איש הרדיו והחידונאי שמוליק רוזן הלך לעולמו הבוקר (ראשון) בגיל 89.
את דרכו ברדיו, שנמשכה כ-70 שנה, החל רוזן תחת המנדט הבריטי ובהמשך ערך תוכניות ב"קול ישראל". רוזן נודע בזכות תוכנית החידונים המיתולוגית "קפד ראשו" שאותה הגיש גם אחרי שיצא לגמלאות.
רוזן נולד בירושלים וגדל בראשון לציון. הוא למד באוניברסיטה העברית בירושלים ובבית-הספר לתיאטרון של ארווין פיסקטור בארצות הברית. שירת בלהקת הכרמל וב"צ'יזבטרון".
התחיל את עבודתו ברדיו המנדטורי, ועם קום המדינה ערך ב"קול-ישראל" תוכניות על סרטים, תיאטרון ושירה, אך הוא מזוהה בעיקר כאיש החידונים. לחידונאות נחשף בזכות חידוניו של אליעזר אָבִיָעֵל בקול ירושלים.
במשך השנים ערך והגיש תוכניות חידונים רבות: "נשאל ונענה", "עשרים מי יודע", "ושיודע לשאול", "החידון לעקרת הבית", "בתקווה שתבין את הרמז", "בארץ הלמה" לילדים, "קפד ראשו" ועוד.
רוזן עסק גם בכתיבת פזמונים. פזמונו המפורסם ביותר "שוב לא נלך" (מוכר כ"ראי רחל, ראי") נכתב אחרי מלחמת ששת הימים והיה לאחד השירים המזוהים עם התקופה. שיר מפורסם נוסף שכתב הוא "להתראות", שהלחין יעקב הולנדר וביצעה להקת פיקוד הדרום.
חיבר שלושה ספרי חידונים, את הרומן האוטוביוגרפי "איש קטן אשה גדולה", ואת ספר הילדים "על עלים ושבלולים".
מהדורה של חידוניו הופיעה במשחק קופסה מיוחד "128 מי יודע?", שכדי לענות על שאלה בו היו מכוונים מחוג מגנטי על מראה, והיא הציגה את התשובה הנכונה. המשחק הצליח מאוד בשעתו וכיום נחשב פריט אספנים נדיר. בכנס הרדיו שנערך בספטמבר 2008 זכה רוזן בפרס מפעל חיים.
רוזן היה נשוי למרים, ילידת צרפת, והיה אביהם של העיתונאי עמנואל רוזן, ושל דנית, חוזרת בתשובה המתגוררת בקצרין. אחיו רפי רוזן התפרסם בתחום הטיפול בשיטת ה"ביורגונומי". דודנו היה הפסל יצחק דנציגר, ודודו, אחי אביו, היה פנחס רוזן, שר המשפטים הראשון של מדינת ישראל.