אורי אריאל
אורי אריאלצילום: הדס פרוש, פלאש 90

בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס שר החקלאות, אורי אריאל, לתובנות והמסקנות המתבקשות בעקבות מעשי הרצח והטרור האחרונים, הן באפיק ההתיישבותי והן באפיק הביטחוני מדיני.

בראשית הדברים התבקש השר אריאל לספר על ביקורו אתמול בבית משפחת מאיר ששכלה את אם המשפחה, דפנה הי"ד, בפיגוע הדקירה בביתה שבעתניאל. "פגשתי את נתן והילדים", מספר אריאל. "פשוט משפחה עם כוחות נפש ואמונה בלתי רגילים ויוצאי דופן בשקט והקרנת הביטחון של האב והילדים עם השתלבות בבנייה ובתורה, ויחד עם הכפרים הערבים באזור, ככל שזה ניתן".

"שמחתי לראות שלפני היו יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, מהליכוד וסתיו שפיר ועומר בר לב מהמחנה הציוני. זה מראה מה חברי הכנסת יודעים לעשות בשעות קשות. זה השדר שמועבר על האחדות, וציין את חשיבות האחדות שלנו גם כאשר יש ויכוחים. יחד איתם כל בית עתניאל מחבר ועוזר בכל דבר והמועצה האזורית מקרינה עצמה של ישוב שאמר את דברו בתחום הביטחוני - גדרות זו לא התשובה לטרור. יש דברים טובים יותר שהצבא והמתיישבים מאמינים בהם. בד"כ הכלל הנקוט הוא שההגנה הכי טובה היא התקפה. זה נכון גם במקרה הזה".

בעקבות הדברים נשאל השר אריאל אם הקריאות העולות מראשי ההתיישבות לחיזוקה של ההתיישבות כחלק מהמענה למתקפת הטרור, היא קריאה הגיונית וישימה בעידן זה של לחצים בינלאומיים. תשובתו של אריאל נחרצת: "זה אפשרי, זה נחוץ וזה נצרך, גם ברמה הכי פשוטה, כשמתקיפים אותך וגורמים לניסיונות רצח ואבדן זה מחייב תגובה. מעבר לכך, גם בממד האסטרטגי, הערבים לא פועלים מתוך ייאוש. מי שאומר זאת לא מבין דבר וחצי דבר. הם עושים זאת כי יש להם תקווה לגרש אותנו ולעקור אותנו. לכן, ככל שיהיה להם ברור שאנחנו נשארים כאן לנצח ממילא מפלס הטרור יירד. זה מה שקרה לערביי ישראל ב-48. כשקמה המדינה והממשלה אמרה לערבים שזו המציאות, המדינה קמה ואם ירצו שיישארו ואם ירצו הם יכולים ללכת, בזה הסיפור תם. לעומת זאת, אנחנו לא משדרים את זה אלא תגובות הפוכות".

כשהוא יורד לממד הפרקטי של תשובתו, ממשיך השר אריאל ואומר: "בוודאי שאפשר לפתח כבישים שמשרתים את כולם ביהודה ושומרון. מדוע לא? תקציב מדינת ישראל ביום ראשון הקרוב חצי מיליארד שקל לפיתוח מערכת הכבישים ביו"ש, וכך גם במים וחשמל. זה נותן מענה ליהודים וערבים ואין כאן שום בעיה מדינית כלל עולמית, לא בטיח ולא שמטיח... צריך לעשות יותר, ואני מקווה שהממשלה שאני חבר בה תקדם יותר. קידמנו דברים אבל זה לא מספיק".

