מליאת הכנסת קיימה הערב (שני) ישיבה מיוחדת לציון 120 שנים להולדתו של ראש הממשלה השלישי של ישראל, לוי אשכול ז''ל במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג שניצל את המעמד כדי להתנגח בנתניהו.
ראש הממשלה אמר במליאה כי "ככל שאני מעמיק בפועלו ומעשיו של לוי אשכול אני מתמלא בהערכה מחודשת לתרומה הכבירה שלו לביטחונה ושגשוגה של מדינת ישראל. ראוי שהמורשת הזו תועבר לכל חלקי הבית ולכל מי שעסוק בתפקידי הנהגה במדינה, ולדורות הצעירים.
"לוי אשכול האמין שתקומת ישראל בנויה מכמה יסודות ובניהם שיבה לאדמה, בניית כלכלה מודרנית וביצור כוחנו. הוא פעם מטעם קק"ל לרכוש אדמות לעיבוד, ויזם את הקמת מקורות. היה בו להט להפריח את אדמת הארץ וזה הפך אותו לאדריכל ההתיישבות בשנותיה הראשונות של המדינה", סיפר נתניהו.
לדבריו אשכול שימש כשר האוצר במשך 11 שנים ורשם הישגים מרשימים. "הכרתי לא מעט תעשיינים ישראלים ויהודים שאשכול שכנע אותם להשקיע בארץ והוא אמר להם 'אני אפתור לכם את הבעיה בבירוקרטיה'. הוא היה מפלס דרך למשקיעים והיו לכך תוצאות בהקמת מפעלים חשובים. אנחנו היום רוצים להוריד את הגדרות הכלכליות לצד זה שאנחנו בונים את הגדרות הביטחוניות".
בנושאי הביטחון, סיפר ראש הממשלה, היתה לאשכול תרומה חשובה בהקמתו של צה''ל. "עיקרון מרכזי מבחינתו הייתה התעצמות צה"ל וחיזוק ההרתעה. אנחנו צריכים לסמוך קודם כל על עצמנו. הוא היה ראש הממשלה במלחמת ששת הימים והתבונה המדינית שלו הייתה אחד הגורמים לניצחון.
"היה לו סגנון מנהיגות מיוחד משלו, הוא ביקש להשליט אוירה של פיוס לאומי ולחזק את האחדות בעם. הוא נקט צעד מפייס וזה ביטול הממשל הצבאי שערביי ישראל היו נתונים בו מאז מלחמת העצמאות. הוא ידע כיצד לרתום גורמים שמחזיקים בדעות שונות למטרה אחת. הוא אמר 'אני מתפשר ומתפשר' עד שאני משיג את מה שאני רוצה".
נתניהו הדגיש כי "על רקע ההקצנה באזורנו היום כדאי להיזכר במה שאמר אז ש'עלינו לבנות כוח הרתעה רב עוצמה שיהפוך את התוקפנות לאשליה מסוכנת לבעליה'".
לסיום אמר ראש הממשלה כי "גולת הכותרת" בפועלו של אשכול היתה איחוד ירושלים. "תארו לכם שירושלים הייתה היום מחולקת כמו גם רכסי הגולן, היו עומדים קנאי האסלאם היום. לכן ירושלים חייבת להישאר מאוחדת תחת ריבונות ישראל. איננו יכולים למנוע את הקנאות והקיצוניות, אנחנו רק יכולים לשמר את ההתנגדות לכוחות הללו".
יו"ר האופוזיציה יצחק (בוז'י) הרצוג, אמר בישיבה המיוחדת כי "היום, במרחק השנים ניתן לקבוע בוודאות כי לאשכול הייתה תרומה מכרעת לניצחון הגדול של ישראל במלחמת ששת הימים. אותו ניצחון, שנזקף אז באותם הימים רק לזכותם של מצביאים גדולים ומבצעים מרהיבים, לא היה נולד למדינת ישראל הצעירה אם לא היה נוהג אשכול כמי שעול ההיסטוריה מונח על כתפיו.
"מייד לאחר המלחמה אשכול לא נח על זרי הדפנה הוא תכנן מהלכים מדיניים אמיצים אך מותו בטרם עת קטע את יוזמותיו. בעת כהונתי כמזכיר הממשלה ביקשתי לעיין בתמליל ישיבת הממשלה מן ה-12 ביוני 1967, הדיון הגורלי בו החליטה ממשלת ישראל להציע פדיון שטחים שנכבשו תמורת שלום".
