מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, עושה מאמצים לא מבוטלים להרגעת הדאגה הישראלית מההסכם ההולך ונרקם בין המעצמות לבין איראן, ובמסגרת המאמצים הללו העניק ראיון מקיף על הסוגיה הזו לחדשות ערוץ 10.
בראיון זה שב וטען קרי כי ההסכם שנרקם אינו הסכם ל-15 שנים בלבד, אלא הרבה מעבר לכך, או כהגדרתו "לנצח". עוד הבהיר כי ארה"ב אינה מסירה את האופציות הכלכליות והצבאיות מעל סדר היום והיא תוסיף לוודא שלא נשקפת לישראל כל סכנה מכיוונה של איראן.
בשיחה עם יומן ערוץ 7 מתייחס ד"ר עופר ישראלי, עמית הוראה באוניברסיטת חיפה המלמד גם במרכז הבינתחומי, הרצליה, ובאקדמיה הצבאית לקצונה האסטרטגית והטקטית, לאפשריות הניצבות בפני ישראל ביום שאחרי החתימה על ההסכם המדובר.
בראשית הדברים מציין ד"ר ישראלי כי הראיון שהעניק קרי לערוץ 10 הוא חלק ממהלך שאינו חלק מהדיפלומטיה הרשמית, אך כזה שהפך מוכר ומקובל במאמציהם של מנהיגים לייצר דעת קהל אוהדת - השיח מעל ראשם של מנהיגי הציבור. כך נהג נתניהו כשפנה אל הקונגרס ודילג "מעל ראשו" של הנשיא האמריקאי אובמה, וכך עושה כעת ג'ון קרי.
להערכתו של ד"ר ישראלי קרי פנה לאפיק זה מאחר והנשיא האמריקאי מוטרד מכך שדעת הקהל הישראלית מתנגדת לעמדתו. עם זאת הוא רואה בנתניהו כמעט "מקרה אבוד" ומי שלא ניתן יהיה לשכנע אותו בנחיצות ההסכם ובפן החיובי שבו.
לדבריו הרצון האמריקאי הוא ככל הנראה "לקבע את הדימוי של ההסכם הזה כהסכם טוב למדינת ישראל. אובמה רוצה להשאיר סדר יום היסטורי שהוא השפיע עליו באופן משמעותי, ואם תהיה תמיכה של דעת הקהל הישראלית בהסכם הדבר ייתן לו גושפנקה שהוא הלך למהלך טוב".
ובאשר לאפשרויות הניצבות בפני ישראל ביום שאחרי חתימה על הסכם, מבהיר ד"ר ישראלי שישראל אינה יכולה להרשות לעצמה ואינה אזוקה למצב כלשהו, גם לא לכבלי דיפלומטיה בינלאומית או לכבלי ידידות עם ארה"ה או מדינות אחרות.
מאחר וכך, הוא מבהיר, על ישראל לקבוע לעצמה מהי המציאות העתידית שאליה היא רוצה לחתור ולבחון את האפשרויות השונות בדרך ליישומה. במגמה הזו אין לראות מציאות כלשהי כמציאות סטאטית, גם לא מציאות בה נחתם הסכם שהאמריקאים מדברים עליו כרלוונטי "לנצח".
"לאחר שההסכם ייחתם אנחנו מקבלים את העובדה הזו כזמנית, ועלינו לחתור לחפש את הפרצות שיאפשרו לנו לקדם את המציאות שאנחנו צריכים לשאוף אליה, וכשנזהה את הפרצות הללו נבצע את ההליכים הנדרשים", אומר ישראלי.
ומה הן האפשרויות הניצבות בפני ישראל? המציאות הנוחה ביותר לישראל, אפשרות שסיכוייה מועטים, היא האפשרות בה איראן לא תגיע לנשק גרעיני בתקופת ההסכם, ובמהלך התקופה הזו תפחית את העוינות כלפי ישראל. אפשרות בעלת סיכויים רבים יותר אך טובה פחות לישראל היא הגעה למצב שבו איראן מתפרקת מהנכסים הגרעיניים שלה, אך לא באופן עצמאי אלא באילוץ. "כאן האופציה היחידה היא מתקפה צבאית כי אופציית סנקציות לא תוכל לחזור עוד כפי שהייתה בשנים האחרונות", אומר ד"ר ישראלי מוסיף כי האופציה השלישית, הגרועה ביותר, היא מציאות של איראן המחזיקה נשק גרעיני.
בדבריו מצדיק ישראלי את טענותיו של ראש הממשלה נתניהו ולפיהן ההסכם הנרקם מלא חורים ומסוכן. באשר ליכולותיה של ישראל להוביל לאפשרות הנוחה ביותר עבורה, הוא אומר כי יכולותיה מוגבלות ונמוכות באופן יחסי, וככל הנראה אם תתרחש מציאות שכזו היא תתרחש בעקבות הפיכה פנימית איראנית, מהלך שעלול להוביל גם לקטסטרופה אך גם לעליית כוחות פחות רדיקאליים.
