ועדת הכלכלה: "לא להפעלת סעיף 52"

הוועדה הצביעה נגד הפעלת סעיף 52 המאפשר לעקוף את הממונה על ההגבלים העסקיים כדי לאשר את מתווה הגז.

חזקי ברוך - ערוץ 7 , ב' בטבת תשע"ו

איתן כבל
איתן כבל
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) החליטה היום (שני) ברוב של 7 תומכים מול 6 מתנגדים, להמליץ לראש הממשלה ושר הכלכלה, בנימין נתניהו, שלא להפעיל את סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים.

ההחלטה התקבלה היום בתום דיון שחתם סדרה של ישיבות שהתקיימו במסגרת הליך ההתייעצות לפי סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, בעניין משק הגז הטבעי.

בהצעת ההחלטה, שאושרה כאמור, אף ציין היו"ר כבל כי מהתבטאויות ראש הממשלה ושר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים "עולה לצערי כי ההחלטה הסופית על קידומו של מתווה הגז הטבעי, לרבות החלקים המחייבים התייעצות לפי סעיף 52, התקבלה עוד בטרם תחילת הליך ההיוועצות. דהיינו, נראה כי ההיוועצות לא נעשתה בלב פתוח ובנפש חפצה, אלא כהליך פורמלי בלבד. למרות זאת, ועדת הכלכלה השקיעה שעות רבות בלימוד הנושא ועצתה ניתנת בלב פתוח ובנפש חפצה".

בעד ההצעה הצביעו היו"ר כבל, ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני), ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני), ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת), ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת), ח"כ חיים ילין שהחליף את ח"כ יעקב פרי (יש עתיד) וח"כ עיסאווי פריג' (מרצ). נגד ההצעה הצביעו ח"כ מיקי זוהר שהחליף את ח"כ נאוה בוקר (הליכוד), ח"כ יואב קיש שהחליף את ח"כ דוד ביטן (הליכוד), ח"כ נורית קורן (הליכוד), ח"כ רועי פולקמן (כולנו), ח"כ יואב בן צור שהחליף את ח"כ יצחק וקנין (ש"ס) וח"כ אורי מקלב (יהדות התורה).

להצבעה קדם דיון בו השתתפו חברי הכנסת, שסיכם כאמור את הליך ההתייעצות. בפתח הדיון התייחס ח"כ פריג' לדיון הסגור שאליו לא הוזמן, ואמר כי נמנעה ממנו האפשרות לשרת את הציבור בצורה הטובה ביותר. הוא מחה על כך והוסיף: "ההתייחסות הלא שוויונית מעלה בי ספק ונשאלת השאלה איך מקבלים סיווג ביטחוני".

הוא אף ביקש לדעת מה הייתה ההשפעה של הדיון הסגור על קבלת ההחלטה. היו"ר כבל התייחס לכך ואמר כי מערכת הביטחון ביקשה לקיים דיון סגור, בהשתתפות חברי שמכהנים או כיהנו בעבר בוועדת החוץ והביטחון. הוא הבהיר כי "המשמעות של הדיון הסגור הייתה שולית, רוב הדברים נאמרו גם על ידי ראש המל"ל בדיון הפתוח".

ח"כ פריג' אמר כי חשב שלא צריך לקיים הצבעה, אך אם ההצבעה היא רק על סעיף 52 בכוונתו להתנגד לשימוש בסעיף. "אני לא השתכנעתי במהלך כל הדיונים שהפעלת סעיף 52 הייתה מחויבת. אני רוצה להבהיר שזה לא משקף את עמדתי לגבי כלל מתווה הגז. אם הייתה נערכת הצבעה לא רק על סעיף 52 אני הייתי נמנע", אמר. ח"כ פריג' הוסיף כי הגיע הזמן לשים סוף לנימוק הביטחוני.

ח"כ חאג' יחיא טען כי "ראש הממשלה התפתל בהופעתו בפני הוועדה ולא השתכנעתי שיש מקום להפעיל את הסעיף".

ח"כ קורן אמרה מנגד כי "הסעיף מחויב המציאות והגיע הזמן שהמתווה יצא לדרך ונוכל לתת כסף לרווחה, לקצבאות ולדברים חשובים נוספים. ח"כ קיש הקריא מכתב עליו חתמו הוא ו-6 חברי הוועדה מהקואליציה בהם ח"כ זוהר, פולקמן, בוקר, בן צור ומקלב לפיו "מצאנו שבמתווה הגז יש הקשרים ברורים לביטחון אנרגטי, ביטחון לאומי והשפעה על מדיניות החוץ של מדינת ישראל שמצדיקים את השימוש בסעיף 52". 

