איילת שקד
איילת שקד צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

שרת המשפטים איילת שקד תביא ביום ראשון לאישורה של ועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק להבהרת עבירת "הפרת אמונים".

ההצעה, שהכנתה החלה כבר לפני שנים, נתקעה משך זמן רב בצינורות משרד המשפטים, וכעת ביוזמתה של השרה שקד מקודמת לחקיקה בכנסת.

הצורך בחוק הנוכחי נובע מהעמימות ששררה במשך כל השנים סביב אופייה של העבירה בחוק העונשין שכונתה "מרמה והפרת אמונים". הוראת החוק בנושא העבירה הזו היתה עמומה מאוד, ומשפטנים רבים מתחו עליה ביקורת חריפה. בית המשפט העליון עצמו כמעט רוקן מתוכן את סעיף העבירה הזה.

בדיון נוסף שנערך בבית המשפט העליון בפרשת שבס ניתנה לעבירה פרשנות מעט יותר ברורה והיא לכאורה "הוחזרה לחיים" אך הביקורת נגדה לא פגה.

כעת כאמור יכלול החוק 6 מקרים שבהם יחשב עובד ציבור כמי שעבר עבירה של הפרת אמונים:

(1) מעשה שנעשה בקשר עם מילוי תפקידו או תוך שימוש במעמדו כעובד הציבור במצב של ניגוד עניינים, המשפיע או העשוי להשפיע על עניין אישי של עובד הציבור או של קרוב.

(2) קבלת טובת הנאה על ידי עובד הציבור או על ידי קרוב של עובד הציבור, אשר ניתנה לו, או לקרוב, באשר הוא עובד הציבור, למעט קבלת טובת הנאה המותרת על פי דין.

(3) שימוש במידע פנימי שהגיע לעובד הציבור במסגרת תפקידו או בקשר עם מילוי תפקידו, לרבות העברת מידע כאמור לאחר, והכל לשם הפקת טובת הנאה לעובד הציבור או לקרוב.

לעניין פסקה זו, "מידע פנימי"- מידע שלא פורסם לציבור ולא היה אמור להתפרסם באותה עת, ואשר תוכנו, צורתו, מקורו, נסיבות קבלתו או סדרי החזקתו מעידים על החובה לשומרו בסוד, אף אם המידע עתיד להתפרסם.

(4) יצירת מצג שווא כלפי רשות מרשויות השלטון וגוף ציבורי אחר הממלא תפקיד ציבורי על פי דין ומי שפועל מטעמם (להלן – גוף ציבורי), או מסירת דיווח כוזב לגוף ציבורי, לרבות הסתרת מידע מהותי שבנסיבות העניין היה מוטל עליו לגלותו לגוף הציבורי בכוונה לרמות, והכל בקשר עם מילוי תפקידו או תוך שימוש במעמדו וכאשר יש בכך כדי להשפיע על שיקול דעתו של הגוף הציבורי במילוי תפקידו.

(5) יצירת מצג שווא או מסירת מידע כוזב במסגרת תפקידו כעובד ציבור לאדם שאינו עובד ציבור, הנזקק לשירותיו כעובד ציבור, והכל כשיש בכך כדי להשפיע על זכויותיו של אדם, לרבות הסתרת מידע מהותי בעניין כאמור, אשר בנסיבות העניין היה מוטל עליו לגלותו, בכוונה לרמות.

(6) מעשה שנעשה בקשר עם מילוי תפקידו או תוך שימוש במעמדו, תוך חריגה חמורה, שיטתית או מתמשכת מדין או נוהל המחייבים אותו, שפגע פגיעה מהותית באינטרס הציבורי שעליו הוא מופקד.

לדברי שרת המשפטים, איילת שקד, "מעל שש שנים של עבודת מטה הסתיימו ובשעה טובה הצלחנו להגיע להסכמות על הגדרת העבירה החיונית הזו. מטרת החקיקה למתוח קו ברור יותר ומוגדר יותר בין מעשה שמהווה עבירה פלילית לבין מעשה שיכול לעלות כדי עבירה משמעתית".

"החוק, שהיה עד היום עמום, ייתן בהירות רבה יותר כך שמצד אחד עובדי ציבור המועלים בתפקידם יועמדו לדין, ומאידך ממלאי תפקיד בשירות הציבורי יפסיקו לחשוש בעת ביצוע עבודתם מחמת החשש שמא יועמדו לדין על עבירה שאיננה יודעים אם ביצעו או לא. תיקון זה יסייע בשמירה על ערכי טוהר המידות ואמון הציבור ויקדם את האינטרס הציבורי על כל רבדיו", הוסיפה שקד.