מה מתחת למצבה הריקה
מה מתחת למצבה הריקהצילום: באדיבות עו"ד שריפי

בימים אלה השלים עו"ד ד"ר ניסן שריפי את מחקרו לאיתור קברו של רבי דוד בן זמרא, הרדב"ז, גדול רבני צפת במאה ה-16. לאחר שעלה בידו לאתר את מקום הקבר צפויה להתקיים בקרוב לראשונה הילולה באתר שהיה נעלם במשך מאות שנים.

בראשית דבריו מספר ד"ר שריפי על גדולתו וייחודו של הרדב"ז כמי שהיה מקובל על כל רבני צפת הגדולים והיה נחשב לרבם. "הוא היה מגדולי חכמי ישראל בכל הזמנים, רבו של האר"י הקדוש, רבו של רבי יוסף קארו ושל המבי"ט, רבי משה מיטרני, שקיבלו עליהם את מרותו כגדול הרבנים והנה דווקא מי שכינויו היה 'רב הרבנים מיקום' קבורתו לא היה ידוע".

על הרב עצמו מספר ד"ר שריפי כי הוא נולד בשנת 1480, לצפת הוא הגיע ב-1492 כנער, ירד למצרים ואחרי ארבעים שנה עלה לירושלים ומאז לצפת. בתקופה זו הוא הגיע גם לפס שברוקו, אך במצרים התגלתה גדולתו האדירה בתורה, הקים בית מדרש, שם למד אצלו האר"י הקדוש ועוד רבנים גדולים וחשובים.

בירושלים הפך לפוסק הגדול של כל חכמי ירושלים באותם ימים. שריפי מעיר כי על אף שחכמי ירושלים הם שמינו אותו עליהם קבע הרדב"ז שעליהם לשלם מס כמו כל אזרחי ירושלים. "לא יתכן שאת מסי השמירה ישלמו רק דלת העם", אומר שריפי ומציין כי ככל הנראה המציאות הביטחונית בירושלים הייתה מעורערת כבר אז.

עוד הוא מוסיף ומעיר כי הרדב"ז פסק שמותר לעלות להר הבית אבל לא להתקרב לאבן השתייה עד 11 אמות ממנה.

על גדולתו של הרב מספר עוד שריפי כי כאשר הגיע לצפת יצא לקראתו מרן רבי יוסף קארו והגדיר אותו כגדול הדור. המבי"ט שהיה בר פלוגתא של רבי יוסף קארו קיבל גם הוא את מרותו ולהערכת שריפי עלה בידי הרדב"ז להשכין שלום בין רבי יוסף קארו למבי"ט שכן עד כה היו ביניהם חילופי דברים קשים ולאחר מכן ישבו שניהם בבית דין אחד בעיר. עוד מציין שריפי כי הרדב"ז נזף באר"י הקדוש שלא יגלה סודות קבלה עמוקים.

להערכתו של שריפי הגורם להיעלמות מקום קבורתו של הרדב"ז הוא רעידות האדמה התכופות שפקדו את העיר. ברעידות אלה קרסה מערת הקבורה של חלקת האר"י הקדוש.

"המצבות שיש שם היום הן מעל מערת הקבורה". את תשומת ליבו של שריפי משכה אחת המצבות הללו הממוקמת בקרבת קברו של המבי"ט, רבי משה מיטרני, ואכן הצלבת מידע שנאסף פיסה אל פיסה מכתבי יד עתיקים ומספריהם של רבנים ומבקרים בעיר התברר שאכן זהו קברו של הרדב"ז.

ראשון קצי החוט ששיגרו את שריפי אל מחקרו היה כתב ידו של נוסע יהודי, תלמידו של רבי חיים בן-עטר, שביקר בצפת בשנת 1742 ושם ראה (בתרגום חופשי מאנגלית): "מערה המלאה בקברים של תנאים ששמותיהם אינם ידועים, ובכניסה למערה היו קבריהם של רבי דוד אבן זמרא, רבי משה די טראני והמחבר של ספר דרכי נועם יהי זיכרם ברוך".

בהמשך נאספו כתבים אחרים שהובילו אותו אל המקום, בין השאר את הכתוב בספר "עדן ציון", שם מצוינים מעט פרטים על קבר הרדב"ז, בהאי לישנא: "בשום ספר לא מצאתי שיכתוב בדיוק מקום מנוחתו של אותו צדיק גם זמן פטירתו לא נודע לנו בדיוק, רק זאת ידוע שאחר פטירת הרמ"ק בשנת ש"ל היה עודנו בחיים... וגם יש דעות שנפטר של"ב או של"ג ולפ"ד (ולפי דעת, נ.ש.) ספרי הדורות קרוב לשנת ש"מ...

"וגם מעת עומדי על דעתי להשתטח על קברי הצדיקים בעיר מולדתי הק' תוב"א לא נזדמן לי לחקור בדיוק על מקום מנוחת הרדב"ז ני"ע וכדומה לי שהוא אחד מהמצבות הנראים סמוך לציון האר"י ז"ל. ש"ב (שוחט בודק) הרה"ג רבי דוד זילברמן נ"י מראה מקום מנו"כ (מנוחת כבודו) במערת האלשיך ביחד עם הר' אברהם גאלנטי ז"ל".

דברים אלה ועוד רבים הובילו אותו אל המסקנה שקיבלה כעת את אישור רשות העתיקות ואת הכרעתו של אב"ד צפת היום. קבר הרדב"ז אותר ובקרוב, מקווה שריפי, תוצב מצבה על ציון הקבר. בעוד ימים אחדים, ביום כ"א חשוון, תתקיים ההילולה לרדב"ז. שריפי מקווה שעד אז יספיקו העושים במלאכה להשלים את הכנת המצבה. לדבריו בשיחות עם מקובלי צפת נאמר לו שהרדב"ז מחכה להילולה שתתקיים על קברו, ההילולה הראשונה מזה מאות שנים. "נאמר לי שמי שיגיע לציון הקבר בהילולה, מה שיבקש יתקבל", הוא חותם.