500 משפחות חיילי צה"ל יועלו מאתיופיה

שר הפנים הכריז כי בכוונתו להעלות את כל שארית יהודי אתיופיה, כ-7,000 איש, והוא מקדם החלטת ממשלה בעניין.

חזקי ברוך , י"א באב תשע"ה

בשורה לקהילת יהודי אתיופיה: משרד הפנים יפעל באופן מיידי להעלאת כ-500 משפחות משארית הקהילה,שבניהן משרתים בצה"ל, כך הכריז היום (שני) שר הפנים סילבן שלום.

זאת, בנוסף לכוונתו להעלות את כל שארית הקהילה, כ-7,000 איש. השר שלום אמר זאת בישיבה משותפת של ועדות הקליטה והפנים בכנסת.

יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) אמר כי "עד כה לא הועלו שארית יהודי אתיופיה. משפחות הופרדו, כולל ילדים מהוריהם, והנותרים נשארים ללא סיוע וללא מעורבות הארגונים ההומניטריים שפעלו שם עד כה. אנו קוראים לממשלה להכריע – ולהעלות את שארית הקהילה לארץ, מיידית".

ח"כ נגוסה הוסיף כי הוא לא ירפה ויפעל בכל האמצעים למימוש הדברים שנאמרו בוועדה, כולל לחצים אישיים על שרי האוצר, הפנים, הקליטה ואף רה"מ עד להחלטת הממשלה.

דוד אמסלם, יו"ר ועדת הפנים הדגיש כי "לא יעלה על הדעת שיהודים רוצים לעלות לישראל ומונעים מהם לעשות כן. ביקשתי משר הפנים לפעול בנושא  ולעדכן אותנו מהי מדיניות הממשלה בנושא, ובכוונתי לפעול בעניין בכל הרצינות, ולמצוא פתרון שיעניק להם את הזכות לעלות לארצם".

שר הפנים סילבן שלום השיב כי "יש לי רצון עז להעלות את שארית יהדות אתיופיה, ואני מקווה שבתפקידי כשר הפנים אוכל לעשות זאת. נבדוק את הרשימות, הכוללות את אלו שסורבו בעבר, וכבר אתמול נפגשתי עם מזכיר הממשלה – כדי לקדם החלטת ממשלה בעניין. מדובר בכ-7,000-6,000 איש בלבד, שישראל יכולה וצריכה להכיל.

"אתמול ציינו את תשעה באב, ואלמלא אותו החורבן היינו היום כבר כ-300 מיליון יהודים. בתחילה יועלו אמנם משפחות חילי צה"ל, אך אני מאמין בהכנסת הרגל בדלת, והמשך התהליך בעתיד".

מאיר שמגר, נשיא בית המשפט העליון בדימוס ונשיא הועד הציבורי למען שארית יהודי אתיופיה ציין כי "הגיעה העת לפתרון כולל, טוטאלי ומקיף של שארית הפליטה בגונדר ובאדיס-אבבה. לפני יומיים מסרנו לשר הפנים רשימה מדויקת של הממתינים במחנות המעבר אלו, ולאור הכישלון בהסדרי-הביניים, יש לנקוט בהליך כולל, ולפתור את הבעיה אחת ולתמיד".

הרב יוסף הדנה, הרב הראשי ליהודי אתיופיה סיפר על רבים הפונים אליו בבקשת עזרה להעלאת בני משפחותיהם שנותרו מאחור. "כבר עשר שנים רבים מהם ממתינים, ויש לטפל בבעיה ברצינות ולאפשר למשפחות להתאחד".

הרב מנחם ולדמן, מנהל תכניות היהדות לעולי אתיופיה בסוכנות היהודית, הוסיף כי "אפילו אותי – העוסק בתחום כבר כחצי-יובל - הפתיעו הנחישות שלהם להמשיך ולהדבק ביהדותם ובעליה לארץ. מדובר ביוצאי הקהילה שהם צאצאי אימהות נוצריות ואבות יהודיים, אך זהותם היא יהודית, הם דבקים בהלכה, וגם הניסיון הוכיח שכל מי שעלה השלים כאן את הליכי הגיור".

שרת הקליטה לשעבר, ח"כ סופה לנדבר (ישראל ביתנו) קראה "לסיים את ההתעללות ביהודי אתיופיה. ראיתי אותם בעצמי בגונדר, ופניתי לראש הממשלה להעלות אותם ועתה אני שומעת שנפתחה רשימה מחודשת שלא היו כלולים ברשימות הקודמות", ואילו לדברי ח''כ איתן ברושי (המחנה הציוני) הבאת היהודים מאתיופיה "צריכה להתבטא גם תקציבית בקליטה ראויה ומסודרת".

ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) הזהיר כי "קליטת שארית יהודי אתיופיה נובעת מגזענות, ואם צבע-עורם היה שונה הם כבר היו פה", ואילו ח''כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) הוסיפה כי מדובר ב"מאבק על דמותה של מדינת ישראל ובלי האתוס של העלייה לארץ – אין זכות קיום למדינה".

אמה מנגיסטו, שהוריה ואחיהם ממתינים כבר 28 שנים לעלות לארץ, סיפרה בדמעות כי חלק מבני משפחתה נותרים נרצחו במשך הזמן באתיופיה, ואילו יצחק מולא, ממטה המאבק, הבהיר כי "איננו מעוניינים בעוד ועדות, בפתרונות מקומיים וממוקדים, אלא בהכרעה".

רחמים אלעזר מהערוץ הראשון שערך סרט על הפרשה, סיפר כי נתקל במקרים בהם שני אחים, כאשר לאחד הותר לעלות לארץ והשני הוגדר "שאינו מזרע ישראל".