*****
ראשית הנזר.
אסופת מערכות על מסכת נזיר.
מאת נעם ורשנר.
ירושלים,
מוסד הרב קוק,
תשע"ה.
344 עמ'
(7203471‑052)
הרב ורשנר, ר"מ צעיר בישיבת ההסדר בעכו, נטל על עצמו לדון בעומק הסוגיות הלמדניות של המסכת, כשבסיס דיוניו הם דברי הראשונים והאחרונים, ומעליהם נבנית קומה נוספת שרובה "אומר הבא מן החדש", והכול בשפה ברורה ונעימה שרק מדגישה את הלמדנות הבריסקאית שהספר מלא ממנה.
ח"י הסימנים בספר עוסקים בכל גופי ההלכה שבמסכת, כולל הכלל התמוה-לכאורה "ספק נזירות להקל" – למרות שנזירות דאורייתא, וספק נדרים לחומרא. בסימן א' מנגיד המחבר בין הנדרים הרגילים לנזירות שהוקדשה לה פרשה נפרדת בתורה ושגם הלכותיה שונות. כמו למשל שמי שנדר לקבל על עצמו פרטים מסוימים מדיני נזיר, מתחייב לעתים לקחת על עצמו את החבילה כולה, גם אם לא זאת הייתה דעתו! מסקנת המחבר שאיסורי נזיר הם חלות שהתורה מחילה, ולא האדם כבשאר הנדרים, והשינוי הצפוי באישיותו של הנזיר יוצר מחויבות הלכתית, כך שהירידה לסוף המשמעות הרוחנית המיוחדת של הנזירות היא הדרך להבנת גדריה ההלכתיים.
ספר מיוחד במינו, דבר בעתו לקראת תחילת לימוד מסכת נזיר בדף היומי.
*****
אסיא.
כתב עת לרפואה, אתיקה והלכה.
עורך: ד"ר מרדכי הלפרין.
חוברת צז-צח,
אייר תשע"ה.
222 עמ'
(5361600‑02)
כעשרים בירורים הלכתיים וערכיים אקטואליים, כמה מהם פרי ידיו של העורך הרב הלפרין שליט"א. בולט מאמרו של הרב יוני לביא "נשמה שנתת בי" – דברי עידוד אחרי אובדן היריון, וכללים מאת ד"ר בצלאל פרל מתי ואיך ניתן להקדים תור במערכת הרפואית בהתאם להלכה, שאלה מעשית ולא פשוטה כלל. גיליון מלא וגדוש.
*****
כֵּן.
שירים.
רחמים מלמד-כהן.
ירושלים,
הוצאת מלמד,
תשע"ה.
107 עמ'
מורה-המורים, המפקח והסופר רחמים מלמד-כהן ממשיך להפעיל את מוחו וליצור יצירות גם כאשר תזוזות עפעפי עיניו נשארו אמצעי הקשר היחיד שלו עם העולם כולו. ל"ה שירים נמצאים בספרון המושקע הזה שנקרא 'כן', והוא השלישי אחרי 'לוּ', ו'יהי'.
בהקדמה טוען המחבר שאת השירים כתב לעצמו, שהרי הכתיבה באמצעות העפעף שמפעיל את המחשב היא דרך ההבעה היחידה שנותרה לו, אבל חזקו עליו דברי בני משפחתו שיש בהם תועלת לכלל. כך למשל בשיר 'למה תעמוד מרחוק' מקשה המשורר על מעשיו של הקב"ה מהמגפות בדור יוצאי מצרים דרך החורבנות והגלויות והשואה ועד לפגיעה בגופו שלו: "ואנוכי מה חטאתי? גופי שתוק, כלוא, דיבורי ומזוני אבדו, קצרה נשימתי... שליח עשיתני? אובֶה חבֵק עזרי וצאצאי! לא אבין. בך אאמין, ברגש ובדמעות". אך אין מדובר כלל בגישה פסימית. בשיר המוקדש ל'שבת בבוקר' מתוארת הבריאה כולה המתרוצצת לה בשלווה, והוא נגמר במילים "בורא נשמת כל חי וצומח, אהללך אלוקים, ואנוכי מתענג משיח הגינה ומזיו החמה".
הספר הזה נוסף לרומן באורך מלא בשם 'הפונדקאית' שיצא לאור בימים אלה בהוצאת 'ידיעות אחרונות', וללוח שנה מהודר שבו מצורפים קטעים משיריו ואיוריו של האיש הנפלא הזה, יאריך ה' ימיו.