"מערכת החינוך צריכה להיות יהודית וציונית, לא בכפייה אלא במתן אפשרות ותִגמול על כך". בנט
"מערכת החינוך צריכה להיות יהודית וציונית, לא בכפייה אלא במתן אפשרות ותִגמול על כך". בנטצילום: עופר עמרם

שר החינוך נפתלי בנט. הביטוי עוד לא שגור על הלשון, אבל נראה שבנט, שרק לפני ארבעה חודשים החליף את חליפת שר הכלכלה בכיסא הרחב של משרד החינוך, נמצא כל כולו בתוך התפקיד.

בעצם, הוא מסביר, מדובר במשרד עם מספר העובדים הגדול ביותר וגם בעל התקציב הגדול ביותר. 51 מיליארד שקלים, ליתר דיוק. בר-תחרות אפילו למשרד הביטחון. כל יום הוא מבלה בעבודה עד חצות, הוא מעיד, והתפקיד תופס את כל כולו. אם התרגלתם לבנט אחר, של פוליטיקה ושל ביטחון, אחד שלא יחמיץ אירוע של רצח ביידוי אבנים כמו זה שהיה בירושלים בראש השנה מבלי שהוא יגיב על כך בתקשורת, אז הנה בנט החדש.

זה לא שאין לו מה להגיד, הוא פשוט סומך על בעלי התפקידים הממונים על התחום שיעשו את העבודה, ואת מה שיש לו לומר הוא שומר לקבינט. מעל לכל אלה, פשוט אין לו זמן.

"אנחנו לא מילקשייק"

זה לא סוד שבסודוקו של הרכבת הממשלה, אחת המשבצות המפתיעות הייתה הליהוק של נפתלי בנט כשר החינוך. גם בנט מודה כי תחום החינוך איננו טריוויאלי בעבורו, וזו הסיבה שאת התקופה הראשונה במשרד הוא ניצל ללמידה. "יצאתי למסע פיזי בשטח. פגשתי את כל המגזרים ואת כל הגילים ברחבי הארץ".

אחרי שהבין שאם יתאם מראש את הביקורים בבתי הספר הוא יפגוש בעיקר ילדים חגיגיים מנופפים בדגלונים, בנט החליט ללכת על ביקורי פתע ושיחות פתוחות עם קבוצות של מנהלים ומורים.

הוא גם פגש את כל קודמיו במקצוע, והגיע עד יולי תמיר. המסקנות היו רבות. אבל הראשונה שבהן היא שהמשרד לא יכול לעבור עוד טלטלה אחרי ששר החינוך הקודם כיהן במשך שנה ותשעה חודשים בלבד, וכבר הספיק להכריז הכרזות, להתחיל מהפכות ולערוך שינויים שעוד לא הוטמעו במערכת. "תנודתיות בחינוך זה קטלני. ולכן הדבר הראשון שאמרתי הוא שתהיה פה יציבות". 

יציבות זה אומר, בין השאר, המשך רפורמת הבגרויות של השר הקודם הרב שי פירון גם השנה. "אני מודע היטב לתחושות. אם אני צריך להצביע על נושא אחד שכולם זעקו עליו, זה ביטול הבגרויות בכיתה י' ובחורף י"א. אבל קיבלתי החלטה שאני חדש מדי בתפקיד. אני מקדיש את השנה הנוכחית כדי ללמוד את השיטה, בסוף השנה אעשה הערכת מצב ואהיה קשוב מאוד למה שהשטח אומר". כל שינוי הוא קשה, הוא אומר, לכן לא הוגן לבדוק תהליך בעיצומו של הקושי. "תשלים את השינוי, תראה איך הולך - ואז תקבל החלטה".

המשכיות הוכרזה גם בעניין רפורמת הלמידה המשמעותית של פירון. "בהתחלה הייתי סקפטי, היום אני משוכנע שזה נכון", הוא אומר ומנדב דוגמאות של חוויות מימיו בבית הספר היסודי, כמו ההתאהבות שלו בעיר הקודש ירושלים לאחר מסכת שהכין כשהיה בכיתה ה' והופיע איתה עם חבריו לכיתה ביום המיוחד.

