אין זה סוד שהציבור הדתי והלאומי אינו שבע רצון מהפרופיל ההשקפתי של הרכב שופטי בית המשפט העליון.
הרוב הדמוקרטי בישראל נוטה להשקפה יהודית-לאומית, ובדרך כלל מוסר את השלטון לידי קואליציה בראשות הליכוד - השמרני והנוטה ימינה. לעומת זאת, רוב שופטי בית המשפט העליון נוטים להשקפת עולם חילונית-ליברלית.
שופטי בית המשפט העליון, שיושבים גם כבג"ץ, לקחו לעצמם סמכויות של בית משפט לחוקה אשר רשאי לבטל חקיקה של הכנסת כאשר הוא רואה אותה כסותרת חוקי יסוד. בימי הנשיא אהרון ברק וממשיכתו דורית ביניש אימץ בית המשפט העליון גישה אקטיביסטית מרחיקת לכת, שמכוחה הוא נוטה לקחת לעצמו את סמכות ההחלטה בתחומים שהולכים ומתרחבים, תוך כרסום בסמכות ההחלטה של הרשות המחוקקת והמבצעת. התוצאה היא פסקי דין רבים מספור שבהם בג"ץ כופה את השקפת עולמו המנוגדת לדעת הרוב הדמוקרטי שאותה מבטאים נבחרי העם – הכנסת והממשלה.
כך באו לעולם החלטות מקוממות כמו ביטול חוק המסתננים, ביטול חוק טל להסדרת מעמדם של בני הישיבות, ביטול החוק שהתיר את שידורי ערוץ 7 ועוד שורה ארוכה של החלטות בג"ץ ברוח זו. השמאל הישראלי למד שאת מה שהוא לא משיג בכנסת ובממשלה, שם דעותיו נשארות במיעוט, הוא יכול להשיג בבג"ץ, שם יש לו רוב.
אחת הדרכים לשנות את המצב המעיק הזה היא לשנות את הרכב שופטי בג"ץ ולדאוג שייבחרו שופטים בעלי השקפת עולם שמרנית יותר. הבעיה היא ששיטת מינוי השופטים אצלנו כמעט אינה מאפשרת שינוי כזה, בגלל הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שבה שופטי בג"ץ מחזיקים בשלושה חברים מתוך תשעה.
בקדנציה הנוכחית עומדת בראש הוועדה לבחירת שופטים שרת המשפטים איילת שקד, שבוודאי תעשה ככל יכולתה להביא לבחירת שופטים בעלי השקפה יהודית-לאומית. כדי להשיג רוב לאומי בוועדה, חשובה מאוד השאלה מי יהיו שני הנציגים שלשכת עורכי הדין שולחת לוועדה. הנציגים הללו עשויים להיות לשון המאזניים בוועדה בין שופטי בג"ץ, אשר צפויים לצדד בבחירת שופטים ליברלים כצלמם וכדמותם, ובין נציגי הכנסת והממשלה, שרובם או כולם יצדדו בבחירת שופטים שמרנים.
הקרב על ראשות לשכת עורכי הדין יוכרע בין דורון ברזילי, היו"ר הנוכחי, למתחרהו אפי נווה. בעשורים האחרונים מתפלגת לשכת עורכי הדין בין אגף מצדדי האקטיביזם השיפוטי וחסידי אסכולת אהרון ברק ובין האגף שמתנגד לאקטיביזם ודוגל בשמרנות. אפי נווה הוא מחסידי ההנהגה המשפטית. דורון ברזילי הוא ממתנגדיה.
בימים האחרונים פרץ סכסוך בוועדת הבחירות. יו"ר הוועדה והיועץ המשפטי שלה התפטרו מתפקידיהם, לאחר שטענו כי אנשיו של אפי נווה אשר נהנים מרוב בוועדה מבקשים לעודד בדרך לא אתית את אחוז ההצבעה בקרב עורכי הדין הערבים, כדי לחזק את סיכויי הניצחון של הצד שלהם.
בקהילת עורכי הדין בישראל יש אחוז גבוה למדי של חובשי כיפה. התייצבות שלהם בקלפיות ותמיכה בדורון ברזילי עשויה להטות את הכף לכיוון הנכון. בין הרשימות הדתיות המתמודדות על מקום בלשכה יש מי שבחרו לעשות דילים עם אפי נווה ולהבטיח לו את תמיכתם. אבל עם כל הכבוד להישגים כאלה ואחרים שאפשר להשיג, אין חשוב יותר מאשר להבטיח שהשופטים שימונו לבית המשפט העליון בקדנציה הקרובה יהיו בעלי השקפת עולם יהודית-לאומית.
שווים אבל שונים
1
הוויכוח סביב מחאת הלבוש הקצר של תלמידות התיכון, שעלה לכותרות בשבוע האחרון, לכאורה אינו מעניינו של הציבור הדתי. אותן תלמידות מאילת טענו לאפליה לעומת הבנים, חבריהן לספסל הלימודים, אשר מורשים לבוא ללימודים במכנסיים קצרים. אולם ברוב בתי הספר התיכוניים הדתיים נדרשים גם בנים לבוא במכנסיים ארוכים. ברוב בתי הספר הדתיים יש גם הפרדה בין בנים לבנות, כך שבדרך כלל לא קורה שבין כותלי אותו מוסד חינוכי יהיו דרישות לבוש שונות על בסיס מגדרי. בכל מקרה, בעניין כיסוי הגוף ברור שעל פי ההלכה יש הבדלים כאלה ואחרים בין גברים לנשים, ואצלנו ההלכה היא הקובעת. ובכל זאת לא מיותר להתייחס לוויכוח הזה - לא ברמה הפרקטית אלא ברמת הטיעונים העקרוניים שהושמעו בו, שחלקם מחלחלים ומשפיעים גם בתוך הציבור הדתי.
