משרדי הרבנות הראשית
משרדי הרבנות הראשית פלאש 90

זהו סיפורו של ב', עולה ממדינות חבר העמים, שהגיע ארצה וכשביקש להינשא נקבע כי הוא פסול חיתון מאחר וקיים חשש לממזרות. האגף לבירור זהות יהודית בארגון 'צוהר', שורשים, יצא למבצע איתור נתונים שיתנו מענה למצוקתו של ב' ואכן הנתון הנדרש אותר ובהכרעה חדשה נקבע כי ב' אינו ממזר כיוון שבארצות חבר העמים כל מערך הנישואין נעשה שלא כדת משה וישראל ולכן הוא יכול לבוא בקהל.

סיפורו של ב' אינו היחיד. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם אורי שכטר, מנהל שורשים, שסיפר על פעילותו של האגף היוצא לרחבי העולם על מנת להוכיח יהדות, כן או לא, של מועמדים לנישואין.

"זה לא סיפור נדיר. הסיפור נדיר בפסיקה, אבל בניגוד למדינות אחרות שבהן היו קהילות יהודיות בחבר העמים התפוררו הקהילות במשך שבעים שנה. יש קושי לברר יהדות של אותם שעלו לישראל אבל ברוך ה' אנחנו מצליחים", אומר שכטר.

"במקרה הזה יש חשש לממזרות, אבל הסיפור רחב הרבה יותר בשאלת מי יהודי על פי ההלכה. לא מדובר רק בנושא הנישואים. אנחנו מבררים את השורשים של אותם עולים שעלו מחבר העמים כדי שיוכלו להשתלב בחברה".

באשר למקורות ולמקומות מהם מצליחים אנשי 'שורשים' להפיק את הנתונים והמסמכים ההכרחיים למטרה זו, מספר שכטר כי "חלק מהנתונים נמצאים אצל המשפחה. יש לנו מבררים מקצועיים שיודעים לקרוא נתונים והיסטוריה של משפחה ולהרכיב עץ משפחתי מסודר. אנחנו פועלים מול ארכיונים, בין השאר גם של 'יד ושם' ומוצאים נתונים על אסירים באושוויץ".

לזאת מצטרפים מסייעים גם מעבר לים: "יש לנו בצד השני גורמים בקהילות עצמם באוקראינה וברוסיה שעובדים איתנו ומבינים את ההשלכות לעולים ולאלה שעדיין גרים שם. צריך לזכור שלשמונים אחוז ממי שגר שם יש קרובים בארץ, ולכן יש להחלטות ולבירורים השלכות הדדיות".

ומה לגבי זיופים? שכטר מבהיר: "האנשים שלנו מקצועיים מאוד. יש נתונים שאף אחד מהמזייפים לא יודעים כמו אילו חותמות נחתמו באיזו תקופה. מאוד קשה לזייף. אנחנו עולים מהר על זיופים", הוא אומר ומפתיע: "לפעמים יש זיופים הפוכים. יש מצבים שבהם שינו תעודות כדי שאבות המשפחה לא ייחשבו ליהודים כדי שלא יבולע לצאצאיהם ואנחנו מגלים את הזיוף הזה".

עוד הוא מוסיף ומספר כי במקרה שבו לא מצליחים חוקרי 'שורשים' לאתר את הקשר הנדרש לעם היהודי הם מיידעים את הנבדק, אך מקפידים שלא לנעול בפניו דלת ולכן מזמנים לישיבה עמו גם גורם מאגף הגיור ולהודעתם בדבר הקושי להוכיח את יהדותו הם מוסיפים ומציינים כי קיימת אפשרות לפתרון דרך מערך הגיור.

"אנשים לא מבינים שהבעיה היא לא דווקא נושא הגיור. זה לא הנושא האקוטי. פורסם באחרונה שיש 180 אלף שצריכים גיור, אבל יש כשמונה מאות אלף שצריכים בירור יהדות וביניהם יש 90 אחוזים של יהודים. בעיית בירור היהדות היא אקוטית הרבה יותר. המציאות היא ש- 20 אחוז מהציבור בישראל צריך בירור ליהדותו, וזו הבעיה החמורה יותר".

באשר לחלוקת הכוחות והמשאבים בין 'שורשים' לרשויות המדינה הוא מציין כי "יש דברים שלפעמים המדינה פועלת דווקא דרך ההתארגנות החיצונית. יש דברים שמדינת ישראל לא יכולה לעשות ואנחנו כן", הוא אומר ומעדיף שלא להרחיב בסוגיה זו.

ומה באשר ליחסה של מערכת הדיינות הקיימת? שכטר מספר כי קיימת התאמה מלאה ללא עימותים בין מגזרים. "אנחנו עובדים עם בתי הדין הרבניים באופן מלא. מאה אחוז מהתיקים שהגשנו התקבלו על ידי בתי הדין. יש לנו קשר מעולה עם בתי הדין הרבניים ועם הדיינים. בנושא הזה אין מאבקים, משמאל ימין חרדים ודתיים לאומיים, לכולם ברור שצריך לבצע את נושא בירור היהדות".

שכטר מוסיף ומציין כי בימים אלה מתחיל מיזם שבו בדיקת היהדות עוברת מהאפיק האיטי של אדם ועוד אדם לאפיק שיטתי ונרחב יותר. זאת מאחר וככל שהשנים עוברות המידע הולך ונעלם והבהילות באיתור הנתונים גוברת והולכת. "נגדיל את הפרויקט באופן משמעותי מאוד כדי לסיים בתוך 5-7 שנים את המאסה העיקרית של העולים. מתיק לתיק זה הופך ליותר ויותר קשה. הסבתות נפטרות והתיקים הולכים לאיבוד".

עם זאת הוא מבהיר כי "נעשה בירור רק למי שירצה. אנחנו לא כופים את עצמנו אבל בסופו של דבר צריכים לפנות למאסה העיקרית". בהקשר זה הוא מספר כי מאמצי הפרסום השונים במדיה החדשה לא הניבו פירות כמו משפט אחד ששודר ברדיו רק"ע, הרדיו לעולים מארצות חבר העמים. המשפט שפורסם היה 'סבתא יש לך מתנה לנכד שלך – היהדות'. באותו יום בו פורסם המשפט הזה קיבלו אנשי 'שורשים' 450 פניות. לדבריו הנתון מגלה עד כמה בירור היהדות חשוב לעולים עצמם במקביל לשאר האוכלוסייה בישראל.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו