גם אם לא מגיעים לסוף המסלול אפשר להנות מהדרך. קלפי בחירות
גם אם לא מגיעים לסוף המסלול אפשר להנות מהדרך. קלפי בחירותצילום: אריה מינקוב

''מדד הדמוקרטיה'' לשנת 2015 של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הוגש היום (ג') לנשיא המדינה ראובן ריבלין.

המדד שנערך על ידי מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות בראשות פרופ' תמר הרמן, זו השנה ה- 13, עסק השנה בנושאים שונים, ובכללם יכולת ההשפעה של האזרחים על החלטות הממשלה, האמון במוסדות המדינה השונים, אופי המדינה, סובלנות וקבלת האחר, חופש הביטוי ושוויון אזרחי, ויחסי יהודים-ערבים.

להלן עיקרי הנתונים:

מוסדות השלטון- העמדה הרווחת כלפי תפקוד השלטון ביקורתית מאוד: רוב הישראלים סבורים שהשחיתות השלטונית בישראל שכיחה. הרוב גם חושבים שחברי הכנסת לא עובדים קשה ולא מבצעים את תפקידם באופן מיטבי (כלל המדגם: 54%). רבים מאוד מהאזרחים מרגישים שהם אינם מסוגלים להשפיע באמת על מדיניות הממשלה (כלל המדגם: 78%), וישנה מידה רבה של אי-אמון במוסדות הפוליטיים המרכזיים:

בכלל המדגם רק 19% הביעו הרבה מאוד או די הרבה אמון במפלגות; 35% בכנסת; 36% בממשלה ו- 42% במשטרה, שמשלימה 4 שנים של ירידה באמון הציבור. צה"ל שומר על מעמדו כגוף הפופולרי ביותר בציבור הישראלי וזוכה לאמון בקרב 84.5% מהאזרחים (93% בקרב היהודים). אחריו ברשימה נשיא המדינה הזוכה לאמונם של 70% מאזרחי המדינה, ובית המשפט העליון שומר על מקומו בצמרת עם 62%. 

סובלנות וקבלת האחר- החברה הישראלית סובלנית במידה מוגבלת בלבד בכל הקשור לנכונות לגור ליד אנשים ממגזרים שונים או בעלי מוגבלויות. כך, 43.5% לא היו מסכימים לקבל שכנים שהם עובדים זרים, 30% לא היו מוכנים לקבל כשכנים חולי נפש בשיקום, 24% לא היו רוצים לגור בשכנות לחרדים ו-22% לא היו רוצים לגור בשכנות לזוג חד מיני.

בנוגע ליחסי יהודים-ערבים: 36% מהיהודים לא היו רוצים לגור בשכנות לערבים אך רק 11% מהערבים לא היו רוצים לגור בשכנות למשפחה יהודית. נתון מעודד בהקשר זה, התקבל בתשובה לשאלה האם ישנה עדיפות לזהותו של הרופא בקבלת טיפול (ערבי או יהודי), 78% מהיהודים טענו, כי אין להם העדפה לזהות הרופא ו-91% מהערבים ענו תשובה זו. 

שוויון אזרחי- רוב הציבור היהודי (71%) מתנגד להענקת זכויות יתר ליהודים במדינה, ומעט יותר ממחצית מתנגד להדרת מי שאינו ציוני מתפקידים ממלכתיים. אבל בה בעת, רוב היהודים (61%) תומכים בדרישה להצהרת נאמנות למדינה ולסמליה כתנאי לַזכוּת לבחור ולהיבחר לכנסת (רוב גדול של הערבים, 84%, מתנגדים כמובן לרעיון זה).

בנוסף, 41.5% מאזרחי המדינה היהודים מסכימים עם הקביעה, שמי שאינו ציוני לא צריך להתקבל לתפקידים ממלכתיים מה שמסביר אולי את העובדה ש- 67% מהערבים אינם מרגישים חלק ממדינת ישראל ובעיותיה (בניגוד ל-10% מהיהודים). 