הוא לא מבטיח שהרפורמה תישאר בשלמותה, אבל הוא מזדהה עם עקרונותיה. "אני בוחן כל דבר לגופו", הוא אומר ומעניק מחמאה לא צפויה לאיש מהמפלגה המתחרה: "הרב שי עשה הרבה דברים טובים, רק צריך להשלים אותם".

צילום: מארק ישראל סאלם, פלאש 90
צילום: מארק ישראל סאלם, פלאש 90

יומיים לפני תחילת הלימודים הופיע נפתלי בנט במסיבת עיתונאים חגיגית. לצדו עמד נשיא המדינה בדימוס שמעון פרס, והשניים הכריזו על תוכנית לתגבור לימודי חמש יחידות לימוד (יח"ל) במתמטיקה וחיזוק המדעים. זה כבר שייך לתחום היעדים שבנט סימן לעצמו. את הגיל הרך הוא מתכוון לשים בראש סדר העדיפויות, עם הכנסת סייעת שנייה בגנים ומינוי של גננת מנטורית לכל קבוצת גננות.

צעדים נוספים בעניין הם הוספת תקציב לגננות וגם הגבלת מספר התלמידים בכיתה בבית הספר היסודי, מה שהוציא את ילדי כיתה א' מחזקת סרדינים כבר השנה, ועתיד להתפתח מדי שנה. משמעותו המיידית של השינוי הזה הייתה הוספת מורים למערכת ותוספת 300 כיתות שהיה צריך למצוא במרחבים הבית-ספריים. בנט הלך על זה בכל הכוח, למרות סד הזמנים הצפוף ממועד קבלת ההחלטה ועד ליישומה.

היעד השני ששרטט בנט הוא ערכים. "דובר הרבה על 'קבלת האחר' ואני בעד, אבל אתה יכול לקבל את האחר רק אחרי שאתה מעצב את הזהות שלך בצורה עמוקה. אני יהודי ציוני דתי ואני רוצה שילדיי ימשיכו להיות ציוניים ודתיים. מוהנא הדרוזי לא רוצה שהילדים שלו יהיו יהודים.

''הוא רוצה שהם יהיו דרוזים גאים. אם כל אחד יהיה נטוע בזהות שלו, אז נוכל לכבד זה את זה, כי לא נחשוש מטשטוש. אנחנו לא מילקשייק. אנחנו פסיפס, ואנחנו גאים בזהות שלנו". לכל אלה, הוא מוסיף, צריך להיות מכנה משותף של "נאמנות למדינה ולחוקיה". לצד הכוונון הזה בחינוך לערכים, הוא הוסיף כספים רבים לחינוך הלא פורמלי כמו תנועות נוער, ארגוני נוער ומכינות קדם-צבאיות, שבהם הוא מאמין בכל לבו.

יעד נוסף הוא סגירת פערים "על ידי חיזוק החלשים ולא החלשת החזקים", הוא מדגיש. מיליארד שקלים הוא השקיע בהנגשת כיתות לימוד לילדים לקויי שמיעה, רכישת טאבלטים לילדים לקויי ראייה, בניית מעליות או רמפות במבני מוסדות החינוך ועוד. הוכנסו לימודי עברית כחובה למגזר הערבי כבר מגיל הגן, "כדי לתת להם את הכלים להשתלב בחברה הישראלית". בכל אלה, רשויות מוחלשות מקבלות יותר.

"אתם מכירים אותי, אני הכי רחוק שאפשר מסוציאליזם, אבל היום סיכוייו של ילד שנולד בנתיבות להצליח בחיים נמוכים לאין ערוך מאלה של ילד שנולד בצפון תל אביב, וזה סדום ועמורה. אני איש השוק החופשי, אבל בעד נתינת הזדמנות שווה לכל ילד".

יעד נוסף, כאמור, הוא הגברת מספר לומדי חמש יח"ל במתמטיקה ודחיפת כל התלמידים קדימה, "מי שלא עשה בגרות בכלל, יעשה שלוש יחידות, מי שעשה שלוש יעשה ארבע. קבעתי יעד מספרי חד, מה שלא מקובל בקרב פוליטיקאים. היום יש 8,500 מסיימי חמש יח"ל, המטרה היא להגיע בתוך ארבע שנים ל‑18 אלף. אני אעמוד בפני הציבור לדין וחשבון על הנתון הזה".

