ד"ר ערן לרמן
ד"ר ערן לרמןצילום: יח"צ

ד"ר ערן לרמן, ששימש עד לפני כחודשיים כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי, מעריך כי ישראל מתמודדת בצורה טובה עם גל הטרור הנוכחי.

לרמן, משתף אותנו בתובנות שלו, כמי שעבד גם בגל הטרור הנוכחי צמוד ליוסי כהן, ראש המוסד החדש, וכיום משמש כמרצה במרכז האקדמי שלם.

בראיון לערוץ 7 הוא מסביר כי ישראל "צריכה לסכל את התכלית העמוקה, שהיא להוציא אותנו משיווי משקלנו ולדחוף אותנו להחלטות לא נבונות תחת הלחץ של הטרור. שום החלטה לשום כיוון לא צריכה להתקבל תחת לחץ. בהיבט הזה יש חשיבות עצומה לכל מה שנכנס תחת הכותרת של החוסן החברתי והתודעתי של החברה הישראלית".

"אני בהחלט חושב שהרשות הפלסטינית נושאת באחריות חלקית למה שקורה", הוא אומר, "מבחינה זו שהיא היתה יכולה להתייצב באופן נחרץ מול ההסתה, והיא לא עושה את זה".

עם זאת לרמן מסייג את דבריו ומציין כי "זה לא המצב שהיה ב-2001 כשערפאת שחרר את המנגנונים שהיו כפופים לפעולה ישירה, אבל בהחלט הם היו יכולים לעשות יותר והם לא עושים".

איך בעצם הגענו למצב הזה ולרמת ההסתה הנוכחית?

"רוב הפעולות שאנחנו מכירים נובעות בעיקר מעוצמת ההסתה ברשת, ומהלכי רוח מאוד קשים בשכבה מסויימת בציבוריות הפלסטינית, שניכרת בתחושה של יאוש גמור שמתורגמת לאלימות ומעשים מן הסוג הזה"."שום החלטה לשום כיוון לא צריכה להתקבל תחת לחץ. בהיבט הזה יש חשיבות עצומה לכל מה שנכנס תחת הכותרת של החוסן החברתי והתודעתי של החברה הישראלית"

"הייאוש הוא לא מקרי לגמרי", מסביר ד"ר לרמן, "הוא בא על רקע תחושה, שלדעתי יש לה ידיים ורגליים שהם נשארו לבד בעולם ולאף אחד לא באמת אכפת מהם. כי אין מספיק אנרגיה למערכת הבינלאומית לדחוף אותם קדימה, והמערכת הערבית מתמודדת עם דאע"ש וצרות אחרות".

"זו תחושה שאני זוכר אותה רלוונטית גם כשפרצה האינתיפאדה הראשונה והיחידה עד עכשיו, כי כל מה שהיה מאז היה במסגרת גלי טרור מאורגנים", הוא מסכם.

ומה ישראל צריכה לעשות? כיצד להתמודד עם גל הטרור הזה?

"מערכת הביטחון עושה פחות או יותר את מה שהיא יכולה. מדיניות הענישה גם היא די נכונה. אני מכיר את הטענה שהריסת בתים לא הרתיעה בעבר. אבל מה שהיה רלוונטי למצב שבו ארגון טרור שלח אנשים למשימות ולכן לא היה להם ממילא שיקול דעת והיו לארגון משאבים לפצות את המשפחה, לא שווה למצב כיום. כשאתה מביא בסופו של דבר למצב שבו בדקות שלפני ההחלטה עם הסכין ביד או עם היד על ההגה אתה צריך לגרום למישהו לחשוב מה יקרה ליקרים לו, זה ממלא תפקיד מרסן. לא באופן מלא – אבל לאורך זמן יש לזה אפקט מצטבר".

ד"ר לרמן מתייחס גם למצבה הבינלאומי של ישראל בעולם, ולדעתו מתקפות הטרור באירופה, מביאות להבנה יתירה של המצב אצלנו.

"צריך לזכור שבחלקים גדולים של המערב יש הלכי רוח ציבוריים שאני חושב שהם מובילים גם לתופעות לא בריאות, אבל מצד שני יש הבנה שביטחון, מדיניות ביטחונית, אמצעי ענישה, אמצעי אכיפה, מעקב ומודיעין – כל הדברים שישראל יודעת ועושה כבר שנים, צריכים להיות חלק מהחיים גם בשביל העתיד של מדינות המערב", מסביר ד"ר לרמן.

