הנערה היהודייה אנה פרנק אומנם נרצחה במחנה ההשמדה ברגן-בלזן לפני שבעים שנה, אבל היומן המפורסם שאותו כתבה עומד כיום במרכזה של סערה משפטית.
ראשי "קרן אנה פרנק" שהוקמה על ידי אביה של אנה, אוטו פרנק, מאיימים לתבוע את חברת הפרלמנט הצרפתית איזבל אטארד, ואת אוליבייה ארצשייד, מרצה באוניברסיטת נאנט בצרפת, שהעלו בימים האחרונים את הטקסט המקורי של יומנה של אנה פרנק בשפה ההולנדית לאתרי האינטרנט שלהם.
לטענת השניים, על פי החוק האירופי זכויות היוצרים של אדם על עבודתו פגים כשבעים שנה לאחר מותו, ולכן ניתנה להם הזכות לפרסם בפומבי את יומנה של פרנק, שנרצחה בשנת 1945.
לעומתם, טוענים ראשי "קרן אנה פרנק" כי הזכויות ליומן המפורסם עדיין נמצאות בידיהם מאחר שאביה של פרנק, אוטו, ביצע שינויים משמעותיים בכתבי היד של בתו ולכן זכויות היוצרים הן על שמו.
אוטו נפטר בשנת 1980, וכך זכויות היוצרים יפוגו על פי אנשי הקרן רק בשנת 2050. איב קוגלמן, חבר מועצת המנהלים של "קרן אנה פרנק" אמר כי "המילים היו אומנם של אנה, אבל לאחר המלחמה אוטו מיזג בין שני היומנים שהותירה אנה והיו שניהם לא מלאים ובחלקם גם חופפים זה לזה. הוא הפך אותם ליומן אחד ידידותי לקורא".
מהסיבה הזו הוא זכאי להיקרא "מחבר היומן" ולקבל את זכויות היוצרים עליו. קוגלמן גם טען כי הגרסה הסופית של היומן היא זו שפירסם לראשונה המכון ההולנדי לתיעוד המלחמה בשנת 1986, ולכן זכויות היוצרים על היומן עדיין בתוקף.
"חוק זכויות היוצרים ההולנדי קובע כי יצירה שפורסמה לאחר מות המחבר בפעם הראשונה לפני שנת 1995 נותרת מוגנת במשך חמישים שנים. המכון ההולנדי לתיעוד המלחמה פירסם את הגרסה הסופית והרשמית של היומן רק בשנת 1986, ובית המשפט ההולנדי אישר בחודש שעבר כי זכויות היוצרים עדיין בתוקף" אמר קוגלמן.
לעומתו, מפרסמי היומן לא מתרגשים מאיומי התביעה של אנשי קרן אנה פרנק. איזבל אטארד אמרה כי מדובר בנושא כספי בלבד וכי קרן אנה פרנק מנסה לקבל תשלום על פרסום היומן. "היומן האינטימי נכתב בדירת מסתור באמסטרדם על ידי נערה יהודיה נכנס סוף סוף למתחם הציבורי. שבעים שנה לאחר מותה של המחברת, העולם כולו יכול להשתמש, לתרגם ולפרש את העבודות האלו" אמרה אטארד.