המסלול שלנו מתחיל באזור אשר טומן בחובו שילובים מסעירים ונופים ייחודיים.
סְפר המדבר הוא האזור שבו הרי בנימין וירושלים יורדים לעבר נופה הפראי של בקעת הירדן ומדבר יהודה. כאן נפגש ההר עם המדבר ויחד הם יוצרים ארץ עשירה במיני צומח ובעלי חיים, שמי המעיינות הרבים מהווים לשניהם בסיס קיומי.
בימים אלו של תחילת הקיץ אין כמו פנינת חמד מיוחדת זו אשר טרם נפגעה על ידי פיתוח אנושי מואץ.
הגעה: ניסע מירושלים לכיוון יישובי מטה בנימין, ונפנה ימינה בכיכר הצמודה למחסום חיזמא. לאחר כשלוש דקות תהיה פנייה שמאלה ליישוב ענתות. נחנה את הרכבים בסמוך לשער היישוב ונצא למסענו.
חרבת' עלמית, המשמרת את שם עיר הכוהנים עלמון, נמצאת ממש בסמוך לכביש. מומלץ לעלות לחירבה, אשר בתחומה נמצא קבר השייח' עאבד א-סאלם. זהירות, בורות פתוחים בשטח.
משער היישוב נפנה צפונה, ונלך בצמוד לגדר היישוב מצדה החיצוני עד שנפגוש בסימון שבילים ירוק. נלך בעקבות הסימון הירוק אשר יוביל אותנו על צלעי ההרים, כאשר אפיקו של ואדי קלט משמאלנו. צבאים ועדרי עיזים משוטטים באזור, ושרידיו האחרונים של האביב הירוק מבצבצים מבין הסלעים.
באזור זה חי ופעל הנביא ירמיהו, "מן הכוהנים אשר בענתות בארץ בנימין" (ירמיה א, א). ירמיהו שילב בנבואותיו את האזור הגאוגרפי שבו הוא חי, על קו המגע שבין ההר, המדבר והעיר הגדולה. הוא נפגש עם רועי הצאן כאחד מאנשי המדבר, דיבר בשפתם של החקלאים אנשי ההר, וכמובן היה מצוי בירושלים העיר הגדולה הסמוכה לעירו, ענתות.
בנבואותיו של ירמיהו ניתן לראות כיצד האדם הוא תבנית נוף מולדתו, כדברי טשרניחובסקי, שהרי יש בהן חיבור בין הרועה לעובד האדמה: "וניפצתי בך רועה ועדרו, וניפצתי בך איכר וצמדו, וניפצתי בך פחות וסגנים. ושילמתי לבבל ולכל יושבי כשדים את כל רעתם אשר עשו בציון לעיניכם, נאום ה'" (ירמיהו נא, כג-כד).
משם נמשיך במורד אל עבר הנחל המתפתל בין ההרים, ונבחין במערות המבקעות את מצוקי הנחל ומשמשות את רועי הצאן באזור.
נמשיך בתוך מטע זיתים הנטוע ממש על גבול המדבר, בין שרידי מנזר פארן הקדום.
בפיצול לסימון הכחול נפנה שמאלה, נרד אל ערוץ הוואדי ונבחין במערה גדולה שמולה נראה את מנזר פארן הפועל כיום. שמו המסורתי הוא מנזר חריתון, על שם מי שייסד את הנזירות הנוצרית במדבר יהודה, תופעה שהייתה נפוצה מאוד בתקופה הרומית בארץ ישראל, בסוריה ובסיני.
נלך באפיק הנחל עד שנגיע לחורשת אקליפטוס, שבקרבתה ניצב בית משאבות בריטי שבו מצויים כיום משרדי הנהלת האתר. אם נסתכל היטב נוכל לראות בדרך, בין הסדקים, שפני סלע.
עין פרת, או עין פארה בשמו המסורתי, הוא המקום המתאים לארוחת צהריים ולהשתכשכות במים הקרירים. הכניסה לשמורה בתשלום. במקום יש שירותים מסודרים, שולחנות וספסלים.
עין פרת הוא נווה מדבר מיוחד ונדיר, ומימיו נקיים מאוד ושופעים מים כל השנה. מקורם של המים בהרי בנימין הגבוהים, שם כמות המשקעים היא רבה והמים התת-קרקעיים פורצים בשברים גיאולוגיים במדבר. בעבר התחילו בעין פרת אמות מים שהובילו מים לארמנותיהם של החשמונאים ביריחו. את אחת האמות נוכל לראות בשמורה.
נעלה לשער היישוב, שם החנינו את הרכבים.
משפחות מיטיבות לכת יוכלו להמשיך מעין פרת לעין מבוע (עין פוּאַר). יש סימון ברור בצבע אדום, הרבה מים ונוף עוצר נשימה.הוואדי הקסום המשלב בתוכו מדבר ומים, הר ונחל, וכן עבר, הווה ועתיד יותיר בנו המטיילים את חותמו המיוחד.
פורסם לראשונה בפנימה
לרכישת מנוי לחצי כאן