היום (יום שישי) חל צום עשרה בטבת. אחד מארבעת הצומות הנהוגים בעם ישראל לזכר החורבן. בעשרה בטבת החל המצור על ירושלים בסוף ימי בית המקדש הראשון, כמסופר בסוף ספר מלכים פרק כ"ה.
מצור שהוטל על ידי נבוכדנצר מלך בבל, שהביא בסופו של דבר לחורבן בית המקדש ולגלות עם ישראל מארצו.
לבד מעשרה בטבת, נוהגים צומות על החורבן בימים: י"ז בתמוז, תשעה באב, וצום גדליה בג' תשרי. בימים אלו (להוציא תשעה באב החמור מהם) אין אוכלים ואין שותים מעלות השחר ועד צאת הכוכבים ועוסקים בימים אלו בחשבון נפש ובתשובה.
תחילת התענית, מעלות השחר , המעוניין לשתות או לאכול לאחר שנת לילה קודם עלות השחר, יעשה תנאי לפני השינה שבדעתו לאכול לאחר השינה.
תפילת שחרית, כשאר ימי הצומות, אמירת עננו בתפילת העמידה [במידה וישנם לפחות 6 מתענים והשאר אנוסים שאינם יכולים לצום] קוראים 3 עולים בפרשת 'ויחל משה'.
תפילת מנחה, קוראים בספר תורה 3 עולים, למנהג בני אשכנז קוראים הפטרה דִּרְשׁוּ יְהוָה בְּהִמָּצְאוֹ, לא אומרים תחנון, אם מתפללים מנחה גדולה, הכהנים אינם נושאים את כפיהם, במנחה קטנה הכהנים נושאים את כפיהם - בתוך חצי שעה לשקיעה, כהן שמכל סיבה אינו צם, לא ישא את כפיו במנחה.
סיום הצום בצאת הכוכבים, בשנה זו צריך להקפיד לפתוח את הצום לאחר הקידוש, ע"כ ישתדלו בכל מקום לא להאריך יתר על המידה, למעט את השהיה בתענית בעצם יום השבת, [הראוי ביותר שיכוונו את אמירת קריאת שמע לשעת צאת הכוכבים].
בני הבית שקשה עליהם להמתין לבוא בעל הבית מבית הכנסת, יכולים לעשות קידוש מיד בצאת הכוכבים, וישתו רביעית מהקידוש או שיאכלו כ-27 גרם מיני מזונות [שיהיה קידוש במקום סעודה]. החייבים והפטורים בתענית, הבנות מגיל 12 שנים והבנים מגיל 13 שנים חלה עליהם החובה לצום.
רחיצה לכבוד שבת, מותר ומצווה להתקלח לכבוד שבת קודש, וכן לצחצח שיניים לכבוד שבת, רק שיזהר לא לבלוע מהמים, גם יקפיד לא להכניס בשטיפה יותר מרביעית בפעם אחת, אלא בכל שטיפה יכניס פחות מרביעית וכן יקפיד שפיו יהיה כלפי מטה, שלא יכנס ויבלע מהמים.
צום עשרה בטבת נקבע על ידי הרבנות הראשית לישראל, כיום 'הקדיש הכללי', על אלו שנספו בשואה אשר אין ידוע יום פטירתם. נוהגים לומר תפילת "אל מלא רחמים" על נרצחי השואה.
עמוד מיוחד לעשרה בטבת באתר ישיבה לחצו כאן
עשרה בטבת נחשב מהצומות הקלים, היינו שכל האיסור הוא אכילה ושתייה בלבד, ומותרים במלאכה, בנעילת הסנדל וברחיצה. גם נשים בהריון, ונשים מניקות פטורות על פי ההלכה מצום זה.
י' טבת הוא יום שלישי לשלושה ימי פורענות וצרות שהיו לעם ישראל החל מח' בטבת. ביום ח' בטבת, תורגמה התורה ליוונית בציווי תלמי המלך, וירדה התורה מגדולתה, ביום ט' בטבת, נפטרו מנהיגי העם, עזרא ונחמיה, ובמותם חשכו עיניהם של ישראל באותו הדור.
ניצול השואה יוסי שטיינר מדבר על ייחודו של יום הקדיש הכללי והזכות לשרוד
מסתובבים עם שורד השואה קליגר