אין חשש שהיעד השאפתני הזה יגרום להגמשת קריטריונים ולהקלה בדרישות?

"הוצאתי הנחייה ברורה להקפיא באופן מוחלט את מבנה הבחינות במתמטיקה. הסטנדרט לא יזוז, אחרת לא עשינו כלום".

למה בחרתם דווקא את שמעון פרס בתור פרזנטור לתוכנית? יש הרבה אנשים, בעיקר מקרב הבוחרים שלך, שלא סולחים לו על מעשים מדיניים שהוא עשה ולא היו רוצים לראות אותו שם.

"אין ספק שבעניין אוסלו אני חולק עליו. אנחנו נפגשים מעת לעת ויש לי את ה‑10 דקות מחלוקת מדינית איתו. אבל בתחומים האחרים של הייטק ויצירתיות, אי אפשר לקחת ממנו את הזכויות. בסוף פרס הוא מותג. יש היום 80 קמפיינים ממשלתיים שרצים, והם לא חודרים לתודעה של האנשים.

''הקמפיין הזה, שבסוף קורא לעשייה, תפס תשומת לב. בשורת התוצאה, כבר הצלחנו לגייס 1,030 הייטקיסטים שהתנדבו להיות עוזרי הוראה במשך שעתיים בשבוע".

צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90
צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90

ללמד את הדתיים אנגלית

פרט ליעדים הכלליים, יש לך יעדים חינוכיים ספציפיים לציבור הדתי?

"מבחינת הזהות, הציבור הדתי נמצא במקום טוב. מבחינת הישגים, יש לו בעיה באנגלית ובמתמטיקה. בעניין הזה הציונות הדתית יוצרת לעצמה נכות מובנית, שאחר כך פוגעת ביכולת ההשתלבות של בוגריה. אנחנו בתוך תוכנית אגרסיבית, בשיתוף מלא עם אברהם ליפשיץ, ראש החמ"ד הנפלא, לחיזוק האנגלית והמתמטיקה. אצלי האנגלית הייתה כלי מרכזי להגיע לאן שהגעתי ולאפקטיביות של העבודה שלי ביומיום".

מה לגבי מצוינות בלימודי קודש?

"צריך לחתור למצוינות בהכול. אבל קיבלתי על עצמי להתכוונן למשהו מאוד חד וברור באנגלית ומתמטיקה. החשיבות של זה היא כפולה: פעם אחת מבחינת הילד, לתת אפשרות לצמיחה כלכלית ולאפשר יכולת הכנסה גבוהה יותר, ופעם שנייה מבחינה לאומית. חיוני שנפתח קאדר גדול יותר של מהנדסים ומדענים". התפיסה הזאת שלו, אגב, איננה מקובלת על כל הגורמים במשרד. יש מי שטוענים שתפקידו של משרד החינוך הוא הפדגוגיה והלימוד של הילד, ולא שירות של יעדים לאומיים.

"אני אוחז בעמדה שהילד אמנם במרכז, אבל מותר לנו לשרת יעדים לאומיים במסגרת משרד החינוך. כלומר, לדאוג מי יפתח את כיפת ברזל הבאה ומי יפתח את ה‑waze הבא כדי להביא הכנסות למדינת ישראל". לפתע מבצבץ ממנו לרגע שר הכלכלה לשעבר: "חלק מהעוצמה הלאומית של מדינת ישראל נובע מהמצב הכלכלי שלנו. תבינו שאם היינו במצב כלכלי מוחלש, זה היה מחליש את העמידה המדינית שלנו. סין והודו נפתחות בפנינו לא בגלל התפוזים ולא בגלל הגמרא, אלא בגלל כיפת ברזל, פרסי הנובל וההייטק. וסין והודו הן נכס כלכלי".

מי שיש לו ילדים בגיל הרלוונטי, לא שוכח לבית היהודי ולעומד בראשו מסיבת עיתונאים אחרת, שהתקיימה לפני כשנתיים, ובה הוכרז על חוזר מנכ"ל שמוריד את שכר הלימוד באולפנות ובישיבות. שם גם הובטח לעשות עבודה רצינית בנושא ולהביא להוזלה משמעותית בשכר הלימוד.