הרצוג סיפר, "ציפיתי לקרוא ביטויים נשגבים, מליציים ונבואיים של לוי אשכול, על חזרה לארץ אבות. תחת זאת קראתי פרגמטיזם חודרני ונוקב –'מה נעשה עם שני מיליוני ערבים?' שאל אשכול שלא פילל כי כעבור חצי יובל עדיין תרחף השאלה הזו בחלל חיינו במלוא עצמתה".
יו"ר האופוזיציה לא נמנע מלמתוח ביקורת על ראש הממשלה נתניהו. "בהקשר זה חשוב גם לתקן עיוות היסטורי שאתה אדוני ראש הממשלה בנימין נתניהו יצרת במהלך קמפיין הבחירות. בסרטון שלך במערכת הבחירות קבעת כי אשכול בחר לפתוח במלחמה למרות שוושינגטון התנגדה לכך בכל תוקף. צר לי שהעובדות הן שונות.
"אני מניח שתוכל להסתייע בחברנו ההיסטוריון וחבר הכנסת מייקל אורן ובספרו הנהדר 'שישה ימים של מלחמה'. ראש הממשלה אשכול שלח תחילה את שר החוץ אבא אבן לסבב שיחות שכלל גם את הנשיא ג'ונסון, סבב שלא הניב תוצאה של הסכמה. לאחר מכן שלח את ראש המוסד שלו מאיר עמית לשיחות חשאיות עם המנהיגות האמריקאית ורק לאחר שנרמז לו שארה"ב תבין אם ישראל תצא למלחמה חזר ודיווח על כך לאשכול שעד אז, כפי שמספר אורן בספרו, עמד בלחצי תופת של מטכ"ל רעב לקרב וגורמים רבים בתוך ממשלתו".
הרצוג טען כי אשכול ביקש להשיג גיבוי בינלאומי או לפחות הסכמה שבשתיקה לפתיחה במלחמה. "כידוע, בתום תקופה ארוכה הוא זיהה את הרגע הנכון וידע לצאת למלחמה רק שהייתה לו תשתית מדינית ראויה לכך. הוא גילה נחישות ואיפוק – והצליח".
"כיצד היה נוהג אשכול היום? אין ספק שהיה פועל הפוך ממך ראש הממשלה. הוא לא היה פועל מאחורי גבו של נשיא ארצות הברית בקונגרס האמריקאי. אלא פועל מולו בתיאום מירבי. הוא היה יוזם תוכנית מדינית, יוזם ברית אזורית, יוזם תהליכי שלום, ואולי היינו חוסכים מלחמה קשה לפני השלום עם מצרים".
"הוא לא היה מסית כנגד ציבור האזרחים הערבים בבחירות או כנגד יריביו בהאשמות סרק שהם אנטי ציונים, אלא חותר לשוויון, פועל בהוגנות ונמנע מהסתה. הוא היה נלחם למען העבודה המאורגנת ודוחף בכל כוחו לקליטת עובדי קבלן בהעסקה ישירה מבלי לגעור בשר האוצר שלו".
בתום הישיבה לזכרו, ירדו בני משפחת אשכול לקומת הממשלה שם הוצבה תערוכת צילומים מאוסף התמונות הפרטי של מרים ולוי אשכול.
התמונות פותחות צוהר אל תקופת הקמת המדינה: אשכול כמנהל המייסד של חברת מקורות, כראש מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית, כשר האוצר וכראש ממשלה. בין התמונות: אשכול עובד אדמה בקבוצת העבודה (1917), ביקור עם בתו תמה באתר לקידוח גז בנגב (1953) ועם הרמטכ"ל יצחק רבין לפני מלחמת ששת הימים (1966). התערוכה באדיבות "יד לוי אשכול".
בני משפחתו של ראש הממשלה המנוח, התקבלו גם בלשכת יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין. בין שאר בני משפחת אשכול שהגיעו לכנסת, בלטו שתי בנותיו עופרה נבו, ותמה שוחט שהגיעה לאירוע עם בעלה , שר האוצר לשעבר, בייגה שוחט.
לוי אשכול ז"ל היה האיש שהקים עוד טרם קום במדינה, בשנת 1937, את חברת 'מקורות' חברת המים הלאומית. אשכול אף כיהן כמנכ"ל מקורות במשך 15 שנה.
"סגירת מעגל" מעניינת הייתה היום בכנסת כאשר נכדו של אשכול הגיע לכנסת, יוחאי שוחט, שמכהן כיום כסמנכ"ל הכספים והרגולציה של חברת מקורות. יוחאי שוחט הוא גם חבר הוועד המנהל של ''יד לוי אשכול'' שתפתח בעוד מספר חודשים את "בית לוי אשכול" בירושלים, ברחוב בן-מימון, בבית ראש הממשלה הישן.