נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, קיים הערב (שני) במשכנו אירוע לציון 70 שנה לאנציקלופדיה התלמודית.
במהלך האירוע העניק מנהל האנציקלופדיה התלמודית, הרב פרופ' אברהם שטיינברג, לנשיא המדינה, כרך מהודר מהאנציקלופדיה התלמודית. הנשיא הודה לרב שטיינברג וציין כי זכה לקבל בילדותו את המהדורה הראשונה של האנציקלופדיה התלמודית כאשר היה בן שש.
פרויקט האנציקלופדיה התלמודית החל לפני 70 שנה ע"י הרב מאיר בר אילן זצ"ל והרב שלמה זוין זצ"ל. שלושים ושישה כרכים של האנציקלופדיה פורסמו עד עתה, המכילים למעלה מ- 1,300 ערכים מפורטים. האנציקלופדיה התלמודית מנוהלת ע"י הרב פרופ' אברהם שטיינברג, רופא וחתן פרס ישראל.
"התלמוד הוא הלב היהודי הפועם, זה עשרות דורות", פתח הנשיא ריבלין את דבריו, ואמר כי "מלבד התנ"ך, הוא השפיע, אולי יותר מכל טקסט אחר, על עיצוב אופיו, חייו ומחשבתו של העם היהודי ודרכו אף על המחשבה העולמית".
בהמשך דבריו ציין הנשיא את המורכבות של התלמוד והחשיבות בהנגשתו לציבור הרחב, כפי שעושה האנציקלופדיה התלמודית, "בעיקר מקופלת בתלמוד ההבנה שהחיים הם כמו בית מדרש אינסופי, בנויים משאלות ותהיות, טיעוני-בעד וטיעוני-נגד, דיאלוג, והבנה עמוקה כי 'אלו ואלו דברי אלוהים חיים'.
"האמת מצויה בריבוי הדעות, בעושר האנושי האין סופי, ביכולת ללמוד מכל אדם. לצערנו עם ואולי בגלל כל העושר הבלתי נדלה הזה, עבור רוב האוכלוסייה נותר התלמוד חתום ונעול. התלמוד, שהוא בגדר 'ים שאין לו סוף' מלא וגדוש נותר עדיין קשה להבנה. לשם כך, נוסד מפעל האדירים של האנציקלופדיה התלמודית".
ריבלין הוסיף, ''השפה הפנימית, בה דיברו ביניהם החכמים במשך הדורות, מקבלת כאן פנים בהירות וסדורות. פנים שמשלבות את צורת החשיבה המודרנית, עם זו של הספרות התלמודית וההלכתית".
הנשיא שב והדגיש כי האתגר הגדול של דורנו, הוא להנגיש את התלמוד לכל שדרות החברה בישראל, "כל ילדה וילד יהודיים הגדלים במדינת ישראל, ראוי שיזכו לטעם מהאוצר התלמודי".
לדבריו "המהפכה הגדולה שאתם לוקחים בה חלק, ראתה לנגד עיניה את כלל העם, ולא רק את היכלי הישיבות, ותלמידי החכמים. ובכך כוחה. אני רוצה לברך את כל השותפים למפעל החשוב הזה, ולבקש המשיכו להאיר ולבנות, המשיכו לעמול, ביסודיות ובהתמדה, וסיימו את אשר החלו אותם גדולי עולם לעשות".
בסיום פנה הנשיא לרב והפרופ' שטיינברג וביקש להנגיש אף יותר את התלמוד באמצעות כרך תמציתי, "אני יודע שאתם עמלים גם באינטרנט וגם באמצעים אחרים להנגיש את התלמוד ואני מבקש, שאולי גם תכינו אנציקלופדיה קטנה, כרך אחד תמציתי ומרוכז, כזה שיהיה שווה לכל נפש ממש.
"כרך שבאמצעותו כל נער ונערה במדינת ישראל של היום יוכלו להיפגש מקרוב עם חוכמת התלמוד שאין לה סוף. תודה לכם על פועלכם המבורך".
הרב שטיינברג נשא דברים באירוע ואמר "מדובר באחד המפעלים החשובים ביותר למדינת ישראל ולשמירה על המסורת היהודית. כולי תקווה כי תוך פחות מעשור אכן נסיים את עריכת האנציקלופדיות, דבר שנעשה במשך 70 שנה. אנו מגיעים לסיום עידן שבו יהיו את כל הערכים וכולי תקווה כי בכל בית יהודי בישראל ובעולם יהיה את האנציקלופדיה".
הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו, נשא דברי ברכה ואמר "לאנציקלופדיה התלמודית יש המעלה הגדולה של התלמוד- לימוד וחיבור. התלמוד משותף ומחובר לכולנו ויש לה את המיוחדות הזו שאפשר למצוא על כל ערך ולא משנה מאיפה אותו פרשן כי לכולם מכנה משותף- תורה .
"העם היהודי התפזר לפני 2,000 שנה בכל קצוות תבל והנה הגענו לכאן ומתברר שספר התורה משותף לכולנו וההבדלים פעוטים. מה שחיבר את העם להיות עם אחד הוא התלמוד שהיה ונשאר לכל הדרך, ובו עסקו בבתי המדרש במזרח ובמערב. האנציקלופדיה באה ומסדרת לכל אחד את היכולת ללמוד להבין להשכיל ולחזור למקור הגמרא ולהבינה", הוסיף הרב לאו.
הראשון לציון הרב הראשי לישראל יצחק יוסף נשא גם הוא דברי ברכה ואמר "האנציקלופדיה עשתה דבר גדול, מי שיקרא בה ילמד גם בקיאות יחד עם הדקדוקים. זה עוזר לכולם- לילדים בישיבה קטנה, בישיבה גבוהה, למבוגרים, לכל שכבות הגיל.
"לרב זוין ממייסדי המפעל הזה היתה יכולת לתמצת סוגיות שלמות בכמה משפטים בודדים. וזה כישרון. מקימי המפעל הזה עשו הרבה מאוד. הרבו תורה בכל העולם. אי אפשר בלי הספר הזה. זה זיכוי הרבים גדול מאוד. האנציקלופדיה מצמצמת את החומר ומבארת אותו. שיזכו להגדיל תורה ולהאדירה ובכל שיפנו שיצליחו", אמר.