חקלאות
חקלאותפלאש 90

בשורה לרפתנים: כך תוזילו את עלויות ייצור החלב על ידי האכלה יעילה יותר של הפרות

ד"ר יהושע מירון הוא חוקר בכיר במנהל המחקר החקלאי העוסק בתחום הזנת בקר לחלב. יחד עם שותפיו למחקר הוא עוסק בפיתוחים בתחום הזנת הפרות, כשהמשוואה היא פשוטה - הוזלת עלות האכלת הפרות תביא להוזלה בעלות ייצור החלב.

כיום, על כל ליטר חלב מקבל הרפתן שני שקלים, לעומת 6–7 שקלים שאנו משלמים במרכולים. ההפרש הוא למעשה פער התיווך, והפיתוחים של ד"ר מירון ושותפיו יעניקו לרפתן אפשרות לייעל את ייצור החלב ולהוזיל את עלותו, וממילא להשיג רווח - אמנם מזערי, אך עדיין רווח.

כחלק ממחקרם הם מצאו שההרכב הכימי וה"נעכלות" של רוב חומרי הלוואי מתעשיית המזון בארץ, יכולים להיכלל במנות הפרות. הכללת חומרי לוואי אלה, כדוגמת קליפות רימונים, קליפות פרי הדר, גפת בירה (הפסולת מהכנת בירה), גפת תירס, שאריות מתעשיית החלב ועוד, תוזיל את עלות יצור החלב, וגם תפחית את רמות החומרים מזהמי הסביבה.

בנוסף, במחלקה מפתחים טכנולוגיות שיאפשרו למדוד את יעילות הפרה האינדיבידואלית בתנאי רפת מסחרית. בעזרת מדידות אלו אפשר יהיה לייעל את הייצור ברפת.

תחום הנחקר בימים אלה במחלקה הוא פיתוח צמחי מספוא חדשים שמתאימים לגידול בארץ. מדובר בזנים חדשים שיחסכו ייבוא של גרעינים מחו"ל ויספקו מספוא שיוזיל את עלות הייצור של התחמיץ והשחת המשמשים להזנת הפרה.

תפוח אדמה עם קצת נענעקיימות היום מכונות שמנכשות את העשבייה ברמה גבוהה עד למרחק של שני סנטימטרים מהצמח. על הכלים האלה יש שתי אנטנות GPS ומצלמה שמנתבת אותם עד העשב.

תפוח אדמה נחשב הגידול הגדול ביותר בארץ - כ-650 אלף טון תפוחי אדמה בשנה. אחרי שאוספים תפוח האדמה מהשדה הוא מצוי בתקופת תרדמה של בין חודשיים לשלושה, ואז הוא מתחיל לנבוט - להוציא גבעולים כמו שאנו רואים בתפוחי האדמה ששוכבים בבית זמן ממושך. כדי לעצור את צמיחת הגבעולים האלה בתוצרת שמופנית לשוק המקומי השתמשו עד היום בחומר מעכב שנקרא CIPC. זהו כימיקל שחודר לתפוח האדמה ומעכב את הנביטה. הבעיה בכימיקל הזה, מעבר להיותו כימיקל, היא שהוא חשוד כחומר קרצינוגני מסרטן. במכון וולקני חיפשו תחליפים וקבוצת המחקר של דני אשל מצאה בין היתר אפשרות לשימוש בשמן מנטה כגורם מעכב. "לפני שנים ספורות הכנסנו את השימוש בשמן מנטה כתחליף ל-CIPC. מאיידים אותו לתוך חדר האחסון בצורה של עשן, והוא צורב את הנבטים ומונע מהם את הלבלוב", אומר אשל. את שיטת האידוי של שמן המנטה אימצו בכמה חדרי אחסון בארץ ואשל מקווה שתוך שנים ספורות ה-CIPC יצא לגמרי משימוש בארץ.

החקלאי המדויק

נושא פופולרי מאוד התופס תאוצה בישראל בשנים האחרונות הוא החקלאות המדייקת. חקלאות זו משתמשת בשלל חידושים טכנולוגיים שעוזרים לחקלאי למדוד בנתונים מדויקים את הקרקע והגידולים, ולפעול בהתאם. למשל, להשקות בכל נקודה בשדה בכמות המים הנדרשת על פי הנתונים שלה. החקלאות המדייקת ממפה את החלקה, כך שכל נקודה תקבל את הטיפול לפי הצורך שלה. כך גם בשאר היישומים: ריסוס, דישון וכו'. בעתיד ידברו גם על זריעות בהיקפים שונים לפי התנאים.

חברת 'אגרולן' למשל, משווקת חיישני מעקב מיוחדים, שכשמציבים אותם בשדה הם יכולים לתת אינדיקציה על נתונים החשובים לחקלאי: מצב המים בקרקע, האקלים, חישוב התאדות המים, מודלים של חיזוי מחלות בצמחים ובמטעים ועוד. זו למעשה מערכת שמאפשרת לחקלאי להחליט איך לפעול בצורה מושכלת, על פי מדידה מדויקת.

