עשרות אישי ציבור נכבדים מכל גווני הקשת הציבורית התכנסו אמש (ראשון) במלון דן פונורמה בירושלים לטקס יסוד חבר הנאמנים למוזיאון גוש קטיף בירושלים בסימן עשור שנים לעקירת גוש קטיף ויישום תוכנית ההתנתקות
מטרת ייסוד חבר הנאמנים היא להביא לפיתוחו של המוזיאון בירושלים והרחבתו, ולהפוך את סיפור גוש קטיף לסיפור חיים ולשימור ההיסטוריה שתלווה במהלך השנים הקרובות את הציבור בישראל לא רק כאבל על חורבן היישובים אלא כהפקת לקחים לגבי העתיד.
כנס היסוד נפתח בסרט מיוחד על מוזיאון גוש קטיף והנצחת ההתיישבות היהודית לאורך כל ההיסטוריה היהודית שלה, כולל מצב בתי הכנסת בגוש קטיף לאחר העקירה.
מנהל הפרוייקט, יעקב קליין, הציג בפני הנוכחים את התוכניות לקראת שדרוג המוזיאון לקראת שנת העשור, כדי להמשיך עם שימור הזיכרון והפיכת נושא גוש קטיף לנושא מרכזי במטרה להביא מאות אלפי מבקרים למוזיאון תוך חיבור ההיסטוריה היהודית של חבל עזה מתקופת המקרא דרך החשמונאים ועד להיסטוריה של ימינו תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים.
מנהל המוזיאון שלמה וסרטיל הציג בהרחבה את הישגי המוזיאון שמאז הקמתו לפני שבע שנים, הצליח להביא קרוב ל-200 אלף מבקרים מכל גווני הקשת כולל תיירים רבים חברי פרלמנט מכל העולם, ונושא גוש קטיף בזכות זה נשמר בזיכרון הקולקטיבי של עם ישראל. "המוזיאון הצליח לנגוע בלב של כולם ימין ושמאל דתיים וחילוניים ולחבר את כל גווני הקשת בישראל לגוש קטיף, ואת הפרויקט הגדול הזה צריך להמשיך ולפתח למען הדורות הבאים".
וסרטייל הזכיר את השר אורי אורבך ז"ל מידידי המוזיאון שהלך לעולמו בתקופה האחרונה וראה במוזיאון מפעל חשוב ביותר למען הדורות הבאים. וסרטיל הציג את כל החברים ותפקידם והודה להם על הסיוע שנותנים במהלך כל השנה למען גוש קטיף. וסרטיל הודה נרגשות לנשיאת המוזיאון גב' צ'רנה מוסקוביץ' על תרומתה למען פיתוח המוזיאון והרחבתו.
חבר הכנסת איוב קרא שהיה מראשי הנאבקים למען יישובי גוש קטיף, סיפר על ההיסטוריה הארוכה שעבר בתקופת העקירה, והבטיח שבממשלה הבאה יהיה השגריר הנאמן של גוש קטיף "אסור לנו לשכוח את הסיפור של גוש קטיף, שמהווה אבן דרך לגבי עתידנו כאן בארץ ישראל." ח"כ קרא סיפר על המפגש שלו במוזיאון עם נציג הרפובליקנים מר מייק האקבי, והתהודה שמוזיאון גוש קטיף בירושלים יצר בארץ ובעולם במהלך שנות פעילותו.
הרב שלום דב וולפא יוזם הקמת המוזיאון, דיבר בהרחבה על החובה לשמר את זיכרון גוש קטיף כדי שיבינו שאסור יותר לדבר על פינוי יישובים בארץ ישראל. התוצאות של גוש קטיף ובפרט המערכה האחרונה ב"צוק איתן" מוכיחות היטב מה המשמעות של עקירת יהודים, ועד כמה השבר הזה נמשך עד היום.
את הנאום המרכזי נשא האלוף במיל. עוזי דיין שכיהן כראש המועצה לביטחון לאומי שדיבר על החשיבות הבלתי רגילה להנחלת מורשת גוש קטיף כדי לשמר את עתידה ובטחונה של ישראל בתקופה רגישה שהמזרח התיכון כולו נמצא בפני שינויים ומהפכות. אלו שביצעו את העקירה מגוש קטיף היו נטולי כל רגש יהודי שקבעו את יום תשעה באב לעקירת גוש קטיף, וגם ב"וויקפדיה" מצוין יום תשעה באב כ"יום גירוש גוש קטיף".
דיין דיבר על האספקטים השונים בחשיבות מוזיאון גוש קטיף וליצור בציבור הזדהות רגשית לנושא גוש קטיף וארץ ישראל בכלל. דיין הרחיב במשימות המוזיאון לקראת השנים הבאות, והוסיף שטועים אלו שחושבים שאפשר לרפא את הפצע שנפער בעקבות פינוי גוש קטיף, וכי לדבריו, מדובר בשבר עמוק בחברה הישראלית.
יו"ר חבר הנאמנים עו"ד גלעד קורינאלדי מי ששימש כסנגורם של בתי הכנסת בגוש קטיף ובזכותו ממשלת ישראל שינתה את החלטתה ולא הרסה את בתי הכנסת בגוש קטיף, דיבר על תפקידו של המוזיאון לקראת העשור לעקירה מגוש קטיף "בחלוף עשור, קם דור חדש שאינו זוכר, אינו מכיר וגם לא יודע לספר את הסיפור החשוב הזה. לכן מוטלת עלינו החובה "והגדת לבנך".
"משימתו העיקרית של המוזיאון בשנים הבאות" הוסיף קורינאלדי, "הוא בעיצוב התודעה ההיסטורית. להפוך את סיפורו הטרגי של גוש קטיף ותושביו ל"אגדת גוש קטיף" – סמל לתקווה, בנייה וצמיחה. מנארטיב של "שבר" ו"חורבן", תפקידנו לסייע בטיפוח אגדה חדשה, שבכוחה להמיר את הסיפור על ההשפלה והפגיעה הקשה בזכויות האדם – לסיפור גבורה, צמיחה ותקווה משקמת. הדברים נכונים ביחס למגורשים עצמם, כמו גם בהקשר לצורך בעיצוב תודעה קולקטיווית ובמיוחד כלפי בני הדור הצעיר.
קורילאנדי הוסיף "אלמלא קם ופעל בגאון מוזיאון גוש קטיף בירושלים, שימור התודעה של חבל ארץ זה היה כבר מזמן נמחק מהזיכרון הקולקטיבי של אזרחי ישראל. עשור שנים הוא פרק זמן נכבד ועת התחדשות. כוחו של עם תלוי בעוצמת הזיכרון.
"גוש קטיף הפיזי אמנם חרב, אך חקוק הוא בלב רבים-רבים הנוצרים את זכרו בתודעתם ובלבם. אגדת גוש קטיף הוא פרק ציוני שחובה להמשיך לספרו", סיים קורינאלדי את נאומו.