מפגן כוח נשי. תמונה מתוך התערוכה
מפגן כוח נשי. תמונה מתוך התערוכהיוזמת ואוצרת: נורית גזית

'בעשרה מאמרות',

תערוכה בהיכל שלמה בירושלים,

יוזמת ואוצרת: נורית גזית

עשר אמניות, עשר יוצרות. כולן בציורים מרהיבים, חלקן משלבות פסיפס או כלי זכוכית בעבודתן.

נתחיל מהסוף: מהתערוכה הזאת לא רציתי ללכת. היא שיקפה לי ממש חיים יהודיים של יצירה ואמנות. והכול, כמו הבריאה, חדש – עשרה מאמרות. כך למשל, בציוריה של נורית גזית, שבעבודתה "השקיפה" היא מציירת אישה דתייה יושבת על שפת הים. ברקע סלעים וגלים מתנפצים, והיא במשקפי שמש וכיסוי, שלווה ובוטחת. משהו בציור הזה ביטא הרבה אמונה וביטחון שעומדים כנגד כל תהפוכות העולם.

לידו עמד ציורה המיוחד של רות אריאל "רזא דשבת", רובו לבן אך במרכזו אגם ומילים בולטות כשם היצירה, כמו רוצות להמחיש לנו את תחושתה העילאית של היוצרת ביום השבת. העולם עומד מלכת, ושבת נובעת כמעיין מפכה באמצע כל התוהו.

בהמשך התערוכה אנו נחשפים לסוגים אחרים של אמנות, כמו שילוב ציור ופסיפס בעבודותיה של שארה יובל על עולי הרגל. האמנית עינת נוקד מחברון מציגה כלי יודאיקה מקרמיקה כמו נטלה וגביע בשילוב פסיפס, ויעל באט מיתיר יוצרת בזכוכית חנוכיות דקורטיביות בעלות קנים פרחוניים.

אהבתי מאוד את ציוריה של חוה נמני, אשר מציירת מקומות כמו סמטאות ירושלים ועיר דוד, או בית בראש פינה. הציורים מאוד מוחשיים וממש אפשר להרגיש דרכם את מה שמצויר.

ציוריה של איילת פולק מביעים אמונה. זקן ההוגה בתורה יומם ולילה ולידו הכיתוב "אשרי האיש" מתהילים. פולק ציירה גם את "נוף מהכיכר", "רות ונעמי" – ציורים מתוך הנוף העצמי ומתוך הלב ההומה. כמוה גם רות ונטורה, שבציוריה "אביב צהוב" ו"קומי צאי קומי אורי" משתקף עולם שלם של אמונה.

התערוכה יצאה לפועל כחלק מרצון לקדם את הנשים, שמקומן היום בתהליך הגאולה הרבה יותר מוחשי ודומיננטי ושונה מבעבר, אומרת האוצרת נורית גזית. התערוכה היא יוזמה של מרכז אמנים 'מיתרים' שבהר חברון, בשיתוף פעולה של שתי מועצות סמוכות: קריית ארבע-חברון והר חברון. היא ננעלת ביום חמישי, כ"ו בטבת (7.1). רוצו לראות.