ישראל לא הופתעה כשנחתם השבוע הסכם הגרעין בין איראן והמעצמות.
הנחת העבודה בחודשיים האחרונים הייתה במבט קדימה, כיצד מתמודדים עם הסכם שכבר היה ברור שייחתם בעתיד הקרוב.
גורם מדיני בכיר אמר השבוע ל'בשבע' כי לישראל ברור שהתקווה האיראנית לפתח נשק גרעיני אולי מתעכבת, אבל לא רק שאינה נעצרת, אלא גם תתעצם בעתיד.
"איראן לא זנחה את הכוונה האסטרטגית שלה להגיע לנשק גרעיני", אומר הגורם שמצוי היטב בפרטי ההסכם. "אני חושב שכדאי לקחת את האיראנים ברצינות, כי מדובר בעם, לדאבוננו, עם נחישות לייצר אחיזה באזור שלנו, גם בקרבות וגם בטרור באופן הולך וגובר. עד היום הייתה מגבלה כלכלית על הפעילות מחוץ לאיראן. אני לא מעריך שאיראן תזנח את החזון האסטרטגי שלה לגרעין".
הגורם הבכיר מבהיר עוד כי ההסכם מוגבל למספר שנים מסוים, ואם איראן מתנהלת במסגרתו בצורה מקובלת, אין לה שום מחויבות לגבי מה שקורה יום אחרי שתוקף ההסכם פג. "אנחנו עוד עלולים לפגוש איראן ששאיפותיה בתחום הגרעין הצבאי יתממשו", הוא מזהיר.
וזה רק חלק מהבעיה. "ברמה האסטרטגית", מוסיף הגורם, "ההסכם אינו קושר בין איראן הגרעינית העתידית לאיראן הכובשת ותומכת הטרור, ומשאיר בידיה יכולות גרעיניות רבות". הגורם מבהיר כי ההסכם מחזיר את איראן באופן מלא לחיק הקהילה הבינלאומית, ונותן לה לגיטימציה.
הבעיה המרכזית, לדבריו, היא הסרת הסנקציות. "אנחנו מעריכים שב‑15 השנים הבאות יזרמו לאיראן בין חצי טריליון לשבע מאות מיליארד דולרים. עם הכסף הזה איראן תצליח לממש מאמצים לאכיפת השלטון הבלתי מתפשר שלה. אנחנו לא חושבים שהכסף יוביל לשינוי בזכויות אדם או יושקע באזרחים".
ועוד גילוי מעניין יש לבכיר המדיני: הטרור שמממנת איראן כולל גם את דאע"ש. "אנחנו מבינים שהאירוע של יום רביעי שעבר, מתקפת דאע"ש המתואמת נגד בסיסי הצבא המצרי בסיני, היה בתמיכת חמאס. הקשר של דאע"ש וחמאס בפעולה הזאת הוא קשר ודאי, ותמיכת איראן בחמאס היא קשר ודאי. זה משולש מסוכן שמגיע לאזורנו ומאיים עלינו גם מרצועת עזה וגם מסיני".
בעולם הודפים את הביקורת הישראלית
הנחת העבודה של המערכת המדינית היא שיש לתקוף את ההסכם עצמו, אבל למתוח פחות ביקורת על מדינות המערב, ובמיוחד על ארצות הברית.
מתברר שמי שלא היו רגישים לבעיותיה של ישראל, לא מסוגלים לשמוע ביקורת. שר החוץ הגרמני פרנק-וולטר שטיינמאייר דרש מישראל אתמול (רביעי) להפסיק למתוח ביקורת חריפה על ההסכם בין איראן והמעצמות. "ההסכם יתרום לביטחון המזרח התיכון. על ישראל להבין את תוכנו לפני שהיא מבקרת אותו בצורה כה קשה", טען שטיינמאייר.
גם הנשיא אובמה טען בשיחה שקיים עם ראש הממשלה נתניהו כי ההסכם חשוב, אבל הבהיר מאוחר יותר בראיונות לכלי תקשורת בארה"ב ש"העיצומים שננקטו במשך השנים על איראן לא נועדו כדי לפתור את כל האיומים של המשטר, והתמקדו אך ורק במניעת הגרעין".
אבל ההסכם, כך אומרים ל'בשבע' מי שמכירים את הנושא לעומק בצמרת המדינית, מלא בהבטחות והתחייבויות שנתנו מדינות המערב לישראל, ולא קוימו כלל.
בניגוד למה שהובהר למערכת הביטחון בישראל, ההסכם מול הממשל בטהרן לא מתייחס כלל לפרויקט הטילים האיראני, אבל מנגד מחזיר את איראן באופן מלא לחיקה של הקהילה הבינלאומית.
השר נפתלי בנט מביא עוד שני היבטים בעייתיים. הראשון קשור להסרת הסנקציות. "ברגע שהעולם יהיה במהלכים עסקיים עמוקים עם איראן, יהיה להם קשה לוותר על מערכת היחסים, והיכולת להעמיד סנקציות מחדש תהיה קשה מאוד, כי זה יפגע בעובדים מהמערב, ועל כך איראן בונה", הוא אומר.
