אחרי השופלים. חזון דוד
אחרי השופלים. חזון דודצילום: יהודית קצובר

במאחז 'חזון דוד' פועלים תושבים ובני נוער מקריית ארבע חברון להקמתו בפעם ה-37 של בית הכנסת שנהרס אתמול בידי אנשי המנהל האזרחי. על בית הכנסת והתחושות הקשות בקריית ארבע שוחחנו עם יהודית קצובר, מראשי ההתיישבות במקום ומהיוזמים את הקמתו של בית הכנסת כבר בשנת 2001.

בראשית דבריה מזכירה קצובר את ההיסטוריה של בית הכנסת שהוקם לאחר רצח דוד כהן, קבלן שיפוצים ירושלמי שהגיע לעבודה בקריית ארבע ויצא לעבודה בשכונה אחרת בקריה אך בדרכו נורה ונרצח בידי מחבלים ערבים. בעקבות הרצח התכנסה מועצת קריית ארבע לישיבה מיוחדת, מעין ישיבת מחאה, באתר הפיגוע שעל הציר הסמוך לגבעת החרסינה, אתר בו היה גם רצח שני בני משפחת לפיד ובסמוך למקום הירצחה של שרית פריגל הי"ד שנים קודם לכן.

בישיבה ביקשו חברי המועצה לטכס עצה כיצד להתמודד עם גל הפיגועים, אך גם על ישיבה זו נורו יריות ומחבלים שתקפו את הישיבה פגעו ביחזקאל (חזי) מועלם שנפצע באורח קשה מאוד ולאחר מכן נפטר מפצעיו.

לאחר האירוע, מספרת קצובר, הוחלט להקים בית כנסת במקום. "בית הכנסת מחבר למעשה בין שכונות של קרית ארבע. הוא מהווה משלט ביטחוני ותשובה ציונית לרצח. המקום הפך סמל לדבקות ועקשנות של תושבי קרית ארבע ששומרים על הנקודה מבחינה ביטחונית וציונית וכסמל".

לדבריו אלה מוסיפה קצובר ומספרת כי בקריית ארבע מספרים כי בימי קונדוליסה רייס כמזכירת המדינה האמריקאית ואהוד ברק כשר ביטחון, הבטיח לה ברק כי כל המאחזים נהרסו והיא מצאה לנכון ליידע אותו ש'חזון דוד' כבר קם מחדש. "מסתבר שיש על המקום עין מיוחדת", היא אומרת.

בדבריה מביעה קצובר תחושת התרגשות וגאווה לנוכח תגובת בני הנוער של קריית ארבע חברון שהתגייסו אתמול לבנייתו מחדש של בית הכנסת במקום. "יש בנו תחושת גאווה על המקום הזה ששוקם על ידי בני הנוער של הקרייה. היה יפה לראות שרשרת של בני נוער מעבירים קרשים ואבנים. התפילות נמשכות וברוב עם", היא מדגישה.

לדבריה ביומיום, בימים שאין בהם עימותים עם מערכת האכיפה של המינהל האזרחי, נוצרה סביב בית הכנסת קהילה ייחודית של מתפללים שחלקם היו שותפים למאבק מראשיתו ותפילות ושיעורים מתקיימים במקום כסדרם כמו גם התכנסויות לקידושים בימי שבת וכיוצא באלה. בבית הכנסת ספר תורה על שמו של אדיר זיק ז"ל, ספר תורה על הנרצחים מקרב משפחת איימס כמו גם על שם נרצחי טרור אחרים. "בית כנסת מיוחד בתנאים קשים".

על התסכול שחשים בני המקום ומתפללי בית הכנסת מספרת קצובר כי תחושה זו הולכת וגוברת כאשר ההרס שבוצע אתמול לפנות בוקר בוצע בימים בהם הרשויות השונות בוחנות ונערכות לקידום הסדרתו של המקום באופן חוקי, אך איש אינו ממתין להשלמת המהלך והמערכת ממהרת להביא להרס במקום.

קצובר מזכירה בדבריה כי בית הכנסת הוקם על אדמה של ערבי שהסכים לכך וקיבל את המבנה כאתר קדוש בהבינו שאיש אינו מתכוון לקחת ממנו אדמה חקלאית. מי שעורר את הטענות נגד חוקיות המקום היו פעילי שמאל ש"הגיעו, הסיתו והדיחו, ובג"ץ החליט לפנות את המקום".

"הגבאים ביקשו אורכה להסדיר עם הערבי כי זה אפשרי", אומרת קצובר ותוהה: "מה הבהילות הזו להרוס? למה קל להרוס מאחזים יהודים? למה לא לאפשר הסדיר מול המנהל וצה"ל? למה לא נתנו לאפשר את ההסדרה? לא הספקנו. כמה שעות אחר כך קיבלנו ביפרים שמודיעים על פינוי".

"הכאב של התושבים וההתיישבות היא אכיפת החוק הסלקטיבית. אנחנו בעד אכיפת חוק כחלק משאיפת הריבונות הישראלית בשטח, אבל רוצים שהאכיפה הזו תתבצע באופן שוויוני. הרי יש צווים וותיקים נגד ערבים שנמשכים שנים. איש לא ממהר, לא הצבא ולא המשטרה, וכאן שולחים שני שופלים ומתחילים להרוס. למה?".

"אנחנו לא רוצים לנשל אף אחד. אנחנו רוצים לחיות בצורה מסודרת אבל שיהיה שוויוני. במקביל לעבודת ההקמה מחדש של בית הכנסת נמשיך לפעול מול הערבי ומול הרשויות. אנחנו מלאי תקווה", אומרת קצובר ומזכירה: "בבחירות העם אמר את דברו והוא רוצה ימין, העם רוצה את ארץ ישראל, העם רוצה בנייה ופיתוח, אז בבקשה, נבחרי הציבור, אנחנו רוצים להרגיש את זה".