לא לוותר על סיוע מקצועי. קאופמן
לא לוותר על סיוע מקצועי. קאופמןצילום: יח"צ

לכל פיגוע ופיגוע שאותו חווה הציבור בישראל יש מעגלים הולכים ומתרחבים של נפגעים. מעבר לנפגעי הגוף ישנם נפגעי הנפש שנכחו במקום הפיגוע ואיתם קרובים ומקורבים, כמו גם מי שחוו בעבר טראומות דומות והדברים צפים ועולים לנגד עיניהם עם כל פיגוע ופיגוע. מי מכל אלה כלול בחוק המזכה בפיצוי לנפגעי פעולות איבה.

בשיחה עם ערוץ 7 מתייחסת עורכת הדין ענת קאופמן, מומחית לדיני נזיקין העומדת בראש ועדת הביטוח הלאומי בלשכת עורכי הדין, לסוגיה המורכבת לנוכח פיגועי הטרור התכופים של העת האחרונה.

בראשית הדברים מציינת עו"ד קאופמן כי אכן "שאלת המפתח היא מי זכאי". והיא מפרטת: "יש כמה וכמה מעגלי נפגעים. יש נפגעים פיזיים שאין איתם בעיה, יש נפגעי הלם ויש מעגל רחב יותר של אלה ששומעים את האירועים, אנשים שחוו בעבר והדברים חוזרים אליהם".

לדבריה על מנת לבחון את זכאותו של כל אדם ואדם על פי פגיעתו הנפשית יש לבצע כמה צעדים הכרחיים והראשון שבהם הוא "להיכלל ברשימה שמופיעה במשטרה". הדברים מתחדדים כאשר מדובר בנפגעי שמיעה והלם, פגיעות שאין יכולת לראות אותן באופן חיצוני ולכן, על מנת שניתן יהיה לבחון את הזכאות לפיצוי, יש לדאוג לרישום על הפגיעה והגורם לה במשטרה. בשלבי ההמשך יועברו המסמכים הללו לרשות המאשרת על מנת לבחון את הגדרת הפגיעה והזכאות העולה ממנה לפיצוי.

רישום הפגיעה והתלונה צריך ללוות גם כל טיפול בהמשך אם בבית חולים או בכל מסגרת מטפלת אחרת. מורכבותן של פגיעות נפש ופגיעות אחרות שאינן חיצוניות מחייבת, אומרת קאופמן, סיוע וייעוץ של גורם מקצועי מאחר ולא כל הפרטים ידועים ולא כל הצעדים המתחייבים בדרך לועדה המאשרת מוכרים לאזרח הפשוט.

ממשיכה קאופמן וממליצה להקפיד על רציפות הטיפול הרפואי או הנפשי על מנת שהדבר יסייע לתיעוד הנדרש ברשומות.

בהמשך דבריה מתייחסת עורכת הדין קאופמן לזכאויות השונות ולמסלולי התביעה השונים שעל הנפגע לשקול היטב באיזה מהם לפנות. חוק נפגעי איבה מאפשר תגמולים על שורת פגיעות כולל הימים שבהם לא יכול היה ללכת לעבודה ולתפקד. בהמשל ישנו הפיצוי על הנכות שרמתה נקבעת בועדה המיוחדת של הביטוח לאומי ובוועדות הרפואיות. קאופמן מדגישה כי אמנם הוועדות נמצאות בתוך הביטוח הלאומי אבל הזכאות נקבעת על פי הגדרות החוק.

בהקשר זה מעירה קאופמן כי ההתמודדות עם הרשויות המחליטות אינה תמיד קלה ופעמים רבות מתעורר ויכוח סביב רמת הנכות הנקבעת, וגם לשם כך יש צורך בסיוע ועזרה מקצועית.

עוד היא מזכירה את שאלת ההתאמה מול ביטוחים פרטיים שקיימים כבר באמתחתו של הנפגע. גם כאן יש לבדוק בין סעיפי הביטוח אם הוא כולל פגיעות ואבד כושר עבודה בעקבות פעולות איבה. בנוסף עולה לעיתים שאלת הפיצוי האחר שמגיע לאדם שנפגע בפיגוע כאשר היה בעבודתו כדוגמת מלצר בבית קפה. "כאן נכנסים לשתי מערכות זכויות – נפגע עבודה ונפגע איבה – צריך להתייעץ באיזה אפיק נכון לפעול", אומרת קאופמן ומזכירה גם את הביטוח של ילדים במוסדות חינוך ובדרכם למוסדות החינוך, וגם כאן יש לבחון את האפיק הביטוחי המתאים והנכון יותר לפעול בו שכן לא ניתן לתבוע במקביל.

בעקבות אזרוחתם הישראלית של רבים מהמפגעים בפיגועים האחרונים מציינת קאופמן כי כאשר המחבל הוא ישראלי יכולות להיות תביעת נוספות גם כלפי החברה שהעסיקה אותו במידה וקיים חשש שהיא לא פעלה נגדו למרות התראות שהעידו על כוונותיו.

אזרחותו הישראלית של מחבל מקלה גם על חילוט נכסיו ונכסי משפחתו לטובת פיצוי בתביעה אישית. קאופמן מדגישה כי "מבחינה משפטית אין הבדל בין מחבל ישראל לפלשתינאי אם ניתן לתבוע אישית. השאלה היא פרקטית, אם ניתן להיפרע ממנו. כשמדובר במחבל ישראלי וידוע על נכסים שניתן לחלט קל יותר להיפרע".