גירוש פינוי גוש קטיף התנתקות
גירוש פינוי גוש קטיף התנתקותפלאש 90

הסקירה שלפניכם נועדה למי שמעוניין להיזכר ולראות את הדברים מפרספקטיבה של זמן ומסקנות שנלמדו. היא מאפשרת גם להבין ולו במעט את הרקע להצגת התכנית, את אווירת מאורעות הימים ואת התהליך שליווה את הציבור הישראלי בעשור האחרון.

הרקע לתכנית ההתנתקות

רצועת עזה נכבשה במלחמת ששת הימים. היישובים בה החלו להיבנות בתחילת שנות השבעים, ונצר-חזני היה הראשון שבהם. במשך שלושים השנים הבאות התפתחו בגוש קהילות שבהן מגוון אנשים יוצא דופן. חילונים ודתיים שימשו בהן בערבוביה ובאחווה.

התוצרת החקלאית של גוש קטיף הייתה מהטובות בארץ, 90% מסחורת הירקות ללא חרקים היו תוצרת חקלאות הגוש. חקלאי הגוש עיבדו 4,500 דונם אדמה, רובם בחקלאות חממות, וייצרו 320 אלף טון תוצרת חקלאית בשנה. בגוש פעלו 6 בתי ספר ותלמודי תורה, 3 מוסדות תיכוניים, 6 ישיבות, 3 כוללים, 4 מדרשות ומכינה קדם צבאית.אריאל שרון, שהיה ראש ממשלה ויו"ר הליכוד, זלזל בתכנית והכריז "דין נצרים כדין תל-אביב" והליכוד בראשות שרון ניצח בבחירות.

רצועת עזה הייתה השטח הראשון שנמסר במסגרת הסכמי אוסלו לשליטת הרשות הפלשתינית, יחד עם העיר יריחו. עם פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת תשס"א התגברו התקפות הטרור נגד יישובי גוש קטיף וכן שיגורי הרקטות לעבר הנגב הדרומי ושדרות.

מצב זה הביא את השמאל לטענה כי הפתרון טמון ביציאה מוחלטת מרצועת עזה, ואת הרעיון הזה ניסו להחדיר לשיח הישראלי באינטנסיביות. לקראת הבחירות שהתקיימו בשנת תשס"ג העמיד יו"ר מפלגת העבודה דאז, עמרם מצנע, את היציאה מרצועת עזה כעיקרון מרכזי במצע המפלגה. נטען כי המהלך ישבור את הקיפאון המדיני ויביא לסיום העימות האלים.

אריאל שרון, שהיה ראש ממשלה ויו"ר הליכוד, זלזל בתכנית והכריז "דין נצרים כדין תל-אביב" והליכוד בראשות שרון ניצח בבחירות.

פחות משנה מאוחר יותר החל שרון להתבטא בפומבי על אפשרות לקיים צעדים חד-צדדיים הכוללים נסיגה מרצועת עזה ועקירת יישובים. הציבור הגיב בביטול לאמירות הללו שנתפסו כניסיון להפיס את השמאל ואת דעת הקהל העולמית, אולם שרון המשיך לטעון כי השהייה ברצועת עזה מנוגדת לאינטרסים הישראליים וכי אין טעם "להמשיך לשפוך שם דם וכסף". ההכרזה הרשמית של ראש הממשלה שרון על התכנית הייתה בכנס הרצליה בתשס"ד. 

שרון בדיון על ההתנתקות בכנסת
שרון בדיון על ההתנתקות בכנסתערוץ הכנסת

התגובות להכרזה

התגובה להכרזה על התכנית הורכבה מתחושות של הלם ובגידה. מחנה הימין, ציבור המתיישבים והציבור הדתי-לאומי לא הצליחו להבין ולהכיל את השינוי שחל בראש הממשלה שרון שבמשך עשרות שנים נחשב ידיד ההתיישבות, גיבור ישראל, מנהיג שלזכותו נזקפו הקמתם של עשרות יישובים בשומרון, בגוש קטיף ובגולן. השמאל, מנגד, הגיב בחיבוק חם ואימץ את שרון. ההנחה בקרב מבקריו של שרון הייתה שהתכנית נועדה להסיט את תשומת הלב מהחקירות המתנהלות נגדו. לימים טענה זו אומצה בין היתר בידי העיתונאים רביב דרוקר ועפר שלח בספרם 'בומרנג'.

