
ענווה מביאה לידי הצלחה
כמעט בכל סדנה שתכשיר אתכם לקראת תעסוקה או ריאיון עבודה ידגישו לכם כמה חשוב לשדר ביטחון עצמי. כמה חשוב להיכנס לחדר ולהציג כתפיים רחבות, אגו בשמים ואף גבוה, בבחינת 'בא לשכונה בחור חדש'. ויש לו את זה. הוא כוכב.
לעתים גם בבית הספר מצפים מאתנו להיות כוכבים. וענווה מה יהא עליה? היא טובה, הם יאמרו, אפילו חשובה, אבל פחות תקדם אתכם בחיים. אז זהו, שלא.
את מרבית הפיתוחים העולמיים המציאו דווקא אנשים שנטו לשתוק. "שתיקה מביעה הרבה יותר מהתבטאות",
פרופ' ראקש קוראנה מאוניברסיטת הרווארד פרסם ב-2002 ספר בשם 'מחפשים מושיע תאגידי: החיפוש הלא הגיוני אחרי מנכ"לים כריזמטיים'. הספר הוא מחקר שלם שטוען שגאוותנות מוחצנת דווקא מובילה לכישלונות עסקיים. מנכ"ל כריזמטי? התכונה הזו אולי מושכת אותנו באופן פסיכולוגי, אך מתברר שהיא הרבה פחות מנבאת הצלחה. פרופ' קוראנה מסביר כי גאוותנות "אינה מעידה על ערכו האמתי של האדם, ובוודאי אינה מכירה במורכבות וברוחב האופקים הדרוש לצורך ניהול".
מחקר מאוחר יותר שנערך באוניברסיטת ברקלי מצא שמנכ"לי חברות שנבחרו הודות לתשדורת גאוותנית הביאו לירידה של 15 עד 26 אחוזים בשווי מניות החברה. מדוע גאווה מותירה רושם חיובי אך מובילה לכישלון? מחקר שערך כריסטיאן שטנדלר באוניברסיטת וורוויק ב-2013 מצא שגאווה מובילה לכישלון בעסקים משום שהיא גורמת למנהלים לעשות טעויות דרמטיות. הם אינם מצליחים לחשוב בבהירות ולראות את כל התמונה ובנוסף לכך אינם יכולים לקבל את דברי עוזריהם שלעתים חושבים הפוך - ולעתים גם צודקים.
מחקר שערך פרופ' אדם גרנט מאוניברסיטת פנסילבניה מצא כי דווקא מנהלים בעלי ענווה מביאים לתוצאות עסקיות טובות יותר וטען שמנהלים אלה הם בעלי יכולות אנושיות טובות, החשובות להצלחה עסקית. שנאמר: "תועבת ה' כל גבה לב", או כמו שאמרו חז"ל: "כל אדם שיש בו גסות הרוח, אמר הקב"ה: אין אני והוא יכולים לדור בעולם".
לא מצאתי לעולם טוב משתיקה
"לא פרסמת, לא עשית", הוא משפט שכל איש תקשורת לומד בשבוע הראשון ללימודיו. בתרבות ה-share והעדכון אנחנו שומעים ברקע אמירות חכמים כמו "סייג לחכמה שתיקה", או אמירתו של רבן שמעון בן גמליאל: "כל ימיי גדלתי בין החכמים, ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה". בספר מהפכני שיצא ב-2012 ושמו 'שקט', מתחקה החוקרת ועורכת הדין האמריקאית סוזן קיין אחר "כוחה של השתיקה בעולם שלא מפסיק לדבר". לדבריה, את מרבית הפיתוחים העולמיים המציאו דווקא אנשים שנטו לשתוק. בין השאר היא סוקרת בספר את תאוריית היחסות של איינשטיין, תורת האבולוציה של דרווין, חברת גוגל של סרגיי ברין ולארי פייג' ובהפוך על הפוך את פייסבוק של מארק צוקרברג. עוד היא סוקרת פיתוחים והמצאות ששינו את העולם והגיעו מאנשים שלא ממש פרסמו את פועלם ואליהם אנחנו לא כל כך שמים לב. במחקרה 'עמק הסיליקון ומרכזי ההייטק מלאים באנשים עם נטייה לשקט' מגלה קיין כי למעשה גם היא כזאת, שותקת. "שתיקה מביעה הרבה יותר מהתבטאות", מסבירה קיין.
העיקר הכוונה
אדם גרנט הוא הפרופסור הצעיר ביותר באוניברסיטת פנסילבניה. לתואר הדוקטור הגיע תוך שלוש שנים בלבד ומאז פרסם את כמות המאמרים הגדולה ביותר בתחום ניהול עסקים וייעוץ ארגוני והוא רק בן 31. גרנט הוא מהיועצים המבוקשים בעולם וכל זאת בעיקר הודות למחקר אחד פורץ דרך שביצע. המחקר שהובא בספרו 'תן וקח' עוסק בשאלה "מה גורם לנו לעבוד טוב יותר?" אם עד היום היה ברור שהמשפיעים העיקריים על תפוקת העבודה הם השכר ותנאי העבודה, גרנט גילה את ההפך המוחלט: מה שמניע את האדם וגורם לו לעבוד טוב יותר הוא תחושת התרומה לזולת. "אני מקבל בכל יום כ-300 הודעות דוא"ל, ואם אגדיר את גבולות המשימה 'רק לענות לדוא"ל' אין סיכוי שאספיק לעשות זאת", הוא אומר. "אני חייב לתת לה את הכותרת 'כיצד תעזור המשימה הזאת למי שאני עונה לו?'". לצורך מחקרו החליט גרנט לגייס את טלפני גיוס התרומות של האוניברסיטה.
הם דיווחו לו כי זכו ל-93% תשובות שליליות בנוגע להצעת תרומה לאוניברסיטה. בוקר אחד כינס גרנט את הטלפנים וסיפר להם את סיפורו האישי, סיפר כיצד המלגה האוניברסיטאית שהם השיגו והוא קיבל קידמה אותו בחיים. כמה תרמה לו, כמה אושר הניבה לו וכמה הוא אסיר תודה להם. "הכול הודות לכם", אמר לטלפנים, "וברצוני להודות לכם". באותו היום הצליחו הטלפנים להשיג שיעור תרומות גבוה ב-171% מבכל יום רגיל אף על פי שהשתמשו באותן טכניקות מכירה. "אנשים מרגישים לפעמים שהעבודה שהם עושים היא חסרת משמעות ותחושת התרומה והעזרה לזולת נופחת בהם חיים", הוא מסביר. "באמצעות ביטול דחפים אנוכיים והתמקדות בעזרה לזולת, העובדים מחזקים את עצמם עד כדי כך שגם ביצוע משימות קשות אינו מתיש אותם". מתברר, על פי מחקריו של גרנט, שמה שמניע את האדם ואף גורם לו להצליח אינו הדחף לכסף או כבוד אלא בעיקר לב טוב.
הכתבה המלאה פורסמה בגליון תשרי של מקום בעולם
התחברתם? הצטרפו עכשיו למנויי "מקום בעולם",
מגזין הנוער של עולם קטן. לדפדוף בגליון לדוגמא לחצו כאן