תאכל תפוח, ותיתן לפועל לנוח

פלטפורמה חדשה הפועלת באופן עצמאי באמצעות חיישנים נכנסה לאחרונה לשימוש במטעי התפוחים של קיבוץ מרום גולן. רכב מיוחד נוסע באמצע השורה ומתקדם לבד, ושישה פועלים עומדים ב"מרפסות" מיוחדות שבנויות עליו וקוטפים את הפרי. במקום לסחוב סולמות ושקי תפוחים, לפלטפורמה צמוד מסוע, שמסיע את התפוחים בעדינות עד למכל האיסוף ה"דולב". לא עוד הליכות, טיפוס וסחיבות. כעת עובדים על פיתוח נוסף שיעביר לאחריות המכונה גם את פעולת הקטיף.

מחממים לכם את הענבים

קיבוץ מרום גולן התחדש לאחרונה במכונה חדישה נוספת שמטרתה לחמם את כרם היין בימי הקרה. אחד האסונות שיכולים לחסל כרם יין בחורף הוא קרה, ובדרך כלל יש שניים-שלושה אירועי קרה בשנה. המכונה הזו היא למעשה תותח גז שמסתובב בכרם בלילה ופשוט מחמם את הגפנים.

מזיקים – האח הגדול צופה מלמעלה

חקלאים שצופים בתמונות לוויין לא עושים זאת כדי לרגל על השכנים. באמצעות תמונות לוויין של השדה יכול החקלאי להחליט החלטות מושכלות בהתאם. מה היתרון של זה על פני ירידה לשטח? בסיור בשטח אפשר לפספס נקודות מסוימות, בתמונת הלוויין זה לא קורה. על פי מה שרואה החקלאי הוא יצא לשטח ויפעל - ויחסוך הרבה זמן. יתרון נוסף - אם יש אזור הנגוע במחלה וצריך לרסס, תמונת הלוויין תאפשר למְגדל לראות מהם האזורים הנגועים ולא יהיה צריך לרסס את כל השדה.

שותלים בטטות בפנאן

בקיבוץ נירים שבדרום הכניסו לאחרונה לפעילות מכונה ששותלת בטטה. מה זה אומר? עד היום פועלים היו מתכופפים ושתלו את השתילים. במכונה החדשה יש פלטפורמה שיושבים עליה כ-12 פועלים מתחת לצילייה ומפעילים מערכת שנועצת את השתילים באדמה, בקלות וביעילות.

סוף לעידן באלות הכותנה

בעבר, כשהקימו את המדינה, היו קוטפים את הכותנה בכלים שנראים כמו מסרגות. השתכללנו מאוד מאז, ולפני שנתיים הגיעה לישראל מכונה הנקראת קטפת כותנה, ובה כל תהליך הקטיף, הניקוי והאריזה, נעשה בכלי אחד. מצד אחד נכנסת כותנה ישירות מהשיח, ובצד השני יוצאת אריזה עגולה ונקייה.

שיבולת בצד אחד, חיטה בצד השני

בקיבוץ רוחמה שבדרום השלימו לפני כשנה וחצי פיתוח ישראלי לקומביין החיטה שמייצר חבילות קש. הקומביין מרים את כל החיטה, מפריד גרעינים וקש, ועושה חבילות קש - והכל בכלי אחד. זאת בניגוד לשלושת הכלים שעושים זאת כיום.

הסלרי מוכן למשלוח

במסגרת המאמץ לחיסכון בכלים נכנסה לשימוש פלטפורמה לסלרי - בקצה האחד שלה היא עוקרת את הסלרי מהשדה, ובקצה השני הסלרי יוצא ארוז בארגזים. בסוף התהליך מקבלים "רפסודות" של ארגזים עם סלרי מוכנים למשלוח.

רובוטים למלחמה בעשבים

אחת הבעיות של גידול אורגני היא חיסול העשבייה, מכיוון שאי אפשר להשתמש במרססים. גם לזה יש פתרון מכני - קיימות היום מכונות שמנכשות את העשבייה ברמה גבוהה עד למרחק של שני סנטימטרים מהצמח. על הכלים האלה יש שתי אנטנות GPS ומצלמה שמנתבת אותם עד העשב.

בציר עדין בכלי אימתני

בציר ענבים הוא פעולה חקלאית עדינה שאורכת המון זמן. גם לזה מצאו פתרון. לאחרונה פותח כלי ענק בצורת ח', שנכנס לכרם כך שהשורה של הגפנים היא בין הרגליים שלו. הוא נוסע מעל הגפנים ומוריד רק את הענבים ולא את כל האשכול.