"לכן", הוא מוסיף, "מתחזקת אותה קבוצה במערכות השלטוניות וגם בהלכי הרוח הציבוריים שמבינה את ישראל יותר טוב מבעבר. כשהכוח הדומיננטי היה דיפלומטיה בינלאומית עם חמלה לפלסטינים האומללים ואינטרסים כלכליים שמכוונים לעולם הערבי, השיח היה הרבה יותר בעייתי מבחינתנו. כאשר אנחנו רואים יותר התחזקות של גורמי ביטחון בסביבה הפוליטית והציבורית במדינות המערב, זה משפר את הסיכוי שהם יבינו מה מניע אותנו".

יש טענה רווחת כיום לפחות מצד חלק מהפוליטיקאים שמצבה של ישראל בעולם מבחינה מדינית רע מאוד. אחרים, ובראשם ראש הממשלה טוענים המצב מצויין. מה דעתך?

"אני נוטה לדעה השנייה, לא רק בגלל ששרתתי את הממשלה בשנים האחרונות - ובזהירות הראויה. למצבנו באירופה יש מרכיבים מסוכנים, ובארה"ב צריך להיות כל הזמן על המשמר כי ההרכב החברתי משתנה והזירה הפוליטית משתנה, ויש גם סדקים בתוך הקהילה היהודית, ואסור לאבד נכסי יסוד ולכן צריך לעשות עבודה כל הזמן".

הוא מוסיף כי "יש בארץ קבוצות שבכלל לא אכפת להן ממה שאירופה חושבת כי הן בטוחות שהיא נגדנו, ויש כאלו שחשוב להם להוכיח שהמדיניות הישראלית הביאה אותנו לאסון, אבל ברגע שאתה בודק – אלה ואלה מתארים תמונה חד מימדית"."לתאר את ישראל במצב שהקרקע נשמטת מתחת לרגלינו – זה מופרך. אפילו באיזור שלנו רואים את השינויים שמדינות סביבנו רוצות קשר, גם על רקע גל הטרור הנוכחי"

וכאן גם באה ביקורת. "יש ישראלים שבשבילם העולם זה פחות או יותר מה חושבים עלינו בצפון מערב אירופה ובאופן ספציפי הבריטים. אז עם כל הכבוד, גם בבריטניה יש לנו לא מעט ידידים כולל ראש הממשלה, וגם בצפון מערב אירופה מצבנו רחוק מלהיות אבוד – היחסים עם גרמניה תמיד מורכבים ורגישים ובכל זאת העבר עדיין משפיע, וגם נכון שיש באירופה גם הלכי רוח בעייתיים".

"אבל", ממשיך לרמן, "כשאתה מתקרב אלינו הביתה, רואים את פריצת הדרך ביחסים עם יוון וקפריסין בשנים האחרונות, שהיא חלק מהעובדה שישראל לא רק מדינה מזרח תיכונית אלא מדינה חשובה בים התיכון.  יש גם במזרח אירופה לא מעט מדינות שבהן היחס כלפינו הרבה יותר חיובי – כך שאפילו באירופה המאזן הרבה יותר מורכב ממה שנוטים בדרך כלל להגיד בחוגים מסויימים".

סגן ראש המל"ל לשעבר מציג מנסיונו ואומר שלא הכל קורה באירופה. "ברגע שאתה יוצא מתחומי אירופה ומסתכל על היחסים שיש לישראל עם המעצמות הגדולות של אסיה, זה בכל זאת עולם אחר. מעט מאוד מעסיקה אותם השאלה הפלסטינית, והרבה יותר מערכת היחסים עם ישראל בתחום הטכנולוגי, הכלכלי. ישראל היא מעצמת סייבר מהשורה הראשונה וכולם מבינים שזה מפתח לכלכלה הבינלאומית לדורות הבאים, ואנחנו נמצאים במצב בינלאומי לא רע בכלל".

ומה לגבי היחסים עם האמריקנים?

"מערכת היחסים עם ארה"ב טעונה ומורכבת. היא עברה טלטלה סביב הנושא של עסקת הגרעין האיראנית, אבל היסודות שלה מאוד איתנים. צריך לתחזק אותם כל הזמן, ואי אפשר לנוח על זרי הדפנה, ולבנות על היסודות הקיימים ולהתקדם הלאה. אבל לתאר את ישראל במצב שהקרקע נשמטת מתחת לרגלינו – זה מופרך. אפילו באזור שלנו רואים את השינויים שמדינות סביבנו רוצות קשר, גם על רקע גל הטרור הנוכחי".