שילוב ייחודי ויוצא דופן של תיאטרון, מוסיקה ואמנות הציור, מלווה בהקרנות וידאו המשתלבות בעלילה ויוצרות שפה דרמטית המעניקה להצגה ממד מרתק וייחודי, הוא בתמצית סיפורה של ההצגה החדשה והמרשימה, יחזקאל, הלו הוא אבא קובנר.
תיאטרון החאן, מעלה בימים אלו את ההצגה החדשה, "יחזקאל", המבוססת על רומן בתמונות מאת מיכאל קובנר (בנו של מי שהיה מפקד גטו וילנא), שדמותו מבוססת על זו של אבא קובנר. ההצגה היא מפגש מרגש, המתרחש בינו לבין נכדו נוני, המגיע לביקור מולדת עם אמו.
את הזיכרונות הקשים מהימים בהם היה יחזקאל מפקד המחתרת בגטו וילנה ונאלץ להסגיר את מפקדו ולהשאיר את אמו מאחור, מספר הסב לנכדו תוך משחק, שבאינסטינקט של רגע הוא מתאים לשפתו ולגילו של הילד.
היכולת לתקשר עם הנכד, מפצה את הסב על הניתוק מבנו עמוס שירד מהארץ. זהו סיכוי אחרון עבורו לאהבה מנחמת בחיק המשפחה, מול כאב הייסורים של העבר.
על רקע הביקור המשפחתי, נרקם גם קשר מיוחד בין נעמה, פיזיותרפיסטית צעירה המטפלת ביחזקאל, לבין רעייתו של הבן עמוס. יחזקאל, שדמותו מבוססת על זו של אבא קובנר, חי לבדו בירושלים.
הרבדים ההיסטוריים והאוטוביוגרפיים בהשראת סיפור משפחתו של קובנר, עברו מספר שלבים של עיבוד אמנותי בדרך אל הבמה, החל בסיפור העלילה הבדוי, דרך סגנון הציור של מיכאל קובנר, שירי אבא קובנר המולחנים על ידי אבי בנימין וכלה בביטוי הבימתי המועבר על ידי צוות ההצגה.
על הגבולות שבין אמנויות הציור, הקולנוע והבמה מטיילת לה קבוצת היוצרים והשחקנים. הרבדים ההיסטוריים והאוטוביוגרפיים של סיפור משפחתו של קובנר עוברים מספר שלבים של עיבוד אמנותי בדרך אל הבמה, החל בסיפור העלילה הבדוי, דרך סגנון הציור של מיכאל קובנר, שירי אבא קובנר המולחנים על ידי אבי בנימין וכלה בביטוי הבימתי המועבר על ידי צוות ההצגה.
"זו לא הצגה על השואה, זה סיפור אנושי שבו מועלים כל הדברים המצופים מיצירה קולנועית או תיאטרלית" אומר רוני ניניו הבמאי. יחליט כל אחד לעצמו. חשוב, מרתק, עשוי לתפארת ומעניין.