מקום לדאגה: השבוע פורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתוני הצמיחה המעודכנים לרבעון השני של 2015.
אם על פי פרסום קודם העריכו בלמ"ס שהצמיחה השנתית תהיה נמוכה מאוד: 0.3 אחוז, כעת מתברר שהיא נמוכה עוד יותר: 0.1 אחוז בחישוב שנתי.
מדובר בנתונים מדאיגים מאוד, משום שהם מבטאים את הצמיחה בתוצר המקומי הכולל. אם מתרגמים את הנתונים הללו לתוצר לנפש, שהוא הנתון החשוב יותר, מדובר בירידה משמעותית מאוד.
מדינת ישראל היא מקרה חריג בנוף המדינות המפותחות. הישראלים, גם החילונים, אוהבים מאוד ללדת ילדים, הרבה יותר ממה שמקובל במדינות מערביות אחרות. בנוסף לכך, המדינה כולה מגויסת לעידוד הגירת יהודים לשטחה, שאותה אנחנו מכנים עלייה. שני הגורמים הללו מביאים לכך שקצב גידול האוכלוסייה בישראל מהיר במיוחד, ולכן כל שיעור צמיחה נמוך מ‑1.8 אחוז לשנה מבטא בעצם צמיחה שלילית בתוצר לנפש.
למרות הנתון המדאיג במיוחד ברבעון השני, באוצר עדיין מעריכים שהצמיחה לנפש ב‑2015 תהיה חיובית. באוצר הנמיכו השבוע את תחזיות הצמיחה לשנת 2015, שעמדו על 3.1 אחוזים בהערכה הקודמת, וכעת הם מעריכים כי הצמיחה בשנת 2015 תעמוד על 2.6 אחוזים. תחזית הצמיחה של האוצר ל‑2016 עומדת על 2.9 אחוזים.
למרות ההאטה בצמיחה, באוצר דווקא מעלים את תחזית ההכנסות ממיסים ואגרות לשנים 2015 ו‑2016, זאת גם בהתחשב בהפחתת המע"מ ומס החברות. הכנסות המדינה ממיסים ואגרות יעלו על פי הערכת אנשי האוצר בשנים 2015 ו‑2016 ב‑5.1 ו‑3.5 אחוזים, בהתאמה, לעומת השנה הקודמת. לאחר מימוש כל הצעדים המתוכננים צפוי סך הכנסות המדינה לעמוד בשנים 2015 ו‑ 2016 על 297.6 מיליארד שקלים ועל 312.3 מיליארד שקלים בהתאמה.
ההאטה בקצב הצמיחה משפיעה בדרך כלל על שיעור האבטלה. למרות זאת, באוצר מאמינים שהאבטלה בשנים 2015 ו‑2016 דווקא תצטמצם. הם מעריכים ששיעור האבטלה יעמוד בשנים אלו על כ‑5.1 אחוזים (בהשוואה ל‑5.9 ב‑2014). מדובר בהערכה אופטימית מאוד, במיוחד על רקע הערכה נוספת של אנשי האוצר, לפיה השכר במשק צפוי להמשיך ולעלות בשנתיים הללו. באוצר מציינים כי השכר יושפע בין השאר מחידוש הסכמי העבודה במגזר הציבורי ומהעלאת שכר המינימום.
מה משקלן של הערכות אנשי האוצר? תלוי את מי שואלים. לתחזיות האוצר יש משקל משמעותי מאוד בגיבוש תקציב המדינה. במשך שנים רבות נהגו מי שכונו "נערי האוצר" לנפק תחזיות צמיחה וגבייה פסימיות במיוחד, במטרה למנוע מנבחרי הציבור להתפרע ולתת דרור לשאיפות הבזבוז שלהם. התוצאה הייתה עודפים קבועים בגביית המיסים שהופנו להקטנת החוב הלאומי. דווקא בשנים האחרונות קרה לא פעם שלחצי הדרג הפוליטי יצרו תחזיות לא אחראיות, שהובילו לגירעונות גדולים מהמתוכנן. העלאת יעד הגירעון ל‑2.9 אחוזים יוצרת מצב שבו כל חריגה מתחזיות הגבייה תביא לגירעון ברמה בעייתית ולצורך בקיצוץ בתקציב המשרדים השונים.
