הפלג הקיצוני 'נטורי קרתא' מנפיק הסבר מלומד למסעותיהם של אנשיו לטהרן לחיזוק הממשל שם, לבכירי החמאס וארגוני הטרור הפלשתיני ועוד. זאת במייל פנימי המנוסח כמעין ראיון המבקש להקשות על תומכי המהלכים הללו. בתשובות ניתן למצוא יותר מלגיטימציה לטרור הפלשתיני.
את הדברים מפרסמים אנשי הפלג תחת הכותרת השואלת לכאורה כיצד זה "יהודים חרדים מפגינים עם פאלעסטינים ומוסלמים?!". מיד לאחר כותרת הדברים באים דברי ההסבר ל"ראיון" המדובר: "הרחוב היהודי מתפלא מאד על ה"שיגעון והטירוף" שיהודים חרדים שומרי תורה ומצוות מעיזים להשתתף בעת הפגנות פאלעסטינים ומוסלמים, במקום להוקיע 'שונאי ישראל' הללו, להמאיס אותם, לשקץ אותם, באים החרדים הללו ונותנים להם חיזוק ותמיכה 'אחינו אתם' ומחללים בזה שם ה'".
מפתיח הדברים נראה כי הביקורת המוטחת במשלחות נטורי קרתא לחמאס, חיזבאללה ואיראן, ביקורת הנשמעת היטב גם ברחוב החרדי מגיעה לאוזניהם של אנשי הפלג, וכעת הם מבקשים להסביר לאחיהם בציבור החרדי את דרכם ותפיסתם.
כבר בראשית הדברים מבהירים מנסחי הפרסום כי הדברים אינם מכוונים לכל הקוראים לעצמם בשם 'ישראל' שכן אנשי הציונות הדתית ואיתם אנשי אגודת ישראל, דגל התורה ודומיהם השולחים את אנשיהם לכנסת מיישמים בכך, לטעמם, בפועל התחברות לרשעים, כך שלא מהם ניתן לשמוע דברי ביקורת על התחברות לרשעים...
דברי ההסבר אינם מיועדים גם ל"אלו מזרע ישראל הנקראים אצלם 'חילונים' שאינם שומרי תורה ומצות בעוה"ר. היות שפעולותינו נובעים ממקור התורה והמסורה, לכן לא נפנה כאן לחלק הנ"ל שאינם מזדקקים לחיי התורה כלל בכל אורח חייהם, ואפי' באם נכריח להם שהתורה מחייבת פעולותינו, הם לא יקבלו דברינו הברורים, כי החילונית והחופשיית דרכיהם".
לעומת זאת את הסבריהם מפנים אנשי 'נטורי קרתא' לפלגים קיצוניים אחרים במגזר החרדי, אותם "שהתחברות לרשעים אסור אצלם, ואפילו בעד כל מין תועלת שבעולם, להם נפנה ולהם נדבר. ואדרבא רצונינו לדעת, טעם המחנה הראשונה הלז, שהם ביסוד אנטי-ציונים כמונו, מהו הקצף שהם קוצפים".
ומכאן להסבר עצמו שבסיסו, לתפיסתם, טמון בפרשת וישלח שאותה הם מכנים 'פרשת הגלות' המלמדת ש"ההכנעה, הריצוי, הפיוס, ההשתחואה, הדורון, היא המצלת אותנו, היא המהפכת את שונה עריץ לאוהב נאמן, כשאחז"ל "נכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו" מה נעשה כי הדברים הללו פשוטים ומבוארים בדברי הראשונים והאחרונים, כי מעשה אבות סימן לבנים להתנהג כן במשך ימי הגלות עם גוים שונאי ישראל".
לדברים הללו מוסיפים אנשי נטורי קרתא את דבריו של ירמיהו הנביא והכרזתו "להכנע להכשדים ולא להתקומם נגדם, אדרבה צוה להתפלל על שלומם (ירמי' כ"ט) "דרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה, והתפללו בעדה אל ה' כי בשלומה יהיה לכם שלום". הוכחה נוספת היא מר' יוחנן בן זכאי "בעת לכתו להרומיים (גיטן נ"ו) יצא בהכנעה להם בעת שבאו להחריב הבית, והכריז פעמיים לחזק הענין: שלמא עלך מלכא! שלמא עלך מלכא!".
