לקראת יום העצמאות עשו ניסוי ובקשו מילדיכם לצייר את האדם הציוני בימינו, זה שמגשים כיום את חלום הציונות.

אני יכול לשער שרובם יציירו איש עם טורייה עומד על הר, מתקן שדה בור או בונה יישוב חדש. ואכן, זוהי ציונות: שיבת העם היהודי אל ארצו מחייבת אותנו לגאול את הקרקע, לבנות בתים ולהגן על אסמינו. ואולם, האם בעידן המודרני די בכך? האם קיומה וחוסנה של מדינת ישראל יכול להישען על אנשים טובים שנוהגים בטרקטור או משרתים בקבע?

אז זהו שלא. בעידן המודרני המאופיין בתחרות גלובלית חובה להיות המובילים, ובשביל להיות בראש צריך להצטיין. אם החקלאי יישאר עם חממה רגילה של עגבניות ויגדל אותן כפי שנהג בעבר, הוא ימצא את עצמו במקום לא רווחי כלכלית, החממה תיעזב וכל היישוב יקרוס. תנאי השוק מחייבים את החקלאות הישראלית להתחדש בכל רגע בטכנולוגיה הכי עדכנית ולהעלות את אחוז הפריון מדי שנה.

באופן דומה ניתן לדבר על כל תחום שיש בו ציונות. צה"ל שאליו נכנסתי כטירון אינו הצבא שממנו יצאתי בשנה האחרונה, לאחר סיום שנות המילואים. הצלחנו לחסל שני מחבלים שהיו בדרכם לבצע פיגוע ביישוב יהודי. עשינו זאת בגלל האמונה והשליחות, אך גם בזכות אמצעי התצפית וההאזנה המדהימים שהיו לרשותנו.

אם נרחיב את המונח ציונות עוד יותר, הרי שגם פיתוח טכנולוגי חדשני כמו WAZE, שמתמקד לכאורה רק באיכות חיים, תורם למדינה בהיותו מביא פרנסה לאנשים רבים ומעלה את הכנסות המדינה. מרבית הפיתוחים הללו תלויים באנשים שהצטיינו בלימודיהם בתיכון, התקבלו לפקולטות המובילות ואחר כך מימשו את הידע הרחב שלמדו. אלה שלא ויתרו לעצמם ושרדו בחמש יחידות לימוד במתמטיקה, ואלה שהלכו ללמוד במגמה מדעית תובענית ומאתגרת.

קריאה זו איננה פוסט-ציונות, אלא ציונות לעומקה. סיפורי "אנו באנו" חשובים מאוד, כמו גם הצורך לחנך לצדקת דרכה של הציונות. יחד עם זאת, כדי שערכי הציונות לא יישארו על מדף חודש אייר בלבד, ראוי שנכוון את ילדינו לעשייה, וזו תלויה בחלקה הגדול במצוינות לימודית.

המחשבה כאילו הצטיינות בלימודים באה על חשבון לימוד תורה ועשייה חברתית, מוטעית ורחוקה מהמציאות. מי שילך למרכזי תנועות הנוער יגלה שהמובילים בעשייה החברתית נמצאים לרוב גם בין המובילים בלימודים. במקביל לפיזיקאיות מבריקות אנחנו זקוקים לדיינים חדי מחשבה הבקיאים בשבעים לשון, לעובדים סוציאליים מצוינים ולמורים איכותיים לגמרא. איני רוצה לקבוע סדרי עדיפויות, בהיותם כולם חשובים, אך המשותף לכול הוא בצורך להצטיין ולשאוף גבוה.

האויב של הציונות בימינו אינו רק האויב הממשי מחוץ, אלא גם הבינוניות. תרבות האינסטנט והריאליטי היא הדבר שמוציא את התלמיד מן העולם, ובהמשך גם מדרדר את הישגי המדינה. כדי למנוע זאת עלינו להדגיש כי מצוינות היא חלק מכריע מהציונות של ימינו. זו השליחות העכשווית של כל אחד ואחת מאיתנו.