"יש לי צוות שעובד על הדבר הזה", מבטיח בנט שהוא לא שכח. "היה שיפור, אבל שכר הלימוד הוא עדיין מופרז. אני מודה שבשלושת החודשים הראשונים בתפקיד היו לי על השולחן דברים גדולים אחרים, כך שלא התפניתי במלוא עוזי לנושא. אחרי החגים אכנס גם לזה".

אם בחגיגת הפרסומים הבאה על אחוזי הזכאות לבגרות תצפו בירידה באחוזי הזכאות, תדעו מעכשיו למה. בנט מתכוון להכניס למדדי ההצלחה בבגרות נתונים שלא היו בהם עד כה, והם אלה שאפשרו למערכת להנשיר תלמידים החוצה, או לגרום להם לעשות פחות יחידות לימוד כדי להיטיב את הממוצע.

אחוזי הזכאות החדשים יביאו בחשבון גם את מספר התלמידים שהחלו את מוסד הלימודים בכיתה ט', ולא רק את המסיימים. הם יכללו את איכות תעודת הבגרות - כלומר כמה יחידות לימוד נעשו בכל מקצוע, וגם מרכיב של ערכים, כמו התנדבות וחברות בתנועות נוער. "אנחנו עדיין עובדים על הבנייה של זה".

לצד העשייה הכלל-מערכתית שלו, בנט עשה גם כמה צעדים מקומיים שעברו איכשהו בשלום את עינה של הביקורת הציבורית. הוא הספיק לפטר יו"ר מזכירות פדגוגית, אדם שהיה מספר שלוש במשרד, עובד בצמוד לשר ובעצם אחראי לתוכן הלימודי של כל המערכת. הוא הוציא מסל התרבות את ההצגה על המחבל ואליד דקה, ומינה את אסף מלאך, תושב עפרה וממקימי המכללה למדינאות, לתפקיד הנפיץ של יו"ר ועדת מקצוע האזרחות.

אז כן, הוא פועל לפי קו לאומי, למרות שהוא לא יוצא בהכרזות על כך. "אני שר חינוך של כל מדינת ישראל", הוא אומר, "זה כולל גם ערבים ואנשי מרצ וגם אנשי בית יהודי ובוחרי ליכוד. מערכת החינוך צריכה להיות יהודית וציונית, לא בכפייה אלא במתן אפשרות ותִגמול על כך, וכך אנחנו עושים".

"לא צריך את הרשות הפלשתינית"

למרות מה שאתם שומעים בתקשורת, בנט סבור שהממשלה הזאת מתפקדת טוב יותר מקודמתה. "הקדנציה הקודמת הייתה הרבה יותר פוליטית לכולנו. הייתה ממשלה פחות טובה. היה את החיכוך המתמיד עם יש עתיד על רקע דת ומדינה, ואת סיפור התהליך המדיני. עכשיו יש שקט, כל אחד מתעסק בשלו ואף אחד לא נדחף לשני". זאת הסיבה שהוא מוריד פרופיל ציבורי ושאתם לא מרבים לשמוע אותו. "ואני מוצא שאני מצליח לחולל דברים בלי להתבטא בתקשורת בכל שני וחמישי".

אם נעסוק לרגע בסוגיות מדיניות, מאוד בלט שגיבית את נתניהו במלחמה שלו נגד ההסכם עם איראן. כעת, כשרואים את המצב שאליו הגענו מול ארצות הברית, האם אתה חושב שהצעדים של נתניהו היו נכונים?

"אני מגבה את נתניהו לגמרי בצעדים מול איראן. האם אני מרוצה מהתוצאה? לא".

אז איפה הפער?

הוא מסרב להעביר ביקורת פומבית על ראש הממשלה. "הדרך עוד ארוכה. זה נכון שההסכם עבר, אבל ההסתכלות שלנו צריכה להיות על העשור הקרוב. אנחנו מחויבים לדאוג לכך שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני. כרגע, עם כל הבעייתיות של ההסכם, אין להם נשק גרעיני והמאבק שהיה עד כה בנה לנו תשתיות להמשך המערכה מול איראן". מבחינתו, אגב, אופציה צבאית עדיין קיימת. "כל האפשרויות על השולחן".