בהמשך ה"ראיון" המדובר מופיעים כמה וכמה דברי גידופים על ראשי הציונות וטענות מוכרות נגד מה שמכונה בפיהם כ"מרידה בגלות" שאינה אלא מרידה במלכות שמים, לתפיסתם.
בהמשך הדברים מוצגת השאלה "למה לכם ללמד זכות על הערביים, האם גם יעקב למד זכות על עשיו, או ריב"ז על הרומיים?". המענה לשאלה זו מאשים את הציונות בהלהטת הערבים שכן במרוצת שנות הגלות נרדפו היהודים דווקא על ידי הנוצרים בעוד הישמעאלים שמרו על קשר טוב עם היהודים "באופן כללי עד קום רעיון הציוני".
על שאלת העידוד לכאורה למבצעי פיגועי התאבדות, או בנוסח השואל ב"ראיון": "האין זאת רציחה, להתאבד ולהרוג זקנים עם נערים חפים מפשע בלי מספר?", משיבים אנשי נטורי קרתא במה שנראה כמתן לגיטימציה מוחלטת לטרור הפלשתיני.
את תשובתם הם פותחים בקביעה לפיה "איננו מצדיקם כלל" (את הטרור ופיגועי ההתאבדות), אך מיד מגיע ההסבר המנומק שנשמע כאילו יצא מבית מדרשם של מחבלי החמאס: "תחשוב נא ידידי, מה היה עושים ה"אמריקאים הצדיקים" באם למשל הי' בא ממרחק אומה זרה כהיאפאנים (היפנים ש.כ.) ויכבשו בכח את ושינגטון ונוא יארק, ויצליחו שהעיתונים והפוליטאים העולמים יהיו לצידם, ויחליפו את דגל האמריקא בת 50 כוכבים לדגל יאפאני, ויכניסו אלפים ורבבות יאפאנים להתיישב בארה"ב, ויפחידו האמריקאים לברוח לשאר ארצות, ויחליפו שפת וכתב האנגלי לשפת וכתב היאפאני, ויעקרו כל נקודת הזכרון מעם האמריקאני, ויתחלפו כל הבתי ספר ושמות העיירים (הערים ש.כ.) לענינם של היאפאנים, מה תחשוב, הישבו האמריקאנים בחיבוק ידים, ויקבלו "עול גלות" היאפאני בהכנעה? האין פשוט לכל בר דעת, שהאמריקאנים יעשו כל מה שביכלתם להתקומם נגד היאפאנים, ובאם לא יהיו להם הכלי נשק הנכונים לגרשם, ישתמשו בכל מיני אמצעיים, ויהרגו באכזריות אנשים נשים וטף, עם הזר שהתיישבו בארצם על חשבונם".
מוסיף המשיב בתשובתו ושואל: "במה שונים הערביים הללו, הפלסטינים תושבי ארה"ק שנים רבות למאות, באו שם עם נכר להם, מארצות אייראפא, עקרו מושבות וכפריהם הישנים, שינו השפה וכל הקולטור מקולטור ערבי-ישמעאלי לקולטור ציוני-יסרעלי נתגרשו מארצם, הם מונים כהיום לכמה מליונים פליטים פלסטינים ברשימת האו"ם, המפוזרים בכל העולם, פשוט שלא יוותרו וינצלו כל מיני אמצעיים להחזרת רכושם ומולדתם".
ממשיך השואל ב"ראיון" ומקשה אודות הסירוב הערבי להסדרי שלום, גם כאשר נכונה הייתה ממשלת ישראל לוותר ולסגת מאזורים שונים בארץ ישראל. משיב על כך המשיב: "הערביים רוצים מה שחושבים שמגיע להם, להם הציונים הם נטע זר, בארץ זר, הם רוצים הזכותים (הזכויות ש.כ.) המגיע להם דהיינו לתת להם כל מה שנכבש מאתם בכח הזרוע".
ומה באשר לתמיכת נטורי קרתא באיראן? על כך משיבים מנסחי ה"ראיון": "ידוע לכל כי כל המוסלמים הם כמו משפחה אחת דתם וענינם מאחד אותם, ובשעה שמבזים את דתם הם מתאחדים כולם כאחד להתגונן נגד המשמיצים. ארה"ק נקרא אצלם "מקום קדוש" לדת הישמעאל, כיבוש הציוני הוא סילון ממאיר לההולכים בדתם. מדינת איראן מייצגת עצמה לפטרון והשומר נגד הכובשים בוגדי האיסלאם, לכן הם מחותנים לכל הסכסוך הציוני-הפלסטיני".