שי בלומנטל, חבר מועצת עיריית חיפה מטעם 'הבית היהודי' ויו"ר ועדת הכספים של העירייה, מתכוון להוביל מהלך להפסקת תקצובו של תיאטרון 'אל-מידאן' החיפאי. זאת בעקבות ההצגה המועלית בו, הצגה המספרת את סיפור חייו של המחבל ואליד דקא, רוצחו של החייל משה תמם הי"ד.
בראיון ליומן ערוץ 7 אומר בלומנטל כי יש להבין ולהפנים כי עם כל הכבוד לחופש הביטוי "גם לחופש הביטוי יש גבולות. לדעתי ולדעת רבים מחבריי למועצת העיר נחצו כאן הגבולות הללו".
בלומנטל מבהיר כי הדבר היחידי שאותו יוכלו לעשות נגד ההצגה היא החלטה להפסקת תקצובו של התיאטרון, תקצוב הנאמד בכמיליון שקלים מדי שנה, כספים המועברים מעיריית חיפה בהסדר משותף מול משרד התרבות. "אנחנו לא יכולים להעביר כספים לתיאטרון שעבר את הגבול".
כשהוא מתבקש לציין את הנקודה בה לטעמו חצה התיאטרון את הגבול, אומר בלומנטל כי מהתרשמות שהוא מקבל מאנשים (הוא עצמו, הוא מעיר, לא ראה את ההצגה) "עצם הדבר שלוקחים מחבל שהוא גם רוצח שרצח חייל בדם קר בגלל שהוא חייל ובגלל שהוא יהודי, ועושים את המחבל הזה ללוחם חופש וגיבור. את זה ההצגה עושה וזו לטעמי חציית גבול".
עוד נשאל בלומנטל אם לטעמו עצם השיח סביב ההצגה אינו מאדיר אותה ונותן לה תהודה הרבה מעבר לתהודה ולתשומת הלב שהייתה מקבלת ללא הדיווח והשיח התקשורתי. בלומנטל מבהיר כי מדובר אכן בדילמה הקיימת במקרים רבים. בהקשר זה הוא מזכיר דיון שהתקיים גם כאשר ארגון 'זוכרות' רצה לקיים פסטיבל סרטי נכבה בסינמטק העירוני. גם אז עלתה השאלה אם נכון להיאבק ובכך לתת לאירוע פומבי. גם אז היה מי שאמר שהמאבק מעצים את מארגני הפסטיבל, אך הוא לא קיבל את הגישה הזו, נאבק ובסופו של יום נמנע קיומו של הפסטיבל. "ברגע שאתה לא נלחם אתה נותן לגיטימציה", הוא אומר ומזכיר כי מובילי ההצגה הם גורמים ישראליים ולא גורמים מבחוץ. "מי שמוביל את ההצגה היא קבוצה מסוימת שניתן לשער לאיזו מפלגה הם שייכים".
בהמשך הדברים התבקש בלומנטל להעריך, מתוקף היכרותו את מבנה מועצת העירייה כמי שמשמש יו"ר ועדת הכספים שלה, מה הסיכויים לקידום מהלך עצירת התקצוב לתיאטרון. להערכתו מרבית חברי המועצה תומכים בעמדתו, אם כי לדבריו, על מנת לבטא את עמדתם זו הם יזדקקו לאומץ לב ציבורי.
לדבריו קיים חשש שהנהגת העיר תנסה למזער את האירוע ולהורידו מסדר היום ולמגמה זו יצטרפו אנשי מקצוע עירוניים והמהלך יוביל להתנגדות להסרת התקצוב. על מנת למנוע את המציאות הזו הוא מבקש לקדם את ההצעה שלו כהצעה שאינה פרטית אלא של כלל חברי המועצה התומכים בכך.
בלומנטל נשאל גם אם אינו חושש שמורכבותה של חיפה כעיר המסמלת מידה מסוימת של דו קיום יהודי ערבי, תביא לכך שהפסקת התקצוב תוביל לסערה פנימית בעיר ויציאה לרחובות של תומכי התיאטרון. בתגובה מבהיר בלומנטל כי הוא מגיע לנושא דווקא כמי שמעוניין בדו קיום וכמי שחש שגורמים מתסיסים מהעיר ומחוצה לה מבקשים לקלקל את אותו דו קיום. "במשך שנה שלמה הם מביאים נושאים שמחדדים את הקרע בין יהודים לשאינם יהודים ולכן אם נהיה מספיק חזקים כדי למנוע מבעדם הם יפסיקו עם הדברים הללו. זו קבוצה קיצונית שמנסה להביא גורמים מבחוץ להפגנות נגד יהודים. לכן חשוב לנו להפגין נחישות מולם ולא לתת להם פתחון פה".
בדבריו מביע בלומנטל תקווה שהחלטת בלימת התקצוב תוביל את התיאטרון עצמו למחשבה נוספת אודות המשך העלאתה של ההצגה על הבימה. "נשתדל לעשות כמיטב יכולתנו ואם זה לא יעזור נצטרך אנחנו למלא את הרחובות", הוא אומר.
באשר לתיאטרון 'אל מידאן' והתנהלותו כתיאטרון ערבי, מציין בלומנטל כי אינו יודע עד כמה מדובר בתיאטרון בעל עבר פרובוקטיבי. להערכתו מדובר בתיאטרון רגיל אך כזה שבתקופה האחרונה חל בו שינוי והוא ביצע תפנית אל האמירה הפוליטית, וגם את השינוי הזה יהיה צורך לבחון ולבדוק.