בנט רואה את הקושי בהסכם מול איראן דווקא בהווה, בזירת חיזבאללה וחמאס. "הארגונים האלה נאנקו תחת לחץ כלכלי קשה, אז מיליארד דולר שיוזרמו מאיראן לעוטף ישראל זה מאוד בעייתי. אנחנו נוכל לזה, אבל אנחנו בעידן חדש של מלחמות קרובות יותר".

צילום: יונתן סינדל, פלאש 90
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

בנושא הבנייה ביהודה ושומרון, עד עכשיו סיפרו לנו שצריך לשמור על פרופיל נמוך כדי שלא להרגיז את האמריקנים באופן שיפגע בנושא האיראני. מכאן משתמע שכעת אפשר לחזור ולבנות. אם אין בושהאר - שלפחות יהיה יצהר.

"הלחץ בנושא הבנייה הוא קבוע. עכשיו בונים בתים בבית-אל, ולא רק שם. בכל רחבי יו"ש יש בנייה לא מבוטלת".

הבנייה הנוכחית היא מיצוי של אישורים קיימים. מה עם תכנון?

"יש כל הזמן רמה של עשייה, אבל היא נמוכה מדי גם בירושלים וגם ביו"ש, ואנחנו נאבקים. בכל פעם יש לנו התקדמות מסוימת, לפעמים בתשתיות ולפעמים בתכנון תשתיות ובתים. יש לנו כוח מסוים וגם מגבלות כוח בשמונה מנדטים". ולא, לא כל כוחות הקואליציה תומכים בבנייה ביו"ש, הוא אומר, אבל מסרב לפרט.

נראה שהמעמד של ישראל בעולם יורד. בקדנציה הקודמת עמדת בחזית ההסברה. היום כבר לא רואים אותך שם.

"אני ממשיך להתראיין בתקשורת הזרה, אבל לא באותם מינונים", הוא מסביר, ומפרט שאנחנו לא באירוע מלחמתי, כמו אשתקד, המשרד שבו הוא מכהן שואב אותו וגם, בניגוד לקדנציה הקודמת, יש היום שר שממונה על הנושא. "אני עובד בצמוד עם גלעד ארדן. אני מנסה לעזור איפה שאני יכול. בנינו דברים מסוימים בתחום הזה ואני מעמיד אותם לרשותו".

טרור האבנים והמצב החמור בירושלים, בירת ישראל - מה לדעתך צריך לעשות?

"לרכז מאמץ ולהחליט שזה לא מקובל וזה לא יהיה. צריך עוד כמה מאות שוטרים בבירה, להחמיר את הענישה, וגם לשנות את נוהלי הפתיחה באש. צריך לדעת שהנהלים אינם משקפים את החוק. הנהלים מחמירים יותר ממנו. צריך ליישר קו בנושא הזה, ושרת המשפטים פועלת גם בזה וגם בהחמרת הענישה".

לגבי הפיגוע בכפר דומא, האם גם אתה משוכנע, כמו שר הביטחון משה יעלון, שיהודים עשו אותו?

"לא נחשפתי לכלל העובדות. שאלתי את שר הביטחון והוא אמר לי בצורה חד משמעית שמדובר ביהודים. אבל אין לי בסיס עצמאי של ידע". הוא מתכוון לברר עם עמיתו השר את הבסיס העובדתי של דבריו כדי לגבש עמדה עצמאית. "אני כן חושב שאנחנו צריכים להיות עם אפס טולרנטיות לכל הספקטרום של מה שנקרא 'תג מחיר', ובלי קשר למלחמה בלתי מתפשרת בטרור - אנחנו צריכים להוקיע את כל הפעולות האלימות תמיד".

אבו-מאזן איים בשבוע שעבר שיבטל את הסכמי אוסלו, ולפני כן רמז שיתפטר. האם אתה רואה בכך הזדמנות לקידום תוכניתך לסיפוח שטחי C?

