאינן ידועות ואני מקווה שדבר יסייע".

לקראת סוף הדברים התבקש השר כץ להתייחס לאמירתו של פרופ' איתן גלבוע אתמול בערוץ 7 ולפיה על מנת לרכך את הזעם האמריקאי יבחר נתניהו לפנות ביום שלאחר הבחירות לאפיק ממשלת האחדות ובכך לייצר ממשלה שתהיה מקובלת יותר בעיני אובמה. כץ שולל את הדברים מכל וכל וקובע כי "אין קשר בין הדברים. נתניהו הבהיר שלא תהיה ממשלת אחדות כי יש לנו מחויבות לשותפות הטבעיות – הבית היהודי, המפלגות החרדיות וליברמן ואולי גם כחלון למרות שהוא לא הודיע עם מי יילך ואפילו אמר שיילך עם כל מי שייתן לו את מה שהוא רוצה. הוא אומר שהוא ממשיך את דרכו של בגין אבל לא נראה לי שבגין היה מתלבט בין ממשלה בראשות נתניהו לקואליציה הנתמכת בידי הערבים. מתוך הבנה שהמפלגות הללו תרצנה זו הממשלה שתהיה והיא זו שמייצגת רוב ברור של הציבור וכך צריך לנהל את המדינה. המחנה הציוני הלכו אל הקצה כך שהם לא שותפים לניהול המדינה בסוגיות המרכזיות".

בסוף השיחה עמו התבקש גם השר כץ לקחת חלק במיזם 'המילה הטובה' של ערוץ 7 ולומר דברים טובים על חבר כנסת שאינו ממפלגתו. כץ בחר בחבר הכנסת יעקב ליצמן שלדבריו תפקד בשעתו כשר בריאות יוצא מהכלל. "רפורמאטור היחידי שהתחרה בי ברפורמות. נדיר לראות חרדי רפורמאטור. הוא פיתח את מערכת הבריאות. ראיתי גם את האלטרנטיבה שהמשיכה אותו ואני כבר מתגעגע לראות אותו מטפל בחכמה וללא משוא פנים בנושא הבריאות החשוב כל כך".