גם סוגיית הפיקוח על המתקנים הגרעיניים, שהובטח לישראל שבלעדיה לא יהיה הסכם, הפכה לפרודיה עצובה. "איך מפקחים?", תוהה השר בנט כשהוא מדבר על ההסכם. "נניח שיש חשד לפעילות גרעינית במרתף בטהרן, אז צריך להגיע בהפתעה למקום ולבדוק. אלא מה? שההסכם קובע שצריך לבקש מאיראן רשות להפתיע. ואם איראן לא מסכימה זה הולך לוועדה, שבה יושבת איראן עצמה. כל התהליך לוקח 24 ימים. זו ממש בדיחה".
הגורם המדיני הבכיר מנסח זאת בצורה חריפה עוד יותר. "הגישה לאתרים הצבאיים היא חלקית בלבד, ויש פתח בהסכם לגרירת רגליים איראנית. זה ממש לא כמו שחשבנו. זה לא שהפקחים אומרים שהם מעוניינים להגיע בתוך יום-יומיים ומגיעים, אלא יש תהליך שלם, בודקים את העניין ונותנים לאיראן 24 ימי התרעה בנושא. זה כמו שהמשטרה תודיע מראש על פשיטה שתערוך במעבדת סמים ותיתן התרעה של 24 ימים, תוך שהיא מתאמת את הביקור עם ארגון פשע".
האמריקנים לא מצטערים לרגע על ההסכם, ויש להם הסבר מדוע נעשו כל הוויתורים. הנשיא אובמה טען בריאיון ל'ניו יורק טיימס' כי "ההסכם נמדד על פי יכולתו למנוע נשק גרעיני מאיראן, לא על פי יכולתו לפתור את כל הבעיות שמקורן באיראן".
שגריר ארצות הברית בישראל דן שפירו הסביר זאת כך: "המטרה המקורית של הסנקציות וכל המאמצים הייתה למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני, והיא הייתה משותפת לישראל ולכל הקהילה הבינלאומית. המבחן היחיד של ההסכם הזה הוא האם ההסכם השיג את המטרה הזאת. לא אם זה יביא לסיום כל הפעולות המסוכנות של איראן במזרח התיכון".
האופוזיציה: נגד ההסכם ונגד נתניהו
ובפוליטיקה בינתיים, יש מי שמנצלים את המצב כדי לנגח את ראש הממשלה, אבל עושים זאת במסווה של אחדות.
נתניהו נועד בלשכתו ביום שלישי, שעות אחדות אחרי חתימת ההסכם, עם יושב ראש האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג. בפגישה עדכן נתניהו את הרצוג בכל הסקירות שניתנו בנושא ההסכם בישיבת הקבינט ונתן לו תמונת מצב מלאה, במטרה להסתייע גם באופוזיציה במאבק הזה. הרצוג הבהיר כי יתגייס לעשות הכול למען ביטחון מדינת ישראל במצב החדש שנוצר.
נתניהו ביקש לשדר אחדות והבהיר כי "העובדה שיש הסכמה בין קואליציה לאופוזיציה בישראל באשר לסכנה לביטחון ישראל שמהווה הסכם זה - חשובה במיוחד בעת הזאת. בנושא זה הקשור לאינטרס הלאומי המשמעותי ביותר חשוב להציג לעולם חזית אחידה".
אבל דיבורים לחוד ומעשים לחוד. האופוזיציה גינתה את ההסכם, אבל האשימה את נתניהו שבגללו ישראל לא נלקחה כפקטור משמעותי בשיחות, ונתפסה כמטרד. גם הרצוג עצמו, חרף אמירות האחדות, הצטרף לתוקפים, שהחריף בהם היה יו"ר יש עתיד יאיר לפיד. "אנחנו עומדים היום מול הכישלון הגדול ביותר במדיניות החוץ של איזשהו ראש ממשלה ישראלי מקום המדינה. הוא לא צ'רצ'יל לפני מלחמת העולם השנייה, הוא גולדה אחרי יום הכיפורים".
לפיד אמר עוד: "בחוץ, בשפה האנגלית, אנחנו נתמוך בממשלה ונסביר לעולם כולו עד כמה מסוכן ההסכם הזה, וזה מה שאני עושה החל מאתמול. אבל בפנים בשפה העברית, בואו נודה על האמת - ראש הממשלה נכשל בניסיון להגיע להסכם אחר. אפשר היה להגיע להסכם אחר. עד אתמול העולם כולו היה משוכנע שארה"ב וישראל הולכות תמיד יד ביד. החל מאתמול הוא למד שארה"ב לא מוכנה להקשיב יותר לראש ממשלת ישראל, כשהאירופאים לא מוכנים להקשיב לראש ממשלת ישראל, הסינים, הרוסים, המפלגה הדמוקרטית והוא השאיר אחריו חורבות ביחסי החוץ של מדינת ישראל. הוא צריך ללכת הביתה על כישלון בסדר גודל קולוסאלי כזה. ראש הממשלה לא יכול להישאר בתפקידו".