אשרי התחרות באשראי?
ועדת שטרום לבחינת הריכוזיות בשוק האשראי צפויה להגיש אחרי החגים את המלצותיה. הראשונה מביניהן תהיה על פי כל ההערכות הפרדה של חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. כיום מחזיקים שלושת הבנקים הגדולים, לאומי, הפועלים ודיסקונט, בשלוש חברות האשראי הגדולות, לאומי קראד, ישראכרט וכ.א.ל (כ.א.ל היא שותפות בין דיסקונט והבינלאומי, אולם דיסקונט הוא בעל השליטה).
בעקבות המלצות הוועדה ייאלצו הבנקים למכור את שלוש החברות, ובכך למעשה אמורים להתווסף לשוק האשראי הצרכני שלושה שחקנים חדשים ומשמעותיים. השחקנים החדשים לא יהיו כבולים כמו היום לחברות האם - הבנקים, וכך מקווים באוצר ובבנק ישראל ליצור לראשונה תחרות בשוק האשראי הצרכני.
למה הכוונה במילים "תחרות בשוק האשראי הצרכני"? כיום אין תחרות ממשית בין הבנקים על גובה הריביות שהם גובים מאיתנו על משיכת היתר (אוברדראפט) ועל ההלוואות לטווח הקצר והבינוני. בניגוד לשוק המשכנתאות, שם הבנקים מתחרים זה בזה ולקוח חכם יכול לנצל את התחרות לטובתו ולהתמקח על גובה הריביות שישלם, בשוק האשראי הצרכני הבנקים מתייחסים לכל הלקוחות כאל לקוחות שבויים. נכון אמנם שאפשר לעבור לאחד הבנקים הקטנים המציעים אשראי במחירים תחרותיים, אולם המציאות היא שמעבר כזה גובה מחירים והיכולת למצות את האפקט התחרותי נמוכה מאוד.
מאחר שכמעט כל אחד מאיתנו מחזיק לפחות בחשבון בנק אחד ובכרטיס אשראי אחד, באופן טבעי יכולה הייתה להתפתח תחרות על הזכות להלוות לנו בין הבנק שלנו לחברת האשראי שלנו. אולם מאחר שחברות האשראי שייכות לבנקים, שכאמור אינם מעוניינים להתחרות זה בזה בתחום האשראי הצרכני, גם חברות האשראי מוותרות מראש על התחרות, ומציעות אשראי במחירים יקרים מאוד.
בניגוד לרפורמות אחרות, סיכוייה של הרפורמה הנוכחית להתבצע גבוהים מאוד. שר האוצר משה כחלון ובכירי משרדו משוכנעים כבר זה זמן רב שזה הדבר הנכון לשוק האשראי בישראל. בניגוד לעבר, גם בבנק ישראל לא מתנגדים ליוזמה, והמפקחת על הבנקים הנכנסת, ד"ר חדווה בר, כבר הודיעה שתפעל למימושה. גם בבנק ישראל מאמינים היום שאנחנו משלמים יותר מדי על האשראי שאנחנו נוטלים לטווח הקצר והבינוני.
כעת נשאלת כמובן השאלה החשובה מכולן: האם הרפורמה תצליח באמת להוריד את מחירי האשראי? אני, אם יורשה לי לספק הערכה זהירה, די סקפטי. מה שחסר ברפורמה הזאת הוא מוטיבציה אמיתית לחברות כרטיסי האשראי להתחרות בבנקים. גם במודל ההפעלה הנוכחי של החברות, שבו פעילות האשראי שלהם לא גדולה במיוחד, הן עדיין תרנגולת שמטילה ביצי זהב. לא בטוח שהורדת מחירים לטובת הגברת התחרות תהיה באג'נדה העסקית של הבעלים החדשים של החברות. בדיוק כפי שחמישה שחקנים יכולים לא להתחרות ביניהם, גם שמונה שחקנים יכולים, בלי להגיד זה לזה אפילו מילה אחת, לוותר דה פקטו על האפשרות להתחרות.