יהודה גליק
יהודה גליקצילום: פלאש 90

את יהודה גליק פגשתי לראשונה בכנס שדרות, מעט לפני הגירוש מגוש קטיף: ג'ינג'י אחד שנעמד מול שמעון פרס, שהגיע לאולם במעיל עור שחור כדי להטיח במתנחלים דברי כיבושין.

"לא רציתם את חוסיין, אז לא הייתה ברירה והלכנו לאש"ף", התרגש פרס, "מה האלטרנטיבה שלכם?!" צעק פרס אל הקהל הנבוך. רק גליק נעמד מלוא גובה קומתו והטיח חזרה בפרס במילים פשוטות וברורות, שלמעשה הנבלה של אוסלו אין שום הסבר וצידוק בפני עצמו. לא תנועות הביטול של פרס ולא זעקות השבר של מנחה הפאנל מנעו מגליק לומר את אשר על לבו. מאז גליק לא מפסיק לצעוק עד כמה המלך הוא עירום.

בחרנו ביהודה גליק כאיש השנה בתחום זכויות האדם, כמי שבחר לקחת על עצמו נטל כבד בתחום: לטרוח ולהזכיר שגם ליהודים יש זכויות אדם במדינת ישראל.

אולי במובן זה גליק מתבלט כל כך בנוף העייף של הציבור שלנו: הוא עזב משרה ציבורית נוחה במשרד הקליטה במחאה על תוכנית ההתנתקות, זאת בשעה שמנהיגי ציבור אחרים דווקא שודרגו אל לבה של המערכת לאחר מעשה; בנוסף לכך גליק, שעולה ומדריך קבוצות בהר הבית, לא אחראי רק להעלאת המודעות להר הבית, אלא גם לחשיפת התנהלותה האפלה של משטרת ישראל בכל הקשור לזכויות של יהודי המדינה בתחום הלאומי והדתי.

ב-2008 הקים גליק את הקרן למורשת הר הבית ומיזם הליב"ה (המיזם לחופש יהודי בהר הבית), למען זכותם של יהודים לעלות להר ולהתפלל בו. פעילותו למען זכויות היהודים בהר לא הוגבלה לעליות, שכן גליק, כאיש מנהיגות יהודית בליכוד, פעל רבות למען זכויות אלה גם במשכן הכנסת.

התגובה של משטרת ישראל הייתה קשה: במשך לא פחות משנתיים היא מנעה ממנו להיכנס להר. הערבים בחרו בתגובה קשה משלהם: בראשית השנה הנוכחית נורה גליק בידי מחבל משוחרר תושב ירושלים, שהחליט לממש את הקריאות הערביות לפגוע בחייו של היהודי שפועל למען תפילת יהודים בהר הבית. גליק פנה מבעוד מועד למשטרה, הזהיר שחייו נתונים בסכנה, אולם פניותיו נותרו ללא מענה. הוא נפצע אנושות מהירי, אך חזר לחיים בדרך נס, השתקם וחזר להרים את הדגל של זכויות היהודים במקום הקדוש להם ביותר.

המשטרה אמנם לא ראתה לנכון לאבטח את גליק למרות האיומים על חייו גם לאחר ניסיון ההתנקשות, אך בכל זאת, לאחר מעשה הבליחה נקודת אור מעניינת: לפני כמה חודשים הכריעו הן בית המשפט העליון והן בית משפט השלום בירושלים לטובת גליק במאבקו נגד משטרת ישראל. בית המשפט העליון קבע שהמשטרה מנעה מגליק לעלות להר שלא כדין, ואילו בית משפט השלום חייב את המדינה לשלם לו מאות אלפי שקלים על התקופה הארוכה שמנעה ממנו לעלות להר ולערוך בו סיורים והדרכות.

גליק לא מחפש נקמות ומלחמות, אלא את הטוב והישר. מי שראה את התמונות המפתיעות שלו מתפלל בערבית יחד עם מוסלמים בהר הבית, יודע שגליק איננו זולל ערבים שמחפש להתגרות בגורל. הוא מבקש בסך הכול שוויון זכויות בסיסי וחופש דת לכל המאמינים שמבקשים לשאת תפילה במקום המקודש ביותר בעולם.