הביקורת הזאת לא מקובלת על האלוף במילואים יעקב עמידרור, מי שהיה היועץ לביטחון לאומי של נתניהו בעבר. "אני לא חושב שאפשר היה לשנות באופן מהותי את גישתה של ארה"ב, גם אם היחסים היו יותר טובים, כי היינו מרכינים ראש", הוא אומר ל'בשבע' ומוסיף: "לעומת זאת, רק בגלל שעמדנו בצורה מעט חצופה אבל ברורה וחד משמעית - הקונגרס האמריקני החליט להתערב. הנשיא אובמה רצה להעביר את ההסכם הזה בלי הקונגרס, ולולא ההתערבות והעמידה שלנו על חומרת העניין, יכול להיות שהוא היה מצליח ובכלל לא היינו יודעים מה יש בהסכם הזה".
אז מה נותר לעשות? לפעול בקרב חברי הקונגרס כדי שיצביעו לגבי הסרת הסנקציות מאיראן. עמידרור מסביר: "זה לגיטימי ביחסים בין מדינות. קראנו לפני כמה זמן שהשגריר האמריקני בישראל ניסה להשפיע על חברי כנסת להצביע בעד הסדר הגז לטובתה של נובל אנרג'י, אז אין ספק שכשזה נוגע לקיומה של מדינת ישראל, מותר לישראל לנסות להשפיע על הקונגרס האמריקני. עם זאת, אסור שייראה שבגלל שאנחנו מקבלים פיצוי מארה"ב אנחנו מסכימים להסכם".
גם עמידרור וגם סגן שר החוץ לשעבר, דני איילון, מסכימים שאין טעם כרגע להחמיר את המצב מול האמריקנים מחד, אבל מאידך יש לדאוג לפיצוי הולם לישראל על המהלך האמריקני האחרון.
"יש פגיעה ביחסים, במיוחד בעקבות המהלכים האחרונים. אבל חייבים לחדש במהירות את הקשר וכמובן לדרוש ולקבל פיצוי", אומר איילון ומסייג: "הנשיא הזה לא רק שיש לו אידיאולוגיה מאוד ברורה, ולדעתי מאוד שגויה, הוא גם יכול להיות בלתי צפוי ולכרוך את חבילת הפיצוי עם ויתורים לפלשתינים, ואסור שתיווצר הזיקה הזאת".
למרות הביקורת מצד האופוזיציה, גם היא תתגייס כנראה למאבק בקונגרס. ח"כ יאיר לפיד מבהיר: "אנחנו צריכים עד הרגע האחרון להמשיך להיאבק כדי שהעולם כולו והקונגרס האמריקני יבינו שהסרת הסנקציות בלי שינוי בסוגיית הפיקוח היא דבר פסול".
יצוין שהקונגרס לא מצביע כלל על אישור תוכנית הגרעין, אלא רק על הסרת הסנקציות מאיראן. כדי לעקוף וטו נשיאותי על ההצבעה דרושות 67 אצבעות של מחוקקים, כדי ליצור רוב של שני שלישים מחברי הבית. כרגע יש 54 תומכים רפובליקנים, אבל לא יהיה פשוט להשיג תמיכה דמוקרטית לעמדה הישראלית.
הנשיא אובמה כבר הפגין זחיחות באשר ליכולתה של ישראל להשפיע על המחוקקים בוושינגטון. "נתניהו אולי חושב שהוא יכול להשפיע על המתרחש בקונגרס, אבל אני בטוח שההצבעה תאושר בלי בעיות. לאחר מכן נשב יחד ונעסוק בבעיות הביטחוניות הבוערות של ישראל", הבהיר אובמה.
בישראל לא אופטימיים במיוחד מהסיטואציה, אבל ינסו להפיק ממנה את המרב. שר ההגנה האמריקני מגיע לישראל בשבוע הבא, ובפגישות איתו ידובר על היקף וגודל הפיצוי בעקבות ההסכם מול איראן, כשישראל תדרוש הרבה מאוד, הן בצד ההגנתי והן בצד ההרתעתי. בחודש הבא אמור לצאת השר יעלון לביקור גומלין אצל מקבילו בוושינגטון, ובמערכת המדינית יש מי שמעריכים שהנשיא אובמה ינצל את המומנטום ויזמין גם את נתניהו באותה תקופה, כדי לסגור את נושא הפיצוי. המטרה היא אחת: להציג בפני הקונגרס תמונה לפיה הממשל האמריקני שוב דאג לישראל חרף ההסכם הבעייתי, וכך להעביר, בלי צורך בווטו או ברוב, את ההחלטה שתביא להסרת הסנקציות ולא תסבך את האמריקנים עם ההסכם שכבר נחתם.