איילת ותומר פישהיימר גדלו בשכנות בין חולות היישוב הפורח גני טל שבגוש קטיף, וכשנישאו הקימו בו את ביתם. אך בקיץ התשס"ה, בהיותם נשואים ארבע שנים בלבד, הוחרב ביתם והם הועברו למשכנם הזמני ביד בנימין.
שמונה שנים תמימות גרו בקראוון אך תמיד חלמו על בית, תכננו, רקמו חלומות ועיצובים וחיכו בכיליון עיניים לקבל מגרש משלהם ולבנות בו בית לתפארת. לפני כמה שנים התגשם החלום וביישוב גני טל החדש, הסמוך לקיבוץ חפץ חיים, התחילה משפחת פישהיימר בחיים חדשים בבית חלומותיה.
את הבית תכננו זוג האדריכלים עפרה ויואל גולדברג, שהם אחותה וגיסה של איילת. העבודה על הבית נעשתה בשיתוף מלא עם איילת, משלב התכנון ועד לשלב הלבשת הבית והקניות. בשל היותן אחיות וחברות טובות, העבודה הפכה לבילוי משותף.
הקו המנחה בתכנון הבית היה שאיילת, כאם לארבעה שובבים קטנים, ביקשה שיהיה לה שדה ראייה רחב אל ילדיה. היא רצתה שהם יוכלו לשחק בחופשיות בבית או בחוץ, ועדיין לא ייצאו מטווח ראייתה והשגחתה.
הבית ניצב במגרש קיצוני, והנוף האחורי פונה אל האופק הירוק. בני הזוג רצו ליצור המשכיות בין החוץ לפנים, ועל כן נבנתה מאחור מרפסת גדולה אשר נראית כחלק מהבית.
מיד בכניסה נתקלים בפינת האוכל שמאחוריה ניצב חלון גדול אל המרפסת. הקיר הצדדי חופה באבנים בהירות הממשיכות את חיפוי הקיר סביב דלת הכניסה של הבית.
מצד שמאל ניצב הסלון ומולו המטבח. הסלון רוהט בצבעי אפור בהיר עם נגיעות אדומות ולבנות. התמונה הגדולה המעטרת את הקיר צולמה בידי אחיה של איילת, על בסיס מילותיו של עלי מוהר בשיר 'שיעור מולדת':
"על הקיר תמונה
והאיכר חורש בה
את האדמה
וברקע הברושים
שמי שרב חיוורים".
משפחתה של איילת עוסקת בחקלאות עוד מימי גוש קטיף, והתמונה מחוברת היטב לשורשי המשפחה.
המטבח, אשר מופרד מהסלון בקיר קצר, פונה אל חזית הבית בחלונות גדולים. במרכזו ניצב אי ארוך מאוד המחופה במשטח עץ מאסיבי, המשמש כמקום אחסון, כמשטח עבודה נוסף וכשולחן לארוחות.
איילת ידעה תמיד שכשתשוב ותבנה את ביתה, תהיה בו פינה השמורה לזיכרונות ילדותם בגוש קטיף. את שירותי האורחים המרווחים הקדישה לנושא הים, אשר מסמל בשבילה יותר מכול את נוף הולדתה. החדר מרוצף ומחופה בצבעי כחול ולבן ומשולבים בו מוטיבים הקשורים לים: צדפים, משוטים וסירות קטנות. ישנה אפשרות לגשת אל האמבטיה הזו גם מתוך החדר הסמוך המשמש כחדר אורחים, וכך יש לאורחים אשר לנים בבית פינה משלהם.
המסדרון הארוך המוביל אל החדרים משמש גם כפינת משפחה ובה ספה נוחה, פינות ישיבה וקריאה ופינת מחשב.
חדר האמבטיה המשמש את הילדים גם הוא הוקדש לנושא מסוים, והפעם - כבשים. מפוזרות בו יצירות אמנות בצורת כבשים, והמגבות והשטיחים בצבע ירוק כצבע העשב.
תומר הוא איש היי טק אשר מבלה שעות רבות בעבודה מול המחשב גם בבית, אל תוך הלילה. כפתרון לשמירה על זוגיות מוצלחת, וכדי שתומר עדיין יהיה בסביבת אשתו גם כשהוא עובד, מחלקת את חדר השינה מחיצה נמוכה ולאורכה הותקן שולחן עץ ארוך המשמש כפינת עבודה. בצדו השני של החדר ישנו חדר אמבטיה שהגישה אליו נעשית דרך חדר ארונות.
חדרי הילדים נצבעו בגוני ירקרק, ואחד הקירות חופה בטפט עדין ומשעשע.
