המאגר הביומטרי
המאגר הביומטרירשות האוכלוסין

התנועה לזכויות דיגיטליות הנפיקה ופרסמה דו"ח מקיף שסוקר את פעילותו של המאגר הביומטרי לאורך הפיילוט (שנתיים) שקיימה המדינה. מסקנות הדו"ח מטרידות מאוד את מתנגדי הפיילוט והמיזם כולו.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם עו"ד דן חי, מומחה למאגרי מידע ופרטיות, על משמעות הדו"ח וסיכוני המאגר.

"כל נושא המאגר הביומטרי נראה לא טוב" אומר עורך הדין חי ומזכיר כי בשעתו הציג מבקר המדינה דו"ח מוטרד ו"כעת הדו"ח הנוכחי מגלה שלמעשה השמירה על המידע והגיבוי נעשה בגופים חיצוניים, והיכולת להבטיח את השמירה על המידע כפי שהבטיחו בזמן שאושר המאגר, הרבה יותר רופפת. המדינה תלויה בגורמים חיצוניים שישמרו על המידע הרגיש ביותר שניתן לחשוב עליו".

עו"ד חי מציין כי אמנם כעת לא ידוע כיצד בדיוק מאבטח הגורם המדובר את המידע שהועבר לרשותו, "אבל אחד הדברים הבסיסיים שהובטחו כשהמאגר הוקם הוא ניתוק מרשת האינטרנט, אבל כעת מתברר שהניתוק הזה לא התבצע כי השליפה וההכנסה של הנתונים מתבצעים דרך קווי תקשורת, וכשיש קווי תקשורת יש סכנה של פריצה".

לדבריו התוצאה של כל אלה היא שהמכלול הקיים כעת רחוק מההבטחות שהובטחו בימי הקמתו של המאגר. "הבטיחו מאגר מנותק מכל תקשורת שישב במקום מאובטח ברשות המדינה ועשו משהו אחר. אף אחד לא יודע מה המשהו האחר הזה וכשמדובר בנושא רגיש כל כך חייבת להיות שקיפות ושהדברים יהיו ברורים וידועים לכולם".

עו"ד חי מציין בדבריו כי העלאת הסוגיה כעת מעוררת גם את שאלת נחיצותו מלכתחילה של המאגר, שאלה שבה הוא עצמו סבור שהמענה לה הוא שלילי.

"היה צריך לצפות שיתייחסו אליו בכפפות של משי וזו לא התחושה שאנחנו מקבלים מדו"חות ופירורי מידע שדולפים החוצה", אומר עו"ד חי המוסיף ומזכיר כי החקיקה מאפשרת לאנשים להוציא תעודת זהות ביומטרית על סמך הסכמתם, ואז הנתונים שמורים במאגר המידע.

לטעמו כלל לא ברור מדוע היה צורך לשמור את המידע במאגר כלשהו ולא על צ'יפ כפי שמקובל בכמה וכמה מדינות בהן המידע הביומטרי שמור על צ'יפ המחובר לדרכון ואינו שמור במאגר כללי. במדינות אלה במעברי הגבול מתבצעת בדיקה של נתוני הצ'יפ מול נתוני האדם הנבדק ולא מול מאגר ממשלתי גדול.

ההתנגדות לכך, הוא מסביר, נבעה משיקולים ביטחוניים ולטעמו הדבר נותן תחושה של מדינת משטרה.

"הבעיה שמטרידה אנשים כמוני היא שכשיש מאגר מידע סופו להיפרץ, והמאגר הכי גדול שנפרץ הוא של מרשם האוכלוסין שנמצא באותו משרד עצמו. הבעייתיות של המאגר הזה היא בדרך הבלתי פתורה של המדינה לשמור על המידע הזה כדי שיהיה שמור באופן שירגיע את כולנו. כל הניסוי הזה צועד לאישור בכנסת שיהיה חובה לכולנו. הגורמים במשרד הפנים ירצו שזה יהיה חובה לכולנו, ולכן ראוי היה שישמרו על הכללים והאבטחה באופן ראוי והדוק יותר".

עוד מציין עורך הדין חי כי בקיומו של המאגר חשפה המדינה את עצמה לתביעות אפשריות בעתיד, החל מהמקרים  הקשים של השתלת טביעות אצבע בזירות שונות כדוגמת זירות פשע, ועד תביעות של אזרחים שחשים פחד וחשש מכך שהמידע אודותיהם מתרוצץ במקומות בלתי ראויים. גם על כך, מעריך עו"ד חי, יוכלו אזרחים לתבוע בעתיד פיצוי.