בזיליקום על המזרנים

איך מגדלים בזיליקום בלי להיכנס לחממה? פשוט. לוקחים "שולחן" שנראה כמו מזרן בגובה 10 סנטימטרים - וממלאים בו מצע של אדמה. על המצע שותלים את הבזיליקום ובהמשך גם מבצעים את פעולות הריסוס ומושיבים את המצע על מערכת מסועים שמסיעה אותו אל תוך החממה. הבזיליקום נוסע בתוך החממה במסלול של שלושה שבועות, ויוצא מהצד השני ישר למערכת שקוצרת אותו ומחזירה את המצע לתחילת המסלול. שתילה, ריסוס וחזרה לחממה. התפוקה של חממה כזו היא פי עשרה מחממה רגילה והפועלים שעובדים שם עובדים בחדר ממוזג ישובים על כיסאות. תוכלו לראות אחת כזו במושב שדה תרומות שליד בית שאן.

חסה גדלה על עצים? לא, היא גדלה על מים

 גידול חסה בתעלות מים הוא חידוש של תחום הגידול ההידרופוני המגניב. בגידול כזה, בונים תעלה באורך 30 מטר, שרוחבה ועומקה עשרה על עשרה סנטימטרים לכל היותר. במכסה של התעלה עושים חורים, ובכל חור שותלים שתיל של חסה. הוא פשוט גדל על מים שזורמים כל הזמן. היתרונות של שיטה זו הוא בבקרה שיש על הגידול. גם המים כל הזמן בבקרה. מפתח היציאה אפשר לדעת מהי תכולת המים, ובהתאם לדעת מה להכניס שוב בתעלת הכניסה. מדובר על גידול מהיר יותר ואיכותי יותר, וגם התמונות של זה מהממות.

4.5 דונם חממה על הגג

אחד הפרויקטים העירוניים היותר מיוחדים של התקופה האחרונה הוא גידול על גגות. באזור התעשייה מעלה אדומים החליט בעליו של מפעל לבנות על הגג חממה בשטח של 4.5 דונם. אפשר לומר שזו החממה הכי משוכללת במדינת ישראל אף שהפרויקט המדהים הזה נתקל בקשיים ביורוקרטיים לא פשוטים.

לוכדות ריסוס באוויר

עד היום אין תקנים במדינה המאפשרים לנטר את חומרי ההדברה שבאוויר - מידע שהוא קריטי ביותר עבור שדות של חקלאות אורגנית הגובלים בשדות של גידול לא אורגני. חברת 'עגול' משווקת מלכודות רחף לניטור חומרי הדברה. לשיטה זו יתרונות רבים: היא קלה לתפעול, אין צורך במקור אנרגיה חשמלי, המלכודת קומפקטית ונוחה לשימוש ומאפשרת ניטור ממושך למשך כ-30 עד 45 ימים.

בקרוב - אגס טהור

95 אחוז מהאגסים בישראל הם כלאיים מכיוון שהם מורכבים על חבוש. בשל העובדה כי מותר לאכול פרי כלאיים (הבעיה היא בהרכבה ולחלק מהשיטות בגידול עצמו), אף אחד מגופי הכשרות לא מנסה למצוא פתרון לבעיה. מכון התורה והארץ נכנס לעובי הסוגיה ובימים אלו מגדל בשיתוף משרד החקלאות חלקה ניסויית ברמת הגולן ובה כ-120 כנות אגסים מרחבי העולם, במטרה למצוא הרכבה מותרת שתיתן מענה הלכתי לצד מענה למחלות הפרי, תנאי הקרקע וגודל הפרי הרצוי.

שיא מעשר עני

עד לפני כ-30 שנה כמעט לא היה חקלאי שהפריש מעשר עני. בשנים האחרונות חלה מהפכה במודעות למצוות התלויות בארץ, ובשנה האחרונה של מעשר עני (תשע"ד) חילק מכון התורה והארץ לבדו כ-1,300,000 ש"ח לעניים ממעשר עני שהופרש.

שינוי במעמד ההלכתי של המצוות התלויות בארץ

בשנים הקרובות אנו צפויים להגיע למצב שבו רוב עם ישראל נמצא בארץ ישראל, מה שנקרא בהלכה "רוב יושביה עליה". במכון התורה והארץ כבר נערכים יחד עם אנשי מקצוע לשינויים הנדרשים כתוצאה משינוי המעמד ההלכתי בחלק מהמצוות התלויות בארץ.

פיתוח לחישוב שנות הערלה

פיתוח מיוחד של מכון התורה והארץ מאפשר לספור את שנות הערלה של עץ פרי כבר מהזמן שבו הוא במשתלה, וזאת בגידול מיוחד בשקיות בעלות חורים הנחשבים חיבור לקרקע. הפיתוח נמצא כיום בשימוש נרחב, הביא לצמצום אחוזי הערלה בשוק ויש לו משמעות כלכלית גדולה שכן הוא חוסך שנות גידול בשטחים החקלאיים.

תודה עצומה לישי גוטוויליג ממכון שה"מ במשרד החקלאות, לחברות 'אגרולן' ו'עגול', למכון התורה והארץ ולמכון וולקני.

הצטרפו עכשיו למנויי "מקום בעולם",

מגזין הנוער של עולם קטן. לדפדוף בגליון לדוגמא לחצו כאן