ח"כ חנין אמר כי במהלך הישיבות שאל עשרות שאלות שלא קיבלו מענה ובישיבה עם רה"מ שאל אותו 5 שאלות שלא נענו. "יש כאן מונופול אימתני, כמו שכתב בזמנו עו"ד אבי ליכט, עם סכנה לדמוקרטיה. מהצד השני אומרים לנו שיש שיקולים מדיניים ביטחוניים. שמענו שורה של ספקולציות מדיניות מופרכות, כמו למשל מצרים שאין לה גז, ואז הסתבר שיש לה ואמרו שדחוף לספק לה לפני שתפתח את המאגר שלה. אז התברר שהיא תפתח אותו לפני לווייתן ואז עולה עניין הבוררות. אז אמרו לנו שיש את קפריסין ויוון וטורקיה, וככה לא נראה ניתוח רציני. מבחינה ביטחונית אסור לאשר את המתווה הזה. המתווה הוא פגיעה בביטחון ישראל גם לטווח קצר גם לטווח בינוני וגם לטווח ארוך", אמר.

ח"כ זוהר אמר מנגד: "אני רוצה להאמין שאין לחברי האופוזיציה שיקולים פוליטיים ופופוליסטיים וכל מה שאמרתם הוא ענייני, ואני מתקשה להאמין. לי זה נראה שחברי הוועדה באופוזיציה פועלים לנגח את ראש הממשלה ולנגח מתווה שאמור לסייע למדינה מהשיקולים הלא נכונים. יש שיקולים ביטחוניים, מדיניים ושיקולי ביטחון אנרגטי במתווה הזה כמו חיזוק יחסים עם מצרים, ירדן וטורקיה. אני לא רוצה לקלקל את החגיגה, ראש הממשלה לא חייב לקבל את ההמלצה שתוכרע פה היום על חודו של קול, ושיקוליו תמיד יהיו טובת עם ישראל ולא שיקולים פוליטיים".

היו"ר כבל סיכם ואמר כי הוא מבקש להודות לכל חברי הכנסת וחברי הוועדה ואף הוסיף כי כל מי שהשתתף בדיונים הוסיף כבוד לוועדה ולכנסת. עוד הוא ציין כי לאורך כל הדרך ניסו לטעון שהכנסת מעכבת את התהליך, בעוד שהוועדה השלימה את ההתייעצות תוך 3 שבועות בזמן שהממשלה "מתברברת בתהליך לפחות 5 שנים".

עוד אמר היו"ר כבל כי "נכנסתי לדיון הזה בלב פתוח ובנפש חפצה, כדי לראות איפה הדברים עומדים. עם זאת ממשלת ישראל נושאת לשווא את שם הביטחון ומדיניות החוץ, וזה הליך מאוד מאוד מסוכן. קל בישראל להפוך כל דבר וכל עניין לעניין ביטחוני ולא רק שלא השתכנעתי שיש כאן עילה ביטחונית אלא נהפוך הוא. השאלות כאן נגעו למצרים, ואז אמרו שאם יש בעיה במצרים ניסע לטורקיה – שם הכל כלול. מצאנו עצמנו במצב מביך שההתעסקות בעניין הביטחוני יכולה להיות לנו לרועץ, כמו שהודה ראש הממשלה, שכידרר יותר טוב ממסי ולא ענה לשאלות שלנו. ברגע של חוסר תשומת לב, בתשובה לשאלת הזהב של ח"כ יונה, אמר רה"מ את האמת שהפעלת סעיף 52 נעשתה כי לא הייתה ברירה אלא לעקוף את הממונה. אם יש משהו שאני מאוכזב ממנו זו העובדה שנחלקנו לקואליציה ואופוזיציה. אנחנו כאופוזיציה הוכחנו את עצמנו במקרה ששינסקי, שאנחנו יכולים לעמוד עם הקואליציה".

הוא העלה להצבעה את הצעתו, שאושרה כאמור, לפיה "בתום אחת עשרה ישיבות של הוועדה (אחת מהן בפורום מצומצם מטעמי ביטחון) השלימה ועדת הכלכלה את חובת ההיוועצות בה. לדעת רוב חברי הוועדה, בנסיבות שהתבררו לה אין מקום לשימוש בסעיף 52 לחוק שבנדון. מיעוט חברי הוועדה סבר כי ראוי לעשות שימוש בסעיף האמור".

עוד ציין היו"ר כבל כי "ממכלול התבטאויות רה"מ והתבטאויות שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, עולה לצערי כי ההחלטה הסופית על קידומו של מתווה הגז הטבעי, לרבות החלקים המחייבים התייעצות לפי סעיף 52, התקבלה עוד בטרם תחילת הליך ההיוועצות. דהיינו, נראה כי ההיוועצות לא נעשתה בלב פתוח ובנפש חפצה, אלא כהליך פורמלי בלבד. למרות זאת, אציין כי ועדת הכלכלה השקיעה שעות רבות בלימוד הנושא ועצתה ניתנת בלב פתוח ובנפש חפצה". כמו כן ציין היו"ר כבל כי נימוקי הוועדה יועברו לראש הממשלה במסמך נפרד.