ומה באשר לעימות בין שרי החינוך והביטחון אודות הצורך לצאת מהקיבעון התודעתי מחשבתי, כפי שהגדיר זאת השר בנט. אריאל מקפיד להשיב באופן ענייני ולא לגופם של אנשים, וגם מהנושאים והנותנים בסוגיה הוא מבקש לנהוג כך. "אומר כך, אני לא רואה שום חשש לנפילת הממשלה והקואליציה. אין אף אחד בממשלה בכנסת או בציבור שרוצה ללכת לבחירות. בוודאי שצריך שינוי ואמרתי כבר בעבר את הדוגמא של הפסקת נסיעת ערבים בצירים שבהם מפגעים בכל שבוע. שייאסר עליהם לנסוע משם וייסעו מסביב. זה לא עונש. מה הבעיה עם זה? זו לא אפליה. זו התנהגות נכונה. מדוע לא לעשות זאת. העניין עלה יותר מפעם אחת ועדיין לא נעשה. זה לא מחייב כוחות או אמצעי לחימה אחרים, אלא מחשבה אחרת".

"אני מסכים עם הרמטכ"ל שלא לפגוע בכלל האוכלוסייה, והנה לך דוגמא שאתה לא עוצר אותם או מונע עבודה אבל מונע מהם תנועה מלאה בהרבה מקומות, כעשר מקומות שלא ייסעו שם, כמו צומת תפוח, צומת בית אנון וצומת חטמ"ר שומרון. בירושלים התחיל העניין והיו שם עשרות מקרים, והממשלה החליטה לשים כתר וסגר עם מחסומים, לא כעונש אלא כעניין ביטחוני, ואחרי שבועיים המחסומים הוסרו והעיר חזרה להתנהל באופן נורמאלי. למה מה שברור בירושלים לא יודעים לעשות ביהודה ושומרון? למה צריך להמשיך לסבול את זה?".

דוגמא נוספת לפעולה שגם לגביה אריאל אינו מבין מדוע היא אינה ננקטת: "הרש"פ חייבים לנו שני מיליארד שקלים ואנחנו מממנים את זה. למה לא לגבות את זה? זה לא קרבות, לא ירי, לא נפצעים, צריך רק לתת הוראה אחת בטלפון פנימי. האמריקאים חושבים שהם לא צריכים לשלם את זה? הרי גם הפלשתינים חושבים שהם צריכים לשלם את זה. אז למה? מי נותן להם את החירות שלא לשלם זאת? אלה דברים שהם באמת לא מובנים ולא צודקים".

כשנשאל אם בפורומים השונים שבהם עולים הדברים נשמע תשובות כלשהן, גם כאלה שהוא עצמו אינו מסכים להן, השיב ואמר השר אריאל כי לדאבונו "למרות בקשותיי ובקשות אחרים הדברים לא נידונים בממשלה. אלה דברים שנידונים בקבינט. אולי קשה לפרוס בממשלה את מלוא רוחב היריעה. האם זה צודק שאשא באחריות כחבר הממשלה מבלי שיש לי אפשרות לדון בזה? זה מצב מוזר מאוד וכמעט בלתי נסבל... אבל זה המצב. אין דיונים בממשלה על זה אלא בקבינט. מעבר לכך, העליתי את זה בדרכי בפני מי שאחראי ולצערי לא קיבלתי תשובות. אולי אני טועה ולא מבין את המצב, אולי חסר לי ידע אבל אני מוכן ללמוד. החכמה לא אצלי אבל אני לא בטוח שהיא רק אצל מישהו אחר".

לקראת סוף דבריו מוסיף אריאל ומעיר אודות טענה המוטחת בשר בנט כאילו "גנב" רעיונות מתוך דיוני הקבינט. "אם זו ההאשמה אז אני מבין אבל אולי תתייחסו לעניין שהוא אמר. אם זה רעיונות ששמעתם והעליתם, אז למה אתם לא עושים אותם, או מה מעכב ומה צריך שהממשלה תגבה. תתייחסו לעניין, אבל במקום להתייחס לעניין שהוא בנפשנו מתייחסים לגופם של אנשים. אני מציע לכל העוסקים בעניין הזה לא לגעת בעניין האישי. הרי כולנו נבחנים במבחן התוצאה, והציבור רואה ושופט. כרגע צריך לדון איך לשנות את המציאות והמציאות לא בסדר כעת, וצריך להגיד זאת בצורה ברורה וחדה כדי לשנות ולא כדי לתקוף איש את רעהו".