אפשרות נוספת היא שהמשטר עצמו, לאור התחלפות עתידית של המנהיג העליון, יסיק שאיראן אינה בדרך נכונה.
מאחר והיכולת הישראלית להשפיע היא נמוכה מאוד על ישראל להישאר סביב האופציות הפחות טובות – אופציה צבאית או להתעורר ביום שאחרי הפצצה. "האפשרות של איראן גרעינית אחרי ההסכם היא אפשרות מאוד סבירה שצריך להתכונן אליה", הוא אומר וקובע כי סיכול מיזם הגרעין האיראני יכול להתבצע באמצעות מתקפה צבאית שאינה בהכרח ישראלית, אלא "יכולה להיות כמתקפה משולבת של ישראל וארה"ב".
כשנשאל אם ישראל יכולה להרשות לעצמה להפתיע את ארה"ב ולצאת למתקפה, השיב ד"ר ישראלי כי לישראל בהחלט קיימת אפשרות שכזו, אך לגבי השאלה 'האם נעשה זאת?' המענה הוא שאם נגיע למסקנה שאיראן נמצאת בנקודה קריטית מבחינת היכולת לפרוץ לפצצה, ואם לא נסכל את האיום בזמן נאבד אותו, ועם זאת נסיק שבמידה ונגלה ונשתף את ארה"ב במידע שבידינו הוא עלול לעבור לגורמים נוספים או אפילו לאיראנים עצמם והדבר יסכל את היכולת הישראלית לפעול צבאית, במציאות שכזו לא תהיה ברירה אלא לפעול באופן שיפתיע את האמריקאיים.
לדבריו, זו הסיבה לכך שאהוד אולמרט נקט בפיצוץ הכור הסורי, על פי גורמים זרים, מאחר ולהבנתו מידע שהיה מגיע לאמריקאים מוקדם היה מגיע לגורמי בקרה בינלאומיים ומאידך חושף את ההיערכות הישראלית לתקיפה ומונע את היכולת הזו.
עוד מוסיף ישראלי ומציין כי ההתנגדות הבסיסית של ישראל ושל ראש הממשלה להסכם גרמה לכך שישראל איבדה את היכולת להשפיע על תוכנו של ההסכם ולכלול בתוכו תנאים שהיו רצויים יותר עבורה. "אם היינו עובדים על התנאים שבגינם ארה"ב תצטרך לפרק את ההסכם, היה לנו קל יותר כי הייתה לנו יכולת השפעה על ההסכם. כרגע אנחנו בתקופה שבה ישראל לא הציגה תנאים, ובקושי הייתה מעודכנת, והיכולת שלה להשפיע קטנה".
ומה באשר לאפשרות התקיפה המשולבת של ישראל וארה"ב? האם זו תוכל להתממש בימים שלאחר ההסכם? ישראלי אינו שולל את האפשרות הזו. "אם האמריקאים יגיעו למסקנה שפעולות מסוימות של האיראנים יובילו אותם בטווח זמן לא ברור לפצצה - מסקנה שהם יגיעו אליה בהפעלה כזו או אחרת של מנופים ישראליים – ישראל תוכל להשפיע על נשיא אמריקאי, אולי לא אובמה, להשתמש ביכולת הצבאית שלו".
ישראלי מוסיף ומעיר כי אין הכרח שהתרחיש הזה לא יקרה גם על ידי אובמה עצמו. "זה יכול להיות גם אובמה שהלך רחוק מאוד וויתר על המון דברים לאיראנים. הוא הניח את כל היכולת שלו כנשיא סביב ההסכם הזה, ומבחינתו זו אולי הירושה המשמעותית היחידה שהוא ישאיר להיסטוריה כנשיא. הוא לא הצליח כמעט בשום נושא שהוא נגע בו, ולכן הוא משקיע כל כך הרבה בסוגיה הזו.
''עם זאת זה יוכל לשמש כשוט מאוד מאיים על האיראנים כי אם הנשיא יחתום על הסכם שיפרק אותו מנכסים אמריקאים כמו מערך הסנקציות ושינויים במזרח התיכון, ועם זאת הוא ירגיש מרומה בצורה קיצונית (ונוכל לעזור לו להבין שזה המצב) לא מן הנמנע שהנשיא האמריקאי הנוכחי יבין ש"עבדו עליו" ואין ברירה אלא לפנות לפעולה כזו".
"צריך להבין שאנחנו מול שחקן שסובב את כל המערכת הבינלאומית על פי צרכיו שלו, ונצטרך להבין שהם קוראים כמה צעדים קדימה ואם הם יגיעו למסקנה שהם מתחו את החבל יותר מדי הם ישחררו אותו ואנחנו נצטרך לחזק מודיעין שידווח על התפתחות תכנית הגרעין האיראנית והכוונות האיראניות, ובאמצעות זה נוכל למשוך את האמריקאים לתוך אירוע שכזה".