ברז מים.
ברז מים.צילום: פלאש 90

בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס אברהם טנא, לשעבר מנהל אגף התפלה ואחראי על טכנולוגיות מים ברשות המים הישראלית, לאסון האקולוגי בקולורדו שבארצות הברית כאשר שפכים ממכרה זהב נטוש זרמו אל נחל וצבעו אותו בצהוב.

"הנחל צהוב לגמרי והדבר מצביע על שפכים שמגיעים ממכרה של עופרות זהב. במכרה כזה משתמשים בכימיקאלים שכוללים מתכות כבדות וחומרים בעייתיים וקשים למים", אומר טנא הסבור כי "הפריצה של המים גורמת לזיהום קשה מאוד ולהערכתי בקולורדו הם עדיין לא יודעים מה עומד לפניהם. חלק מהדברים זה לזהות מה מזהם ועד לאן זה מגיע. יש שם מתכות וציאניד ושאר חומרים שמסוכנים לחקלאות".

טנא מעיר כי הנהרות באזור זה של ארצות הברית משמשים לשתייה ולחקלאות וגם אם המים שייועדו לשתייה יעברו הליך של התפלה הרי שהמים שאמורים לעבור לצרכי חקלאות לא יעברו תהליך שכזה והמשמעות היא שעל מנת לשמור על החקלאות מפגיעת השפכים לא ניתן יהיה לשאוב מים מהנהר במשך תקופה ארוכה, שכן אין שם מתקני טיהור מי חקלאות.

מהשיח סביב האירוע בקולורדו התבקש אברהם טנא להתייחס למתרחש אצלנו בישראל ולחשש מזיהום נחלים גם כאן.

"ישראל היא אחת המדינות המתקדמות בעולם בטיפול במים ובשפכים", הוא קובע אך מיד מוסיף כי "הבעיה היא במה שקרה לפני עשור שנים, לפני שהתחילו לטפל בבעיות. בירקון, בקישון ובנחל חדרה יש הרבה משקעים שנובעים מפשעי עבר, לא רק על ידי תעשייה אלא גם משפכים עירוניים וחקלאות שמשתמשת בכימיקאלים כדשנים וכחומרי הדברה ומגיעים לנהרות.

''בנושאים הללו הטיפול ארוך ואינטנסיבי. גם בירקון וגם בקישון עושים כעת פעילויות רבות להחיות את המערכות האלה אבל עדיין הקרקעית טומנת בחובה סכנות רבות מאוד".

טנא התבקש להציג בדבריו דוגמאות לסיכונים העומדים מאחורי זיהום קרקעות הנחלים בישראל ובמענה הזכיר את אסון גשר המכבייה וציין כי "התוצאות האיומות בנפילת הספורטאים לירקון היו בגלל שבנפילת הגשר עלו מתכות שבקרקעית וזה גרם למותם של האנשים".

עוד הוא מזכיר את שפכי התעשייה בקישון, שפכים שהוזרמו לשם עשרות שנים וכעת הם נמצאים עמוק בקרקעית "וכעת יש השקעה של עשרות מיליונים של המשרד לאיכות הסביבה וזה תהליך קשה".

לדבריו המערכות כולן מכירות היטב את הסיכונים ואת הצורך לטפל בהם. "אנחנו בתקופה שבה כולם מבינים את העניין. לא תמיד יש התקציבים ואת ההחלטות להשקיע את המשאבים הנדרשים. זה לא רק נהרות. ראה את הזיהום שהתעשייה הצבאית גרמה לאקוויפר באזור רמת השרון.

"השיקום שם יכול לקחת עשרות שנים והשאלה היא אם כדאי לשקם כי עלות השיקום היא גבוהה ביותר. הניתוח הוא טכנו-כלכלי. טכנית ניתן לעשות הכול. השאלה היא אם יש כדאיות כלכלית להחזיר את המים או לייצר מים אחרים בהתפלה. לפעמים זה זול יותר מתיקון אקוויפר שנפגע".

מהדברים הללו עברה השיחה לכנס ותערוכת טכנולוגיות מים WATEC שצפויה להתקיים במהלך חודש אוקטובר הקרוב במרכז הירידים ת"א וצפויה לכנס אליה התעניינות כללית מרחבי העולם, בעיקר בשל היכולות המוכחות של ישראל בתחום זה עד כה.

"המשלחות באות לכנס הבינלאומי שיעסוק במים ואיכות הסביבה כי הן יודעות עד כמה אנחנו טובים. הן באות כדי לראות מה הקידמה והטכנולוגיות שפיתחנו ולראות גם את הסטרטאפים החדשים שמפותחים כעת בישראל. ישראל מיוצבת בעולם כאחת המובילות בתחום המים בכל העולם, גם מבחינת טכנולוגיות מים וגם מבחינת ניהול משק מים".

"זו התערוכה החמישית במספר. זו תערוכה שמתקיימת בכל שנתיים. לפני שנתיים הגיעו לכאן כ-160 משלחות מהעולם. השנה אנחנו מעריכים שנעבור את המספר הזה. כל זה כדי ללמוד ולראות איך אנחנו יכולים לעזור לעולם בנושאים הללו", אומר טנא ומציין כי העזרה הישראלית היא בעיקר בהדרכת אחרים מה נכון לעשות וכיצד ניתן להתאים את הטכנולוגיות הישראליות למציאות הקיימת במקומות שונים בעולם.

טנא מזכיר בדבריו כי גם כאשר יש עודפי מים גדולים זו מציאות בעייתית שצריך לטפל בה ובישראל קיים הידע שהצטבר במרוצת השנים כאשר "התמודדנו עם סוגים שונים של בעיות. אנחנו במצב שלמרות התחממות האקלים ולמרות בעיות השפכים הגענו לאיזון שבו יש לנו מספיק מים לכל התושבים ולכל הצרכים של מדינת ישראל".

איזון זה, הוא מסביר, אינו פשוט כלל ועיקר. "לקח לישראל משך שנות קיומה כדי להגיע לאיזון הזה. אם החורף הקודם היה השחון ביותר שהיה אי פעם מאז שמדדנו מים, עדיין עברנו אותו ללא שום בעיה. בשום מקום במדינה לא הרגישו מחסור במים לא בגינות לא בתעשייה בחקלאות או בשתייה.

"זה דבר דרמטי. בקליפורניה, המדינה המפותחת בעולם, יש בעיות מים קשות ביותר והם באים לראות איך אנחנו מתמודדים ומצליחים והם לא. גם מסין הענקים באים ללמוד מישראל מה לעשות כי הם לבד לא יודעים מה לעשות".

לדברים הללו, מוסיף טנא, יש גם ערך דיפלומטי. "הנושא הזה הוא נושא שישראל התחילה לטפל בו גם בצד הדיפלמוטי. כשאתה עוזר למדינה מסתכלים עליך כבר כמי שעוזר ולא כאויב של מישהו. לפני מספר חודשים הייתה כאן משלחת מים מנפאל הרעיפה מחמאות אחרי ששלחנו משלחות שעזרו להם גם בנושא בתי החולים וגם בנושא טיהור מערכות המים".