100 משטרה שוטרים סייבר משטרת ישראל
100 משטרה שוטרים סייבר משטרת ישראלצילום: חטיבת דובר המשטרה

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת החלה היום (רביעי) לדון בהצעת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (סמכות חיפוש לשוטר לשם מניעת אלימות), החוק המכונה ''חוק המישוש''.

הצעת החוק מבקשת להרחיב את סמכויות השוטר, לחפש על גופו של אדם כשמתעורר חשד לגביו וכן ליצור עילה חדשה שתסמיך שוטר לחפש על גופו של אדם בהעדר חשד באמצעות קביעה בחוק של מקומות שניתן יהיה לחפש על גופו של אדם שמצוי בהם או בקרבתם, באמצעות הסמכת מפקד מחוז במשטרה להכריז על מקומות שבהם ניתן יהיה להפעיל את הסמכות ללא חשד, לזמן קצוב.

היועצת המשפטית של הוועדה הביעה הסתייגות מהצעת החוק, וסברה כי ראוי להעניק למשטרה סמכות לחיפוש נשק בהתקיים חשד סביר למעשה אלימות. בנוסף, מתן סמכות לחיפוש ללא חשד באזור שהוכרז שיש לגביו חשש ממשי שעלולה להתבצע בו פעילות חבלנית עוינת. עוד מציעה היועצת המשפטית, כי ההכרזה תוגבל לשנה והארכתה תהיה בסמכות המפכ"ל.

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי אמר בפתיחת הדיון "יש לנו שני עקרונות. מחד, הביטחון האישי, ומאידך זכויות הפרט. בימים כתיקונם שני העקרונות האלה חיים יחד. החוק במתכונתו הנוכחית, מפריז לכיוון פגיעה לא מידתית בצנעת הפרט. הוועדה בראשותי תמצא את שביל הזהב שישלב בין שתי הגישות", הבהיר סלומינסקי.

השר לביטחון פנים גלעד ארדן הסביר כי המשטרה נאלצת להתמודד עם אתגרים מורכבים, ועם פחות סמכויות מכל משטרה אחרת בעולם המערבי. ''גל הטרור הנוכחי, מאופיין בסכינים בנוסף לאוכלוסיות בעלי פוטנציאל שימוש בסכינים לרבות בחברה הרגילה, בה השימוש בסכינים הולך וגובר''.

לדבריו, היועצים המשפטיים של הממשלה לדורותיהם סמכו את ידם על הצעת החוק שמאזנת בין זכות הציבור לביטחון אישי לזכות צנעת הפרט. ''שוטר שיעשה בסמכות שימוש לרעה, מח"ש תדע להעמידו לדין. סטטיסטית, יש ירידה משמעותית בסמכות לרעה של שוטרים".

המשנה ליועמ"ש של המשטרה, נצ"מ אלעזר כהנא אמר כי "אין בהצעה חריגה לא מידתית. יש ירידה בכמות התיקים שנפתחו כנגד אנשים שאוחזים סכינים מפני שאנו לא מוסמכים לבצע חיפושים".

לדבריו, אשתקד נפתחו 6,000 תיקים לעומת 4,000 השנה. "בעלי המועדונים לא מעוניינים שהאירועים יתרחשו בשטח המועדון ולכן הדקירות מבוצעות לעיתים קרובות מחוץ למועדון, שם אין לשוטר סמכות לבצע חיפוש".

ראש מחלקת סיור במשטרה נצ"מ יוסי פרלינג סיפר כי "בשנה מתרחשים כ-2.5 מיליון מפגשים של אזרח מול שוטר. לעיתים אנו מרגישים מתוסכלים נוכח חוסר סמכות. היו אירועים בהם המשטרה הוזעקה להפרת השקט הציבורי בגנים או פארקים ציבוריים השוטר הרגיש שהולך להתרחש פה משהו, אבל הוא היה חסר סמכות. כמה מהאירועים הללו הסתיימו ברצח.

''יש לכם הזדמנות לתת למשטרה כלים על מנת להגן עלינו ועל ילדינו כשהם יצאו לבילוי לילי, הם יחזרו בריאים הביתה", אמר פרלינג.