כבעבר, גם השנה רוב היהודים מעדיפים שהחלטות גורליות למדינה, הן בנושאי שלום וביטחון והן בנושאי ממשל וכלכלה, יתקבלו רק בהסתמך על רוב יהודי. 54% מהיהודים מכירים באפליית האזרחים הערבים ותומכים בהקצאת תקציבים שוויונית ליישובים ערבים. ו- 37.5% מהיהודים טענו, כי הממשלה צריכה לעודד הגירה של ערבים מישראל.

חופש הביטוי-  מצד אחד, רוב הציבור הישראלי (69% מהיהודים ו-76% מהערבים) מתנגד לאיסור בחוק על הבעת ביקורת חריפה ופומבית כנגד המדינה. מן הצד האחר, ברגע שמציבים שיקולי ביטחון אל מול חופש הביטוי, בציבור היהודי הקערה מתהפכת על פיה. וכך, רוב (59%) סבורים כי יש להתיר למדינה לעקוב אחר הדברים שאזרחיה כותבים ומפרסמים באינטרנט.

יהודית או דמוקרטית? בסקר השנה מצאנו שמגמת השחיקה בהעדפת הצירוף הכפול הזה נמשכת והיחסי הדיכוטומי לסוגיה גובר: בקרב היהודים מתקיים כיום כמעט שוויון בין מי שחשוב להם יותר הרכיב היהודי למי שחשוב להם הרכיב הדמוקרטי (37% ו-35%), ולכרבע בלבד מן היהודים (27%) שני הרכיבים חשובים באותה מידה, זאת בניגוד לרוב שהחזיקו בעמדה זו עד לפני שנים מעטות.

אל תקרא לי עם- תפיסתם של מרבית הנשאלים היהודים (56%) היא שיש סתירה בין השתייכות הערבים אזרחי ישראל לעם הפלסטיני לבין נאמנותם האזרחית למדינת ישראל. בקרב הערבים רוב גדול, 76%, אינם רואים כאן סתירה. הפקפוק של רוב הציבור היהודי בנאמנות של הערבים הישראלים למדינה נשען על חשש של רבים (42%) מכך שהערבים לא השלימו עם קיומה של המדינה והם מעוניינים לחסלה ושהם מהווים איום ביטחוני (39%).

שילוב בשלטון- 85% מהנסקרים במגזר הערבי תומכים בצירוף המפלגות הערביות לממשלה לרבות מינוי שרים ערבים. ואולם, רק כשליש (35%) מהיהודים המסכימים עם קביעה זו. בהמשך ישיר,  74% מהיהודים חושבים שהחלטות גורליות למדינה בנושאי שלום וביטחון צריכות להתקבל ברוב יהודי ו-54% מהיהודים טענו, כי בנושאים כלכליים ובנושא שיטת הממשל, יש לקבל החלטות ברוב יהודי.

ככלל, הציבור הישראלי מדווח כי מצבו האישי חיובי (טוב מאוד או טוב – 75%). מצבה הכללי של המדינה מוערך בכלל המדגם כבינוני. רוב גדול, 84% מהנסקרים, ערבים ויהודים, מעדיפים להישאר בארץ גם אם יקבלו אזרחות אמריקאית או של מדינה מערבית אחרת. ומצבה של הציונות גם הוא טוב - 86% מהיהודים מגדירים את עצמם מאוד ציונים או די ציונים.

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר כי "תוצאות המדד המצביעות על המשך ירידת אמון הציבור במוסדות השלטון, משקפות מגמות מדאיגות של התגברות הניכור כלפי הממסד בקרב רבים בציבור. כמו כן, התוצאות ממחישות את עומק השבר ביחסים שבין אזרחי ישראל היהודים והערבים.

''מסתבר שהתמיכה בערך השוויון מוגבלת ונושאת אופי הצהרתי בלבד כאשר בפועל רבים מדיי מאזרחי ישראל היהודים מעדיפים למנוע את השתלבותם של האזרחים הערבים במוקדי קבלת ההחלטות הלאומיים. ראוי שהנתונים שאנו מציגים היום, יניעו לפעולה את המנהיגות הפוליטית והאזרחית על מנת להביא לשינוי כיוון ביחסי יהודים- ערבים ולטובת קידום שיח שמטרתו לגבש חזון אזרחי משותף לכל אזרחי ישראל", הוסיף.