במחקר פיילוט שנערך ביחידת נפרולוגיה מבוגרים במרכז הרפואי שערי צדק, וייערך בקרוב גם ב-2 מרכזים רפואיים בארץ ובמרכז רפואי נוסף בחו"ל, מיושמת שיטה פשוטה חדישה לבדיקת ברזל רפיף (רעיל - לבילי) בדם.
באמצעות הבדיקה ניתן יהיה לנבא ואולי למנוע סיבוכים שנגרמים מיתר הזנה תוך-וורידית של תוספי ברזל בחולי כליה כרוניים.
מאמר סקירה בנושא שנכתב בידי פרופ' יצחק סלוטקי, מנהל יחידת נפרולוגיה מבוגרים במרכז הרפואי שערי צדק ופרופ' יואב קבנצ'יק ממחלקת מדעי החיים באוניברסיטה העברית, פורסם החודש בכתב העת המוביל בתחום הנפרולוגיה - Journal of American Society of Nephrology.
פרופ' סלוטקי הציג בסקירה שיטה שפותחה במעבדה של פרופ' קבנצ'יק לגילוי מוקדם של ברזל רפיף (רעיל) כאשר צורה זו של ברזל עלולה לגרום לנזק רקמתי על ידי יצירת חלקיקים רעילים על בסיס חמצן בחולים בסיכון.
הבדיקה מבוצעת בעזרת דגימת דם קטנה, כאשר מטרת המחקר לטווח ארוך היא לנבא ההשפעה של מתן ברזל בכמויות גדולות על שכיחות סיבוכים נפוצים (לבביים וזיהומיים בעיקר) בקרב חולי כליה כרוניים.
בשלב הראשון של המחקר מנהל פרופ' סלוטקי בשערי צדק מחקר רב-מרכזי (ב 3 יחידות בארץ ויחידה נוספת בחו"ל) בו נבדקים כ-100 מטופלים מבוגרים בהמודיאליזה .
"מחקרים וסקירות קודמים בנושא הראו סבירות גבוהה לסיבוכים לבביים ולזיהומים חמורים במטופלים שקיבלו הזנת יתר תוך ורידית של ברזל בטווח הארוך", מסביר פרופ' סלוטקי שמונה השנה לתפקיד מזכיר המדור לנפרולוגיה של האיגוד האירופאי לרפואה (UEMS) ומרחיב, "שיטת המדידה מבוססת על "כיבוש" מדויק של הברזל הרפיף בדגימות הדם על ידי כילציה (קשירה כימית חזקה) במבחנה. כדי לזהות את הברזל הרפיף, הברזל מועבר לכילטור פלורצנטי הזוהר בשיעור התלוי בכמות הברזל הרפיף בדגימה. בכך ניתן לזהותו בדם ולאתר מטופלים בסיכון גבוה לפתח סיבוכים הקשורים בעודף של ברזל בדם".
לדבריו, על מנת לבדוק את ההשפעה בטווח הקצר של מתן ברזל דרך הוריד על הופעת ברזל רפיף, במחקר הנוכחי דגימות הדם נלקחות מיד לפני מתן הברזל, ולאחר מתן הברזל במועדים שונים עד 4 שעות (סיום הטיפול בדיאליזה), ושוב לאחר 48 שעות (בתחילת הדיאליזה הבאה)".
פרפ' סלוטקי מציין, "בעתיד מתוכננת הרחבת המחקר לקבוצות מטופלים גדולות יותר כאשר המטופלים יחולקו לשתי קבוצות מעקב, בקבוצה אחת מטופלים שזוהה אצלם הברזל הרפיף ובקבוצה השנייה מטופלים שלא זוהה אצלם הברזל הרפיף והסתמנו לכאורה מחוץ לקבוצת הסיכון. השאיפה היא לבצע מעקב של עד 5 שנים לזהות את מגמת הברזל הרפיף ושיעור הסיבוכים לאורך זמן ב 2 הקבוצות".