לעיון בדו"ח לחץ כאן

האם ההתנתקות השיגה את מטרותיה?

המכון לאסטרטגיה ציונית פרסם מחקר הבודק האם ההתנתקות מגוש קטיף וצפון השומרון השיגה את המטרות עליהן הצהירו יוזמיה.

"אנחנו בדקנו מה היו המטרות של תכנית ההתנתקות על פי מה שנכתב בהחלטות הממשלה, ועל פי ראיונות שהעניקו יועציו של ראש הממשלה", מספר לערוץ 7 עדי ארבל שערך את המחקר.

ארבל מסביר מדוע היה קושי בבדיקת המניעים, "בגלל שאריאל שרון סירב לערוך משאל עם בנושא ההתנתקות, ולא היה מסע של שכנוע ציבורי שיסביר מה היו המטרות המובהקות של המהלך, ולא היה דיון ציבורי האם התכנית תסייע להשגת המטרות".

הוא מסביר את דרכי הפעולה של המחקר, "אנחנו ניפינו שנים עשר מניעים שונים למהלך. למעשה מה שבדקנו זה אם עשור אחרי ההתנתקות הושגו המטרות. מה שזיהנו היה שכמעט אף אחת מהמטרות לא השיגה את עצמה".

הוא מביא כמה דוגמאות, "תמיד מדברים על הנושא הדמוגרפי, בשיח הבין-לאומי בניגוד לשיח הישראלי, ערביי עזה עדיין נספרים בתוך מה שמכונה 'בין הים לירדן', וזה מראה שעדיין מקשרים אותם אל מדינת ישראל. ההתנתקות לא הורידה את האחריות של ישראל לא מהשטח ולא מהאוכלוסייה.

רצועת עזה עדיין קשורה לישראל, עדיין משלמים שם בשקלים, מקבלים חשמל, תשתיות ואספקה מישראל, ולכן הרצון 'להתנתק' מעזה כמו שמוגדר בשם התכנית, אפילו הוא לא צלח".

בהקשר הביטחוני הוא אומר, "כמובן שיש את הנושא הביטחוני, לפני עשור היו 8,000 תושבי הגוש ועוד את אזור עוטף שדרות במרחק של כמה קילומטרים, שהיו תחת איום, היום חשופים לסכנה מרצועת עזה, גם באר שבע ותל אביב ואפילו מעבר לכך, ולמעשה חלק גדול מתושבי ישראל הם בני ערובה בידיו של החמאס".