צאו לשמש

חודש אייר נקרא במקרא חודש זיו, על שם זיו החמה הזוהרת בחודש זה ועדיין אינה שורפת בחומה. כמו כן, השם אייר מקורו במילה האכדית אָיָרוּ, שמשמעותה אור. לכבוד חודש אייר ברצוני להרחיב את הדיבור על סגולותיו של אור השמש בכלל, וביתר פירוט על הקשר שבינו לבין ויטמין D. 

יתרונותיה של החשיפה לשמש
מאז ומתמיד נהגו מרפאים להמליץ על טיפולים בשמש, וכיום יותר ויותר מחקרים מלמדים אותנו ביתר פירוט על הסיבות לכך. למשל, חשיפה לשמש על בסיס יומיומי מונעת דיכאון ומשפרת את מצב הרוח. הסיבה לכך היא עידוד של הפרשת ההורמון סרוטונין אשר אחראי בין היתר על מצב הרוח שלנו.

כמו כן, חשיפה לאור השמש מעניקה אנרגיה ותחושה של רעננות, וזאת משום שהשמש מורידה את רמות המלטונין בדם. המלטונין ידוע כהורמון השינה, משום שהוא אחראי לישנוניות ורמתו עולה עם רדת החשיכה. אור השמש מוריד את רמות המלטונין וגורם לאדם להיות ערני יותר, ואנשים שנחשפים לשמש על בסיס יומיומי מעידים על כך שאף שנת הלילה שלהם השתפרה. 

לאור השמש יש גם מוניטין של ריפוי נגעי עור. מחקרים מראים שחשיפה לאור השמש מקלה מאוד על נגעים בעור כמו אקנה, פסוריאזיס, אימפטיגו ועוד. ישנה שיטת טיפול שלמה, הנקראת פוטותרפיה, שלמעשה מתחקה אחר פעולות קרני השמש על מנת להשיג את אותן השפעות. כמו כן נמצא שבבתי חולים עם חלונות זכוכית המאפשרים חדירה של אור שמש יש פחות זיהומים מאשר בבתי חולים שבהם הזכוכית כהה. 

בנוסף לכך אנו רואים שחשיפה לאור השמש מקלה על הסובלים מסינוסיטיס כרוני ונזלת כרונית, ומחקרים מצביעים על שיפור האיזון ההורמונלי בגוף ושיפור בתפקודי בלוטת התריס כתוצאה מחשיפה לשמש.

על ויטמין D והשמש
ויטמין D הוא ויטמין מסיס בשומן וחיוני לחילוף החומרים של הסידן בגופנו - בלעדיו לא תתכן ספיגת סידן במעיים. כמו כן מסייע בהתגרמות העצמות וגדילתן. חוסר בו פוגע בעצמות ובשיניים ובמידה מסויימת גם בשרירים. 

המקורות התזונתיים המכילים ויטמין D הם בעיקר שומן בע"ח - חלמון, כבד, שמן דגים וחלב מלא. אולם, למעשה גופנו אינו זקוק לו כי הוא מסוגל לייצרו על ידי חשיפה לשמש. למעשה אור השמש מהווה סוג של זרז לייצורו של הויטמין, ודי בחשיפה של כ- 10 דקות ביום לאור שמש חזק, כדי שגופנו ייצר את כל הויטמין D הנחוץ למשך היום, ללא צורך בצריכה נוספת ממזון. בנוסף, אין צורך לחשוף את כל הגוף לשמש. חשיפה של הפנים ואמות הידיים מספיקה בהחלט לייצור הויטמין.

אז למה חסר לי ויטמין D?
למרות שאנו חיים במדינה שטופת שמש, לחלק ניכר מהאוכלוסייה יש מחסור בוויטמין D. הסיבות לכך הן שילוב של אורח החיים המודרני הממהר ממקום סגור אחד למשנהו, והפחדה אינטנסיבית שמרעילה אותנו מאז שנות השבעים של המאה הקודמת באשר לסכנות הכרוכות בחשיפה לשמש.

אורח החיים של רובנו אינו כולל שהייה בשמש. אנו ממהרים מהרכב למשרד, ואם סיימנו לעבוד לפני החשכה אנחנו ממהרים שוב אל הרכב או לקניון ומשם הביתה - וכמעט ולא נחשפים לקרני השמש. כך עוברים להם הימים מבלי שנהיה מודעים בכלל לכך שעורנו לא ידע את חומה של החמה.

תוסיפו לזה את מסע ההסברה הנרחב לגבי הסכנה שבחשיפה לשמש, יחד עם מסנני קרינה שונים ושימוש יתר במשקפי שמש – ששניהם מסננים בדיוק את טווח הקרניים הנחוץ לעורנו כדי להתחיל את תהליך ייצור הוויטמין – וקיבלנו מחסור בוויטמין החשוב הזה.

סיבה נוספת ומעניינת נעוצה, שוב, בהתרחקותנו מהטבע. מסתבר שחלק מתהליך הייצור של הוויטמין מתבצע על ידי ידידינו הטובים ביותר – החיידקים שעל עורנו. כיום כבר מקובל כמעט על כולם שיש "חיידקים טובים" ומדברים בעיקר על אלה המצויים במעיים. אולם מסתבר שגם החיידקים הרבים שעל עורנו ממלאים תפקיד חשוב בתהליך החיים שלנו. במקרה הזה, הם עוזרים לייצר ויטמין D וגם לשמר אותו בשכבת החלב השומנית המופרשת על פני העור. אל, ששימוש מסיבי בתכשירי רחצה - סבונים, תחליבים וכדומה - מצמצם ומשנה את הרכב אוכלוסיית החיידקים הללו ולמעשה פוגם בתהליך ייצור הוויטמין. 

אז קדימה – צאו לשמש, עצמו עיניים ותנו לזיו קרניה החמות ללטף את עורכן ולעזור לגופכן לייצר ויטמין D.

פורסם לראשונה בפנימה

לרכישת מנוי לחצי כאן