קריאה לחרם על ישראל
קריאה לחרם על ישראלצילום: רויטרס

לקראת המועד המתקרב בו אמור האיחוד האירופי להחיל את תכנית החרם על מוצרי איו"ש, ירושלים והגולן, מפרסם מכון המחקר NGO Monitor את מסקנותיו אודות המניע האמיתי שמאחורי מיזם החרם, יעדיו של מיזם זה והאופן השקרי בו מציגים מקדמי החרם את המהלך.

במכון מציינים כי הקריאה לחרם אינה חדשה ומזה מספר שנים ארגונים לא-ממשלתיים פוליטיים שממומנים באופן ישיר ועקיף על ידי האיחוד האירופי וממשלות אירופה קוראים לאיחוד האירופי לבצע צעד זה כחלק מקמפיין החרם, משיכת ההשקעות והסנקציות נגד ישראל.

בחינה שערכו חוקרי המכון לאופן בו מציגים מקדמי החרם את המהלך לעומת האופן בו הם מתנהלים בפועל מגלה את השימוש השקרי הנעשה במושגי זכויות אדם, בה בשעה שהחרם מופנה אך ורק כלפי ישראל ולא כלפי אזורים אחרים ברחבי העולם שגם בהם קיימת מדיניות המוגדרת כ"כיבוש".

לדבריהם על אף השימוש ברטוריקה הטוענת כי מטרת הארגונים הללו היא קידום זכויות אדם, הרי "שאין כל בסיס משפטי או תשתית הקשורים לזכויות אדם בפעילותם, אלא שימוש ציני במושגים אוניברסאליים שמטרתם קידום אג'נדה פוליטית".

הארגונים המדוברים מגדירים את מהלך החרם כ"יישום חוקי הגנת הצרכן האירופי" וכ"מדיניות עקבית" מצד האיחוד האירופי כלפי מוצרים מאיו"ש, רמת הגולן ומזרח ירושלים, אך שימוש במושגים אלה נועד להסתיר את המטרה האמיתית של הארגונים הללו החותרים לחרם מוחלט על ישראל, תוך חתירה תחת קיומה כמדינת הלאום של העם היהודי.

הקמפיין, קובעים חוקרי NGO Monitor, מבטא מוסר כפול בוטה. "ארגונים אלו אינם עורכים קמפיינים בנוגע לאזורים אחרים אשר נמצאים תחת "כיבוש" דוגמת קפריסין, סהרה המערבית ומקומות אחרים. באותה מידה אין הנחיות של האיחוד האירופי ביחס למוצרים המגיעים ממקומות אלה", הם מעירים ומציינים.

עוד קובעים שם כי מבחינת ארגונים ופעילי חרם רבים, סימון מוצרים המיוצרים על ידי חברות ישראליות הפועלות מעבר לקו הירוק, קרי יהודה, שומרון, רמת הגולן ומזרח ירושלים, הוא "צעד ראשון לקראת חרם מקיף על כל גורם הקשור לפעילות בגדה המערבית, מזרח ירושלים ורמת הגולן, ללא קשר להגדרת החוקיות, כאשר הצעד הבא הוא חרם כולל על ישראל ללא קשר לגבולותיה".

אחת ההוכחות למגמות ארוכות הטווח של ארגוני החרם מוצג בדו"ח שפרסמו 22 ארגונים לא-ממשלתיים הזוכים למימון אירופי ישיר ועקיף תחת הכותרת: "מוכרים את השלום" ובו קריאה למדינות האיחוד האירופי להטיל על ישראל סנקציות כלכליות שונות. הדו"ח ממליץ על "סימון מדויק של מוצרי התנחלויות כצעד ראשוני", ועל החרפת הסנקציות עד כדי "איסור מוחלט על ייבוא של מוצרי התנחלויות, ואיסור על העברות כספים להתנחלויות ולפעילויות הקשורות".