כלא
כלאצילום: פלאש 90

בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס המזרחן פרופ' ניסים דנה, ראש המחלקה הרב תחומית למדעי החברה והרוח באוניברסיטת אריאל, ליעילותה של הצעת החוק של חבר הכנסת שרון גל להחלת עונש מוות על מחבלים בהתמודדות מול תופעת הטרור האיסלאמי.

בראשית הדברים מזכיר פרופ' דנה כי המניע המוביל את ישראל צריך להיות ההרתעה ולא הנקמה, ומאחר וכך יש לבחון את ההשלכות התודעתיות של עונש המוות על המחבל מתוך תפיסתו שלו ולא על פי פרמטרים וקריטריונים מערביים.

ברוח זו הוא מציין כי אמנם "אנחנו רואים במוות את שיא הענישה", אך אין הדברים מתקבלים כך על ידי מי שמשתייך לתרבות המוסלמית, ובעיקר על ידי מי שנחשב למוסלמי קיצוני, גם אם לא קיצוני מאוד, כלשונו.

"כל מוסלמי שיש בו אמונה עמוקה באיסלאם יש בו המחשבה לפיה כאשר מדובר בשאהיד, מי שנהרג כחלל על קידוש אללא, הוא אינו מפסיק בזה את חייו אלא להיפך, הוא קונה לו את חייו הנצחיים".

בהמשך דבריו מסביר פרופ' דנה את מהותם ומשמעותם של חיי הנצח שאותו מת קונה לעצמו ומספר כי "כאשר הוא קונה חיי נצח מובטחים לו על פי הקוראן חיי תענוגות ובהם 72 בתולות שתישארנה בתולות נצחיות.

''כך גם חיי רווחה כלכליים ואחרים, אם הוא פושע שנפל כשאהיד הרי שהוא יגיע לגן עדן אוטומטית בדילוג על חטאיו. הוא ישתה מארבעה נהרות – נהר המים החשוב למי שחי בחצי האי ערב, נהר חלב, נהר דבש ונהר של יין", אומר דנה ומעיר כי אמנם בעולם הזה אסור לו למוסלמי לשתות יין אבל בעולם הבא הוא לא רק רשאי אלא זהו יין מיוחד שככל שישתה ממנו לא ישתכר ממנו. "ועוד הבטחות מרובות נוספות, ואידך זיל גמור".

לנוכח כל אלה מגיע פרופ' דנה למסקנה כי "אנחנו יכולים להתכוון להעניש אותו, אבל ללא ידיעת הרקע המוסלמי אנחנו בעצם עוזרים לו להגיע לכל אותו עולם יפה על פי הראות שלו".

"הדברים נראים לאנשי התרבות המערבית כדברים לא הגיוניים, אבל אנחנו לא מדברים על פי תפיסתנו, אלא חייבים לחשוב מתוך גישה של המחבל והתרבות והדת שלו", אומר דנה.

האם המסקנה מכך היא שאין הרתעה שתוכל למנוע את פעולותיו של המחבל הפוטנציאלי, פרופ' דנה מבהיר כי אין הדברים כן וניתוח של התפיסה המוסלמית מגלה בה בקיעים שדרכם ניתן יהיה לקדם הרתעה ראויה. "יש הרתעה וצריך בנקודה הזו לעיין בכתבים ואהיה מוכן לתרום בעניין הזה כמי שמכיר את הכתבים המוסלמים ואת המחשבות המוסלמיות".

דוגמא להרתעה שכזו מוצא פרופ' דנה באותה תפיסה מוסלמית לפיה עור חזיר או חיה טמאה אחרת הצמוד לגופתו של השאהיד תמנע ממנו מלהגיע לגן עדן. הוא מזכיר בדבריו כי הרעיון נוסה על ידי הבריטים בשנים בהן שלטו בהודו ועמדו מול גל פיגועי התאבדות.

"אחת השיטות הייתה להנגיש בעלי חיים טמאים כמו כלב חמור וחזיר לגוויית המתאבד. צריך לבדוק את הדברים", הוא אומר ומבהיר כי לו עצמו אמנם אין מידע הקובע כי המהלך אכן בלם את תופעת המתאבדים, אך ראוי ונכון שהוועדה שמקים כעת ראש הממשלה תבחן את מכלול הנתונים וגם את הניסיון ההיסטורי שנצבר. הוא עצמו יהיה נכון לסייע לוועדה בחקר הסוגיה ככל שיידרש.