2
טענה אחת שהושמעה נגד המגבלות על חשיפת-יתר הייתה שבמקום להטיל על הבנות דרישה לצניעות, צריך לחנך את הבנים לשלוט ביצרם. הטענה הזאת נשמעת לעתים גם בתוך הציבור הדתי, וראוי להתייחס אליה.
ראשית, על פי ההלכה מקומות שאמורים להיות מכוסים בגוף האישה אסור לגברים לראותם גם אם הם שולטים בעצמם. החינוך לשליטה עצמית הוא חשוב ואפילו הכרחי, אבל עצם ההימצאות במצב של התמודדות וצורך בשליטה הוא כבר בעייתי. לא רק את ההתנהגות המעשית התורה רוצה לשמור במצב של קדושה, אלא גם את הרגש והמחשבה.
שנית, הטענה כאילו ההלכה מאפשרת לגברים להתנער מאחריותם ומטילה אותה על הנשים מתעלמת מעובדה פשוטה: אופנת הלבוש הנשית המערבית מעוצבת בין השאר מתוך מגמה ברורה למשוך את הגברים ולעורר את יצריהם.
נכון שלא כל מי שמתלבשת בהתאם לאופנת הקיץ מתכוונת לכך. לא תמיד אנחנו מודעים לשיקולי העיצוב שעומדים מאחורי כל כפל בבגד שאנחנו לובשים. אבל מי שעיצבו את הבגד החשוף שהיא לובשת, בהחלט התכוונו לכך. כאשר לובשים בגד שעוצב מתוך מטרה לעורר יצרים, אי אפשר להיתמם ולהתלונן כאשר היצרים אכן מתעוררים. זה כמובן לא פוטר את הגברים מן החובה לשלוט ביצרם, ולא נותן רשות לאף אחד להטריד או חלילה לעשות מעשים חמורים יותר. אבל הדרישה מהבנות לא להתלבש באופן שיוצר אווירה של מתח מיני היא נכונה וראויה. עצם יצירת האווירה הזאת היא פסולה, גם אם כולם שולטים בעצמם ולא קורה שום דבר רע מעבר לכך.
3
טוענות אותן בנות מאילת, או מי שבאות בטענות דומות בציבור הדתי: אם ככה, אז למה לבנים מותר ללבוש קצר?
אפשר היה לפטור את הטענה לחוסר שוויון בכך שפשוט יאסרו גם על הבנים לבוא במכנסיים קצרים. ספק אם זה היה משביע את רצונן של המתלוננות, שדרישתן נובעת ככל הנראה מהרצון להתלבש על פי האופנה העדכנית והמתירנית לקיץ זה, כפי שנקבעה על ידי חכמי האופנה שמעבר לים, וכפי שהן מתלבשות לאחר שעות הלימודים. אבל באמת ברור לכל מי שאינו מתעקש סתם שבענייני לבוש וצניעות אין מה להשוות בין בנים לבנות, וטבעי שהדרישות לכיסוי הגוף לגבי הבנות יהיו מחמירות יותר. ההבדלים בדרישות לגבי הלבוש נובעים באופן הגיוני מההבדלים הגופניים והנפשיים בין בנים לבנות, ואין צורך להאריך בזה. לצערנו בדרך כלל המצב הפוך: נשים בישראל מתלבשות יותר קצר וחשוף מן הגברים ומגיעות כך למקומות עבודה, לימודים ועוד.
במסגרת הקובלנה נגד חצאיות ארוכות ושרוולים ארוכים, נשמעת לעתים נימה של תלונה פמיניסטית על כך שעל הנשים מוטל עול כבד יותר בתחום הצניעות לעומת הגברים. אז מעבר לכך שכידוע באופן כללי על הגברים מוטלות מצוות רבות - חלקן לגמרי לא קלות - שאינן מוטלות על הנשים, הרי שגם בתחום הזה של צניעות וקדושה יש לגברים מטלות והתמודדויות לא קלות משלהם. הם אולי מוגבלים פחות בלבושם, אבל מוטלת עליהם התמודדות לא פחות קשה עם אתגרים של שמירת העיניים, שמירת המחשבה ושמירת הברית. כל יציאה לרחוב בימות הקיץ החמים כרוכה בחשיפה מעיקה למראות אסורים. בעיות הלכתיות אורבות בתוך מקבצי פרסומות בטלוויזיה, בין דפי העיתונים ומעל שלטי ענק בנתיבי איילון. בתוך הסביבה החילונית קל יותר לשמור הלכה כשמה שנדרש ממך הוא להתלבש באופן מסוים, וקשה יותר כאשר יכולתך לשמור הלכה כראוי תלויה בהתנהגותה הבלתי-מתחשבת של הסביבה.
4
באמת אין צורך בכל ההסברים הללו. את דבר ה' זו הלכה יש לקיים לפחות מתוך השלמה אם לא מתוך אהבה. לא באתי אלא להשיב לטרוניות במקום שהן קיימות, כי טרוניות שאינן מקבלות מענה, סופן שהן משפיעות לרעה גם על הלבבות וגם על המעשים.
לתגובות: [email protected]