הרב איציק גונן, ר"מ במכינה בלוד ובן דודו של דני גונן שנרצח ביום שישי בפיגוע הירי סמוך לדולב, ספד לו היום (ראשון) בשיחה עם ערוץ 7.
גונן סיפר על חלקו של דני בתנועת הנוער, "דני גדל בלוד בתקופה שיהודים ברחו ממנה, לפני שהגרעין התורני התפתח, ויהודים לא הגיעו לעיר אלא יצאו ממנה. כבר בתיכון הוא הרים את סניף עזרא בעיר, שהיה במצב לא פשוט והיה גם בשכונה מאד קשה.
דני וכל החבורה שלו היו הולכים כל שבת לסניף ומעבירים פעולות ויוצרים שם איזו חבורה אידאליסטית שתורמת ומשפיעה על העיר, וממש רוממו את העיר גם בתקופות הקשות שלה. זה היה משהו שמאד אפיין אותו".
"דני גם לקח על עצמו לשמש כקומונר בסניף, ולמרות כל האחריות הגדולה שהייתה לו בבית, הוא לקח על עצמו את התפקיד, הביא אנשים שיעבירו שיעורים, דרבן את המדריכים ויצר שם אווירה מאוד מיוחדת. אני גדול ממנו במספר שנים ואני זוכר שכשהייתי חוזר מהישיבה הוא היה מבקש ממני לבוא להעביר שיעור לחבריה ב'. כשהיית מתהלך בשכונות של לוד, היית רואה אור גדול מאיר מתוך הסניף, ואין ספק שהוא ואחותו היו שותפים מאד משמעותיים בהרמת הסניף בתקופה שהייתה דעיכה מסוימת".
הרב גונן נזכר במעשי החסד של דני וסיפר כי דני היה איש חסד מאד גדול, אדם שלא שם את עצמו במרכז. היום הראה לי חבר שלו התכתבות בוואטספ בקבוצה של טרמפים לבר אילן. דני היה הכוכב שם, תמיד הודיע מתי יוצא והציע לאנשים לאסוף אותם, תמיד היה אומר 'אני יכול'. גם במשפחה תמיד הוא נותן, כשהייתי עובר דירות הוא היה יד ימיני הייתי קורא לו לעזרה והוא היה מגיע בשמחה, ואף פעם לא הסכים לקבל דבר תמורת העזרה, הוא היה אומר, 'אני לא מקבל שכר על מצוות, חסד זה חסד', תמיד הוא היה שם גם בשביל חברים.
גם בישבת ההסדר בה למד במעלה אדומים, הוא התנדב להרים את השבת, זה היה נראה לו פשוט. הוא היה אישיות שלא התרכזה סביב עצמה, תמיד חשב על הזולת על האחר".
"דני גם היה יתום מאביו וממש גידל את אחיו הקטן יש לו אח קטן שהיה בן חמש כשאביהם נפטר", הרב איציק גונן נזכר בשיחות ביניהם שעסקו בחינוך כבר בגיל צעיר מאד, "דני בתור אח גדול התחיל כבר לדבר איתי על חינוך ילדים בתור בחור בשיעור א'. היינו ממש יושבים ודנים איך בונים בילד קומה של אבא שחסרה לו, איך יוצרים לילד את הגבולות הנכונים ואיך יוצרים לו חוסן נפשי שלפעמים חסר כשאין אבא, זה מה שעניין אותו. זה לא היה קל כי זה היה אח שלו והוא רצה גם להרגיש שהוא אח שלו, אבל הוא היה צריך להיכנס לנעליים גדולות, נעליים של אבא, והוא לקח את ברצינות למד הרבה והתייעץ עם אנשי חינוך ורבנים. אמרו אתמול שלפעמים היו קוראים לדני 'נער, זקן', שמצד אחד היה עדיין בגיל נעורים, מצד שני היה אדם שכבר לקח על דברים והיה אדם עם אחריות וחכמה וניסיון של כאילו הוא בן ארבעים".
הרב גונן שגם למד עם דני בישיבה במעלה אדומים סיפר לנו על הפעם הראשונה שדני הגיע לישיבה, "דני אהב תורה, כשהוא הגיע עם חבר בכיתה י"ב לישיבה במעלה אדומים, הם יצאו משיעור של הרב סבתו והם אמרו לי שהשיעור היה ברמה גבוהה ושהם לא הבינו כלום וזה כאב להם. אמרתי להם שהם עכשיו רק בתחילת השנה ויש להם זמן רב וזו ההזדמנות שלהם להגיע לשנה הבאה יותר מוכנים. דני וחברו לקחו את דבריי ברצינות ודני סיפר לי שהם סיימו שלוש מסכתות גמרא באותה השנה והתקדמו מאד והגיעו לשנה א' כשהם במקום אחר".
"זה לא מיקרי שהוא נהרג כהרוג מלכות, אישיות קדושה טהורה וטובה. אני לא זוכר אותו אף פעם כועס, אדם עם תום וטוב לב עומק מחשבתי וישרות מחשבתית, נשמה גדולה מאוד שהתהלכה בינינו. זכינו".