"התשובה היא כן. אני חושב שישראל טועה בכך שהיא לא יוצרת תפריט של סנקציות על הרש"פ מול הפעולות שלהם. עמדתי שונה מהדעה הרשמית של מדינת ישראל, לפיה יש ערך בקיומה של הרשות הפלשתינית. אני לא חושב שהיא מביאה לנו תועלת. יש אמנם שיתוף פעולה ביטחוני מסוים, אבל צה"ל יודע יפה מאוד להגן על תושבי המדינה על בסיס כוחותינו בלבד.

''אם היא פועלת נגדנו בלוחמה משפטית, בתביעה בהאג ובחרמות, למה אנחנו חייבים להמשיך לקיים את אבו-מאזן על כידונינו? אני מנסה לקדם מהלכים מדיניים יזומים. בינתיים לא הצלחתי". והוא שוב חוזר על אמירתו, אבל מבטיח שזו הפעם האחרונה בריאיון הזה, ש"שמונה מנדטים הם כוח פוליטי מוגבל".

צריכים להיפתח יותר

שמונה מנדטים הם אולי כוח פוליטי מוגבל, אבל בנט מעיד שבקדנציה הנוכחית הסיעה מתפקדת היטב ובין כל אנשיה שוררת מערכת יחסים הרמונית. כן, כולל בצלאל סמוטריץ' ש"יש לי מחלוקות איתו בכמה דברים, וזה לגיטימי".

מה אתה עושה כדי שבמערכת הבחירות הבאה, שאיש אינו יודע מתי היא תתקיים, לא תהיה שוב התקוטטות עם תקומה על מספר השריונים ומיקומם?

"כל אחד עסוק בתפקיד שלו מעל לראש. אני בחינוך, אורי בחקלאות ועם הבדואים. באיזשהו שלב זה יגיע לשיחה, אבל אני לא יכול לדעת מה תהיה התוצאה. הוויכוח היה לגיטימי ואין לי פתרון קסם".

החזון של מפלגה רפובליקנית גדולה בראשות נתניהו, זה משהו שאתה מתחבר אליו?

"אני לא מכיר את זה. קראתי על זה בעיתון. נתניהו ואני שונים ברבות מהתפיסות, גם בעמדות נגד ובעד מדינה פלשתינית. יש חשיבות למפלגת הבית היהודי כתנועה עצמאית".

בעבר דיברת על חתירה להנהגה, לראשות הממשלה. האם מבחינתך הבית היהודי עדיין יכולה להיות המקפצה להגיע לשם, או שבעקבות תוצאות הבחירות האחרונות אתה חושב שלא?

"אני עדיין דבק בתפיסה שהבית היהודי צריכה להיפתח. הכפלנו את כמות הלא דתיים במפלגה מאחת לשניים, אבל אם אנחנו חפצי הנהגה המפלגה צריכה להיות הרבה יותר פתוחה, גם לערבים ציונים, למשל". לגבי מספר המנדטים, למרות שהוא עצמו הזכיר שהכוח האלקטורלי המוגבל מחליש את יכולת מימוש האידיאולוגיה, בפועל "הציונות הדתית נמצאת היום בנקודת העוצמה הכי גדולה בתולדותיה. עם שרת משפטים ושר חינוך, ושני שרים בקבינט - זה לא מבוטל".

ובכל זאת, עדיין קיימות זירות שבהן הציבור הציוני-דתי סובל מנחיתות כואבת, כמו למשל מינוי הדיינים שהתקיים בשבוע שעבר. כמה אתם מתכוונים להתעקש שלא יהיה וטו חרדי על דיינים שלא מוצאים חן בעיניהם, כמו שהיה בסיבוב הזה?

"נתנו פייט גדול והצלחנו הצלחה חלקית. שמונה מ‑22 דיינים זו יותר הצלחה מאשר בשנים קודמות. הווטו החרדי לא מתקבל על הדעת והוא חמור מאוד. לצערי, בסופו של דבר נציג הליכוד השר שטייניץ בחר ללכת עם החרדים, ובגלל זה אין לנו חלק מהרבנים שרצינו. גם בפעמים הבאות ניתן את הפייט הטוב ביותר שנוכל".

לאחרונה מתפרסמות ידיעות על כך שראש הממשלה מתכוון לצרף את יצחק הרצוג וציפי לבני לממשלה במגמה לדחוק את הבית היהודי החוצה. זה מאיים עליכם?

