צה"ל עומד לקבל החלטה על הקמת גדוד או שניים חדשים במתכונת המעורבת בה משרתים בנים ובנות, אשר יופקדו על שמירת הגבולות בגזרות קבועות. כך דווח אתמול בגלי צה"ל.
היום קיים גדוד אחד כזה, וגדוד שני נמצא בתהליך הקמה. תוספת שני גדודים תכפיל את מספר הגדודים המעורבים הללו ואמורה להכפיל גם את מספר הבנות המשרתות בהם.
על פי הדיווח, ההחלטה קשורה לקיצור שירות הבנים שאינם לוחמים, שייכנס לתוקפו ביולי.
סיבה נוספת להקמת הגדודים המעורבים, לפי הדיווחים, היא תפיסה חדשה, לפיה היחידות המיועדות ללחימה, צריכות להקדיש את זמנן לאימונים ולא לבט"ש.
על פי הדיווח, הרמטכ"ל רא"ל גדי אייזנקוט מתכנן להפוך את מערך האיסוף הקרבי ל"מערך האיסוף והגבולות": המערך יקבל אליו בשלב הראשון את שני הגדודים המעורבים הקיימים, 'קרקל' ו'אריות הירדן'. בשלב מאוחר יותר יצטרפו הגדודים הנוספים, תחת אותה הגדרה של גדודי בט"ש ותצפית, הפועלים רק בעיתות רגיעה ושלום.
איסוף המודיעין בזמן מלחמה יתבצע ביחידות אחרות, בחיל אחר עליו כבר הוחלט.
'זה ישראבלוף'
ראש הפורום לחוסן צה"ל, אל"מ (מיל.) רז שגיא, מסביר שמאחורי הגדלת מספר הלוחמות מסתתרת שיטת “ישראבלוף”. "קיצור השירות ישפיע רק על כמות החיילים שאינם לוחמים, ולכן אינה יכולה להוות צידוק להוספת בנות כלוחמות,” הוא אומר.
שגיא אינו מתנגד לעצם הרעיון להקים גדודי בט"ש ייעודיים. "הרעיון לייחד כוחות לפעילות בט"ש הוא רעיון מבורך, שישחרר את היחידות הלוחמות להתאמן בהתאם לייעודן”, אומר שגיא. "אולם, משמעותו היא גם, כי על הגנת גבולות המדינה, יופקדו מעתה, יותר גדודים מעורבים, שאינם כשירים מבחינה מבצעית, ורף הכשירות בהם הורד מתחת לנדרש.”
שגיא מסביר, כי ככל שמגדילים את מספר הבנות בגדודים הקרביים, כך יורדת רמת הגדודים. "במשך 12 שנים לא הצליחו בצה"ל להעלות את מספר הלוחמות המתגייסות, והוא עמד על כ-530 בשנה. המספר לא השתנה חרף הניסיונות הרבים והכשרת כל האמצעים: שידלו את הבנות להתגייס ליחידות קרביות והסתירו מהן ומאיתנו, עובדות שלא עלו בקנה אחד עם האג'נדה, דוגמת יחס הפציעות וחומרתן אצל לוחמות, ביחס ללוחמים. אבל למרות הכל, נותר מספר הלוחמות יציב, כתוצאה מחוסר יכולת פיזיולוגית, וגם זה רק אחרי שהורידו למענן את רף הכשירות והמבצעיות".
"אולם, הפלא ופלא, בשנת 2014 'קפץ' לפתע מספר הלוחמות מ-530 לכ-800. זה קרה כתוצאה מביטול הגיבוש הממיין והמנפה. ביטול הגיבוש איפשר למועמדות שאינן כשירות להתקבל ליחידות, כאשר את מקום הגיבוש תפסה מכינה ללוחמות, שאינה מנפה ולא ממיינת", ציין שגיא.
"הצבא האמריקאי, אשר בחן בנות כנדרש, בלי לכופף את הדרישות ובלי להוריד את הרף, מצא עצמו בלי אף אישה לוחמת. במילים אחרות, הנשים הטובות ביותר שיש בצבא האמריקאי, בעלות כושר גופני מצוין, שהתאמנו ותרגלו וניסו להשתלב כלוחמות באריות הים – הקומנדו הימי האמריקאי – נכשלו והודחו. כך קרה גם בקורס רינג'רס – סיירת מטכ"ל האמריקאית, וכך קרה גם במארינס – הח"יר בזרוע הים האמריקאית. אולם, לא כך בישראל".
אג'נדה פוליטית
שגיא סבור כי מאחורי המגמה להגדיל את מספר הנשים הלוחמות, מסתתרת אג'נדה פוליטית מגדרית של גורמים בעלי מניעים זרים. "ורד סוויד, מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה, מיהרה להתראיין בעקבות הפרסום על הקמת הגדודים וטענה כי 'יחד עם הכפלת מספר הלוחמות, יש לפעול להכפלת מספר המפקדות בצה"ל בכל הדרגים ובכל התפקידים – הן בתפקידי השטח... ועד שולחן המטכ"ל'”.
"אין כלל צורך לבחון האם הן מתאימות, מעוניינות, מוכשרות, צברו את הניסיון הנדרש ופנויות לתפקיד”, מעיר על כך שגיא בסרקזם. "כמובן שלא, המינוי יבוצע מיד לאחר ספירת כרומוזומים שיוכיח מעל לכל ספק, כי הן נשים ובהתאם לדרישתה של מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה...”
נציין כי הגדלת מספר המפקדות והקצינות בצבא היא מגמה עקבית של הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה, הוועדה לקידום מעמד בכנסת האישה ושדולת הנשים – אשר פועלים בתיאום רב.
הגדלת מספר הנשים בתפקידי פיקוד מגדילה את השפעתה של הקרן החדשה בצה"ל, ונציגות הקרן מזכירות בכל עת לנשים האלה שהן חייבות לקרן החדשה את קידומן – כפי שעשתה בפומבי יו"ר שדולת הנשים דאז רינה בר-טל בווידיאו המצורף, מתוך ישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה עם קצינות בכירות.