ח"כ אוסמה סעדי טען כי מדובר בחוק אנטי דמוקרטי שפוגע בזכויות יסוד. ''לא שמעתי ששוטרים מתלוננים על חוסר בסמכות. נהפוך הוא - אנו רואים יד קלה על ההדק והקלה בהוראות פתיחה באש. ירי של שוטרים לא מוצדק תוך רצח של אזרחים שהיה ניתן להשתלט עליהם בלי להרוג אותם".

בנקודה זו הדיון התלהם והפך לסוער. ח"כ חיים ילין אמר "אני נגד החוק אבל אני מקבל את גישת היועמ"ש של הוועדה. גדלתי בדרום אמריקה, שם חיפשו את הלבנים. פה יחפשו את האתיופים ואת הערבים, זה הצבע של החוק. צריך לכסח את הצורה לכל מי שמרים סכין, אבל התחושה שלי שרוצים לתת למשטרה כלים פוליטיים ולא סמכות אכיפה".

ח"כ יעל גרמן אמרה, "ארבעה גופים לא צבועים פוליטית הגיעו למסקנה שההצעה לא סבירה ואינה מידתית. אני סבורה שההצעה מיותרת. לכל היותר, יש צורך לקבוע אותה בהוראת שעה".

ח"כ רויטל סויד אמרה "אל תטעו את הציבור, זה לא מלחמה בטרור. בואו ניקח את השב"חים ואת הערבים ונחיל עליהם את החוק. החוק פוגע בזכויות אדם והאזרח. לכן אתם לא מצליחים להעביר את החוק כבר מ-2008. שהציבור לא יחשוב שהחוק נועד להילחם בטרור".

ח"כ אורי מקלב אמר, "אתם נושאים את שם המאבק בטרור לשווא. במבחן תועלת מול הפגיעה בחזקת החפות, ההצעה לא מידתית. ההצעה מסירה את חזקת החפות מאנשים ישרי דרך. יש פערים גדולים מאוד בין הסמכות בחוק, לפעולות בשטח. כל מפגש שני של אזרח מול שוטר נגמר בתקיפת שוטר או בהעלבתו".

ח"כ מיכל רוזין אמרה, "המשטרה לא מתייחסת אותו דבר לבן שלי כמו לחבר שלו האתיופי. לדבריה, צריך לחשוב על השלכות החוק. מה יהיה בחיפוש על אישה? נערות דתיות יתלוננו על פגיעה והטרדה מינית ע"י שוטרים והחוק יאפשר לשוטרים 'לחשוש' שמא נשים יחביאו סכינים באזורים מוצנעים בגופן". 

ח"כ יוסף ג'בארין שאל, ''לפי מה יחליט שוטר האם לבצע חיפוש? כשאין בחוק הגדרה לחשד, מבין יושבי השולחן הזה, אני וח"כ סעדי מיועדים לחיפוש. ביצעתי ניסיון במחסומים במשך עשרות פעמים. כאשר נשאלתי מהיכן אני, כאשר עניתי מטייבה, התבקשתי להציג ת.ז. וכשהשבתי מנצרת עילית, אפשרו לי להמשיך בדרכי".

ח"כ מייקל אורן העלה חשש מפני פגיעה בתדמית המדינה בעולם החופשי. לדבריו, "מכוני מחקר מדרגים את הדמוקרטיה במדינות בעולם ואני חושש שהצעת החוק תשפיע על המדרג שלנו".

ח"כ סתיו שפיר אמרה "אנחנו רוצים לתת למשטרה כלים למגר את הטרור, אבל לאזרחים יש תחושה שרודפים אותם. ראינו את זה בהפגנה נגד מתווה הגז, נגד אתיופים ונגד מארגני המחאה החברתית. נראה שיש הכוונה מלמעלה.

''כשמארגן הפגנה חוקית מוזמן לחקירה תחת אזהרה ומורחק ממקום ההפגנה, מה יחשבו על המשטרה? התזמון מעלה חשד למניעים ואינטרסים פוליטיים", טענה.

השר גלעד ארדן ניסה להשיב לשאלת ח"כ שפיר ואולם דבריו שוסעו פעמים רבות והשר קם ועזב את הישיבה בזעם.