מי אשם? חנות בגדים
מי אשם? חנות בגדיםצילום: פלאש 90

שאפו לגלי צה"ל על ה"תחקיר העיתונאי" המבריק של ישי שנרב, בוגר מהולל של ישיבת תקוע, שמשרת ככתב בתחנה הצבאית.

והפעם: מדוע מחירי הביגוד ברשתות הגדולות בארץ גבוהים משמעותית מהמחירים באותן רשתות עצמן באירופה?

כמובן שלא מחירי השכירות המופקעים למ"ר של הקניונים, לא עמלות השיווק השמנות שהרשתות מרשות לעצמן לגזור, לא הוצאות שינוע והפצה (שבשל ההיקף שתמיד יהיו יקרות יותר בארץ מאשר באירופה) - אלא.. האשמה היא הרבנות הרבנות הראשית לישראל ש"דורשת לגייר את הבגדים בשל חשש שעטנז".

זבל עיתונאי כזה מזמן לא פגשתי, וברשותכם טיפה נתונים:

1. הכי חשוב - אין בישראל חוק שענטז. הרבנות לא יכולה לכפות אף אחד לקנות או שלא לקנות בגד שעטנז, ולמעט (חלק מ)הדתיים שמודעים לעניין ובודקים את הנושא באופן פרטי - אין כאן שום רגולציה או השפעה של המדינה.

2. למעט תחום חליפות היוקרה, ב-99.9 אחוז מהבגדים מבוססים על כותנה ותחליפים סינטטיים ואין בהם שום בעיה של שעטנז. גם בסריגי הצמר, הטכנולוגיות החדשות הורידו את השימוש בפשתן לאחוזים זערוריים.

3. גם באחוז הקטן הבעייתי אין הרבה עלויות בכדי לשמור על ההלכה - בניגוד לכשרות המזון שבה צריך להיות משגיח קבוע בבית העסק, מה שגורר משמעות תקציבית, בבגדים מספיק לבדוק פעם אחת שבדגם מסויים אין רכיבי שענטנז ואפשר לייצר 10 מליון מאותו הדגם באותו פס ייצור מבלי "השגחה", כך שהמשמעות הכללית זניחה עד אפסית.

4. הרוב המוחלט של בדיקות השעטנז נעשות על ידי מעבדות פרטיות בידי אנשים שקנו חליפות ולא על ידי הייצרנים.

5. כל הידיעה מצוצה מהאצבע הזו נלקחה, שימו לב, מ"דבריה של מוכרת בזארה".

עכשיו תשאלו איך זה שכלי תקשורת מכובד כגל"צ מרשה לעצמו לפרסם דברים כאלה בשעת השיא של ההאזנה - התשובה פשוטה - אם יש כאן הזדמנות לעשות עוד סיבוב על הדתיים ועל הרבנות בלי לשלם על זה מחיר ציבורי, אז למה לא? ואם "כתב דתי" מביא את זה, אז בכלל סבבה.

יהודה יפרח הוא עורך מוסף 'צדק' של העיתון מקור ראשון