בנט אומר שהוא יודע על כך מהתקשורת ולא יותר. "אני לא מטיל וטו על הרצוג. אם הם נכנסים על בסיס קווי היסוד הנוכחיים, שבהם אין תמיכה בהקמת מדינה פלשתינית, והם רוצים להתפקד לבית היהודי, אהלן וסהלן", הוא מחייך.

כרגע מדובר על כך שהרצוג יקבל את משרד המשפטים.

"נתניהו יודע מה הקווים האדומים שלנו ומה יביא לפרישה שלנו. אם מדובר בשינוי כיוון של הממשלה, וזה יבוא לידי ביטוי בהיבטים מיניסטריאליים או בהיבטים של שינוי כיוון אידיאולוגי, אז נלמד את כולם מה היא אופוזיציה לוחמת. אין לנו שום בעיה. חבל לי על המאמצים של שרת המשפטים ושלי, כל אחד במשרדו. אני חושב שמדינת ישראל תיפגע מזה, כי אני חושב שאנחנו עושים עבודה טובה, אבל לא נולדנו בתפקידים האלה. אם הממשלה תלך לכיוון שבעינינו הוא לא נכון, אנחנו נהיה בחוץ".  

השר נפתלי בנט עם המראיינים עפרה לקס ועמנואל שילה
השר נפתלי בנט עם המראיינים עפרה לקס ועמנואל שילהצילום: עופר עמרם

השר בנט מספר על דמותו הציונית ואוהבת הארץ של האב, שמלחמות ישראל החזירו אותו לכאן שוב ושוב

נפתלי בנט מקבל את פנינו שבועיים בלבד לאחר שאביו נפטר. הזיפים עדיין מעטרים את פניו, אבל הוא לא יכול להרשות לעצמו להגיד "פוס" ולקחת פסק זמן מפעילותו הציבורית.

"אנחנו בתחושה של אבל", הוא מסביר, "אבל לא בתחושה של החמצה. אבא הספיק לממש את כל חלומות חייו. הוא הקים פה בית ומשפחה ונפטר מאושר". לפני חודשיים לקה האב בשבץ, ואחר כך באירוע מוחי נוסף, ובמהלך אשפוזו בבית החולים לקה בזיהומים שונים שמהם נפטר. "היו לנו חודשיים להיות איתו ולעטוף אותו".

בנט מספר על אביו ג'ים, שהיה דור חמישי בארצות הברית וגדל בסן פרנסיסקו, הכי רחוק מציונות ויהדות שרק אפשר, כמו רעייתו, מירנה. מה שעורר בכל זאת את הוריו של בנט לציונות, היה המתח הגדול שלפני מלחמת ששת הימים והתחושה שעוד מעט המדינה היהודית הקטנה תושמד. מיד לאחר מלחמת הבזק הם הגיעו להתנדב בקיבוץ דפנה, ואחר כך עברו להתגורר בחיפה.

אבל לאמו של בנט היה קשה להשתקע כאן, ולכן בקיץ תשל"ג הם חזרו לארצות הברית כדי להתארגן לקראת הירידה מהארץ. "ואז הייתה מלחמת יום הכיפורים. אבי עלה על המטוס הראשון לישראל, נלחם ברמת הגולן ונתקע חצי שנה בישראל. הוא קרא לאמא ולנו לחזור לארץ, אז בגלל או בזכות המלחמה אנחנו כאן". בנט נזכר באביו ובאמו עומדים מדי יום שישי ומפגינים נגד הסכמי אוסלו, בלב לבה של חיפה האדומה, וגאה בהם מאוד.

"בראש השנה חשבתי המון מה לקחת מאבי, והגעתי למסקנה שעין טובה. אתה לא מצפה שהמדינה תעשה לך או תפתור לך, אתה מסתמך על עצמך. אף פעם לא שמעתי אותו מתלונן על משהו, על המדינה או על אנשים אחרים, אפילו לא על מזג האוויר. יש בעיה - תנסה לפתור, אל תקטר. אנחנו מנסים לקחת את התכונה הזאת ואיתה להמשיך".