המוסלמים כועסים. אילוסטרציה
המוסלמים כועסים. אילוסטרציהפלאש 90

באוניברסיטה העברית התקיים היום כנס מיוחד בנושא מעמדה של האישה הפלשתינית לנוכח החקיקה הדתית והאחרת. בראיון לערוץ 7 מספרת ד"ר ליאת קוזמה, ממארגנות הכנס על מטרות הכנס שנערך כחלק מאירועי יום האישה הבינלאומי.

ד"ר קוזמה, מרצה בכירה בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית, חוקרת ומלמדת היסטוריה של נשים ומגדר במזרח התיכון המודרני, ומי שערכה ספר בנושא מעמדן של נשים מול בית הדין השרעי, מדגישה בדבריה כי בכנס ידברו המשתתפים על הקשר בין נשים פלשתיניות מוסלמיות ונוצריות מול בתי הדין הדתיים, להבין את מבנה בתי הדין בישראל לענייני משפחה, ואת האתגרים העומדים בפני נשים מול בתי הדין הללו וכן את פעילות ארגוני נשים בעשרים השנים האחרונות מול מערכות המשפט.

קוזמה מציינת כי ההתמקדות בכנס תהיה במעמד הנשים הערביות בישראל תוך השוואה לדוגמאות מהעולם הערבי שמסביב כשהיא עצמה תציג את המודל המרוקאי שבו היא עצמה מומחית.

"הבעיה העיקרית לדעתי היא שחוק מעמד האישי למוסלמים בישראל הוא העותומאני משנת 1917, זהו חוק שעבר רפורמות ברוח הזמן במדינות שונות למעט בישראל ולבנון מסיבות דומות. התוצאה היא שהחוק מיושן".

"בגלל המבנה הפוליטי בישראל ובלבנון אין לגיטימציה ויכולת של הפרלמנטים בישראל ובלבנון לערוך שינויים בחוק הזה, ומה שכן נעשה על ידי ישראל ועל ידי ארגוני הנשים הוא יצירת חקיקה שמקיפה את בית הדין השרעי, למשל בנושא גיל נישואים, גירושין בעל כורחה, פוליגמיה וכו'. כל אלה השתנו בחקיקה חיצונית ומקיפה ולא בחוק עצמו", מסבירה קוזמה וכשהיא נשאלת אם בתי הדין השרעים מקבלים את החקיקות העוקפות הללו כחקיקות מחייבות היא משיבה ואומרת כי בתחומים מסויימים בית הדין השרעי מנסה למצוא בעצמו דרכי פתרון ותקנות שיתווספו אל חוק המעמד האישי, כמו בנושא ירושת נכד יתום שעל פי החוק הישראלי אינו יורש, ובבית הדין השרעי נוצרו תקנות שיאפשרו לו לרשת.

"מנסים למצוא פרשנות שתתאים לחוק אבל בחלק מהמקרים לא כמו כשמוצאים לגיטימציה לפוליגמיה".

לדבריה ולהערכתה החקיקה המשפטית המדינתית לא תוכל להיכנס אל תוך החסר הזה בחקיקה. "להערכתי זה לא משהו שיכול לקרות מתוך המחוקק לפני שהוא יקרה מתוך החברה, כלומר פעילות של ארגוני נשים שעוסקים בשינוי נורמות בדרכים שונות של הסברה כמו הרצאות בתיכונים על גיל הנישואים.

''יש זוגות שמתחתנים בגיל צעיר בבתי דין שרעים בלי להירשם במשרד הפנים. העניין הוא חינוך. גם בנושא הפוליגמיה הפעילות לא צריכה להיות בתחום הפלילי כי זה יעורר התנגדות ויפרק משפחות. למרות שהפוליגמיה היא דבר פסול בעיני הדחיפה הפלילית יהיה בה נזק יותר מאשר תועלת. דרושה עבודת הכשרת לבבות בין השאר גם עם אנשי דת שיש בהם שמקבלים פרשנות שאוסרת פוליגמיה".

ומה לגבי השפעתם של אנשי הדת המוסלמיים המתונים? האם קיימת השפעה שכזו? קוזמה אומרת שקיימים תחומים, כמו בתקדים המרוקאי, המערכת הפוליטית קיבלה רפורמה כאשר לצידה עמדו אנשי דת מתונים.

באיראן לעומת זאת קיימים ארגוני נשים אך רבות מפעילות הארגונים הללו מוצאות את עצמן בכלא.

ומה באשר לנשים הפלשתיניות העומדות לכאורה בכותרת הכנס הזה? ד"ר קוזמה אומרת שאינה בקיאה לגבי המתרחש שם אך היא מציינת את קיומן של שתי שופטות נשים בבתי הדין השרעיים של הרש"פ, מה שמהווה תקדים בעולם האיסלאמי. כשנשאלה אם הימצאותן של שתי השופטות הללו הוביל לתנובות משפטיות מסעירות השיבה שאינה יודעת וככל הנראה ממצאי המחקר בנושא הזה יוצגו בכנס עצמו.

לקראת סוף הדברים התבקשה להשוות בין מעמד האישה הערבית בישראל לעומת מעמדה של האישה הערבית ברשות הפלשתינית וגם כאן השיבה שאינה יודעת והיא מעדיפה שלא להציג עמדות בדברים שאינה בקיאה בהם.

יצוין כי יום העיון המתקיים במימון האיחוד האירופי הוא פרי יוזמה משותפת של המרכז לחקר האסלאם ע"ש נחמיה לבציון באוניברסיטה העברית בירושלים; ועד הפעולה לשוויון בענייני אישות; מכון ון ליר בירושלים; דיראסאת – מרכז ערבי למשפט ומדיניות; וסיכוי – העמותה לקידום שוויון אזרחי.