מועצת יש"ע וועד יישובי גוש קטיף הכריזו בעקבות ההודעה על יציאה למאבק חסר פשרות. בשלב הראשון התרכז המאבק במישור המדיני-פוליטי.

שרון מצפצף על משאל המתפקדים

כדי להימנע מצד מדיון עוין במוסדות הליכוד בשאלת ההתנתקות ומצד שני ממשאל עם, הציע שרון להעלות את ההצעה למשאל בין חברי הליכוד. שרון התפתה ללכת למשאל המתפקדים בהסתמכו על סקרים שחזו פער של כ-20% אחוז לטובת תכניתו.

מאמץ אדיר שכלל מעבר של אלפי פעילי ימין בבתי מתפקדים בכל הארץ, מבצע אשר כונה 'פנים אל פנים', הביא ליצירת התנגדות גורפת לתכנית בקרב המתפקדים. במשאל, שנערך ימים ספורים לאחר יום העצמאות תשס"ד, הובס ראש הממשלה והתכנית נדחתה ברוב של 59.5%.

לשרון, אשר הודיע בתחילה שיכבד את תוצאות המשאל ולא עמד בהצהרתו, לא נדרשו יותר מימים ספורים כדי להעלות מחדש תכנית כביכול שונה מזו שנדחתה בידי המתפקדים. במקום 'התנתקות' זו כונתה 'הינתקות' ובתום יישומה ייהרסו בתי המתיישבים במקום לעבור שלמים לידיים ערביות כפי שהתוותה התכנית הראשונית.

ביקורת חריפה על התוכנית
ביקורת חריפה על התוכניתחדשות 2

במקום 'התנתקות', זו כונתה 'הינתקות' ובתום יישומה ייהרסו בתי המתיישבים במקום לעבור שלמים לידיים ערביות כפי שהתוותה התכנית הראשונית.

המאבק על קיום משאל העם

בשלב הבא רוכזו המאמצים למאבק בתוך הממשלה, בכנסת ובציבור להביא את התכנית להכרעת העם באמצעות משאל. ראש הממשלה שרון התנגד לכל אורך הדרך למשאל עם, וטען כי מדובר בכלי שאיננו מקובל בדמוקרטיה הישראלית. בפועל הראו הסקרים לכל אורך הדרך כי ישנו סיכוי קלוש ביותר שהתכנית תאושר במשאל עם. בליכוד התרחש פיצול על רקע העניין. 14 ח"כים בראשותו של בנימין נתניהו, שזכו לכינוי 'המורדים', ניסו להעמיד לראש הממשלה שרון אולטימטום ולפיו הם יפרשו מהסיעה אם לא יקוים משאל עם.

גם המפד"ל ניסתה להציב אולטימטום דומה ואיימה בפרישה מן הממשלה. המפד"ל אמנם פרשה מן הממשלה, אולם התכנית אושרה בקולותיהם של 'המורדים' שרובם הצביעו לבסוף בעד וטענו כי הם עושים זאת כדי לקדם קיום משאל לאחר מכן. בפועל בנימין נתניהו הצביע בעד התכנית.

שבוע לפני תחילת הגירוש פרש נתניהו מן הממשלה אולם להתפטרותו לא הייתה משמעות בקידום משאל העם ובעצירת התכנית. אדרבה – הוא עזב רק אחרי שנתן את קולו בעד.

בשלב האחרון, לאחר שסירב שרון להעמיד את התכנית למשאל עם, לא עמד בהצהרתו כי יכבד את תוצאות משאל המתפקדים ופיטר את שרי האיחוד הלאומי כדי לאפשר את אישור התכנית בממשלה, התרכז המאבק בצעדי מחאה בשטח....

אך כמובן שזה לא הכל... רוצים לקרוא את המשך הכתבה?

הצטרפו עכשיו למנויי מגזין הנוער "מקום בעולם" ותשארו מעודכנים

הכתבה במגזין אב מקום בעולם