שר הביטחון, משה יעלון, החליט להאריך בשנה את כהונתו של אל"מ דורון בן-ברק, היועץ המשפטי של אזור יהודה ושומרון, ומי שראשי ההתיישבות באזור רואים בו החסם המרכזי לקידום ההתיישבות ולהתפתחותה.
ביומן ערוץ 7 שוחחנו על התנהלותו של אל"מ בן-ברק עם הפרשן המשפטי ד"ר יהודה יפרח שעקב אחרי תפקודו המשפטי השנוי במחלוקת של בן ברק וגם הוא רואה בו מחסום משמעותי עבור ההתיישבות ובהארכת מינויו אמירה דרמטית של המערכת ושל העומד בראשה.
כשהוא מתאר את פעילותו ומשמעות תפקידו של בן ברק מציין ד"ר יפרח כי תפקיד היועמ"ש של אוגדת איו"ש הוא "אחד הגורמים המשפטיים המשמעותיים ביותר עבור ההתיישבות", וכשמדובר בבן ברק הרי שמדובר בקצין חרוץ שזוכה להערכה על תפקודו במגוון נושאים, אך הוא האחראי לפרקטיקות המפלות את ההתיישבות. "גורמים שעוסקים בבניה מתארים התנהלות בלתי אפשרית מול הלשכה שלו", אומר יפרח.
בדבריו מציג ד"ר יפרח דוגמאות לקביעותיו. בין השאר הוא מזכיר את הקשיים שמערים בן ברק על פרוצדורת היתרי העסקה שכל תכליתם לאשר שפרוצדורת רכישת קרקע בוצעה כראוי. מדובר במהלך פשוט שבכל מקום אחר נעשה בתוך ימים ויתכן שאף ניתן לקבל את האישור באינטרנט, אך כאשר מדובר בהתיישבות הדברים נתקעים בלשכת בן ברק שנה ושנתיים ללא הסבר וללא סיבה.
אחת הדוגמאות לכך היא עסקה פשוטה מאוד שהתבצעה בישוב טלמון ישירות מול הפלשתיני הרשות כבעל הנכס, וגם כאן, על אף שכל הנתונים ברורים ואין מדובר במהלך מורכב מול יורשים אלא מול הבעלים עצמו הדברים תקועים בלשכתו של בן ברק כשנתיים.
דוגמאות נוספות ניתן למצוא בהליכי העברת זכויות בשטח מוסדר. גם כאן מדובר בהליך פשוט אך כאשר הוא מתבצע במקומות כמו עמונה אלון מורה וישובים נוספים הדבר "תקוע לחלוטין בלשכתו, ואין יכולת לערער על הפעילות שלו".
יפרח מוסיף ומציין כי אל"מ בן ברק הוא מראשי המשתמשים בצו שימוש מפריע, אותו צו מפלה שעליו כתב השופט המנוח אדמונד לוי כי יש לבטלו וכי הוא מפלה ללא סיבה יהודים על פני ערבים. דוגמא לכך מציג יפרח במקרה הקרקעות שעליהן נמצא משק אחיה, בין שילה לאחיה ועדי עד שממזרח לשילה. במקרה זה הגיעו פלשתינים המיוצגים על ידי רבנים לזכויות אדם כאשר אחד מהם טוען שהקרקעות שלו ומבקש מהמנהל האזרחי שיסלק את היהודים שמעבדים את הקרקעות.
"במצב נורמאלי צריך להביא הוכחות. כאן לא. הפלשתיני מביא צילומים של צילומים של משהו, ובלי בירור רציני של המסמכים ושל הזיקה הקניינית שעולה מהם המנהל הוציא צו שימוש מפריע שלמעשה מוציא את החקלאי היהודי מהאדמה. חן בן אליהו, בעליו של משק אחיה, הלך לוועדת ערר שקיבלה את טענותיו וקבעה שהצו ניתן שלא כדין והמליצה על ביטולו, אבל כאשר הסוגיה חזרה לאל"מ בן ברק הוא החליט שאינו מקבל את ההמלצה. כאשר שאל בן אליהו מה יוכל לעשות נאמר לו שיפנה לבג"ץ, על אף שלבג"ץ אין את הכלים לבדוק את הנתונים לאשורם.
"גם פרוצדורות פשוטות לקידום ההתיישבות נתקלות בהתנהלות שערורייתית", אומר ד"ר יפרח המציין כי מצוינותו של הקצין מתמקדת בתחומים אחרים, מנהלתיים וארגוניים. על אלו הוא זוכה בשבחים. "מגיעים לפתחו הרבה עניינים שנוגעים לפלשתינים, מים שפכים, אשפה ועוד. בנושאים שאין להם היבטים פוליטיים הוא נחשב לקצין מוכשר".
לדבריו על הדרג הפוליטי לשאול את עצמו אודות הקשר הקשר בין הארכת המינוי למדיניות הליכוד.
כאשר שר הביטחון שמציג את עצמו כתומך ההתיישבות מחליט להאריך כהונה של קצין שהאג'נדה שלו ידועה, בעוד שנה, בסופו של דבר יש לכך השפעה דרמטית לשטח, על היכולת של ישובים להתפתח ושל חקלאים לעבד אדמות. יש תחושה שיש כאן משחק כפול - ברמת ההצהרות אנשי הליכוד מביעים תמיכה בהתיישבות ואומרים שאם יש מגבלות זה רק בגלל לחץ בינלאומי אבל בפועל מייצרים תנאים בלתי אפשריים בשטח".
ואולי אין סביבו אנשים שיכולים לקבל על עצמם את המשימה? יפרח אינו מקבל את ההסבר: "יש כמות של משפטנים מוכשרים בשורות צבא והפרקליטות הצבאית וגם מחוץ לצבא. אם שר הביטחון היה רוצה לחפש דמות שמאפשרת ופותחת אפשרויות גם אם לא לשנות סטטוס קוו, לאפשר התפתחות טבעית הוא היה מסוגל לכך. בהארכת כהונה שכזו יש כאן סוג של הצהרה – יצירת תנאים שלא מאפשרים התפתחות ושגשוג".
ואולי השר לא היה מודע לדברים? גם כאן יפרח לא מקבל את הטיעון: "במציאות שאנחנו מכירים הדבר לא אפשרי. שר ביטחון מכיר היטב את הסוגיות המשפטיות שנוגעות להתיישבות ביו"ש. כאיש ליכוד שבא במגע עם בוחרים ואנשי מרכז הוא נחשף לסוגיות הללו לא פעם ולא פעמיים. מאוד אופתע אם יתגלה שהוא לא מודע לכך".