אכיפה שוויונית היא הבסיס לאמון הציבור במערכות המשפטית. לעומת זאת, אכיפה בררנית יוצרת הרגשה שמערכות אכיפת החוק נוהגות בדרך של איפה ואיפה.
וזאת בדיוק ההרגשה שנוצרה בלבי בעת שראיתי את הנחישות שבה פעלה מערכת הביטחון בפרשה דנא. ראשית, בגלל שלא היה מתלונן. כלומר, לא הייתה פנייה אל המערכת המשפטית בטענה שמישהו פלש, כביכול, לרכוש לא לו. ושנית, משום שהמהירות שבה פעלו כוחות הביטחון הייתה חשודה בעיניי.
כידוע, יש לא מעט בנייה לא-חוקית ביהודה ובשומרון. ערבים בונים ללא הרף כדי לנסות ולסכל התרחבות של היישוב היהודי. ידוע, למשל, אפילו על מחבלים שיצאו ממאחזים לא-חוקיים כדי לרצוח יהודים שמתגוררים בסמוך אליהם. אבל לא זה העיקר. הבנייה של הערבים אינה זוכה לכל מענה. לא בנגב ולא בגליל, ולא ביהודה ובשומרון. עשרות אלפי צווי הריסה במגזר הערבי לא מקוימים.
לכן, הזריזות שבה פעלו במערכת הביטחון עוררה בלבי חשש שלא הכול שווים בפני החוק. יש שזוכים למענה מהיר, ויש שלא זוכים בכלל לכל טיפול. ואינני מתכוון לומר בזה שהמתיישבים שפונו מן הבתים בחברון פעלו בניגוד לחוק. נהפוך הוא. ככל שאני מבין, הרכישה נעשתה כדין, וכל מה שהיה חסר הוא בחינה של המנהל האזרחי. מה שנקרא "היתר עסקה", ביטוי מוזר כשלעצמו.
וטוב שיש בחינה מן הסוג הזה, אבל לשם בחינה כזאת לא היה צריך לפנות את הרוכשים מן הבתים שהם רכשו בכסף מלא. אפשר היה להניח להם להתגורר בבתים שנרכשו עד לסיום הבחינה, ואף לעשות את הבחינה באורח הכי מדוקדק שרק אפשר.
לצערי, לא זה מה שקרה. שר הביטחון מדבר על שלטון החוק, וזה בסדר גמור. אבל לא הוא זה שאמון על שלטון החוק. לשם כך יש רשויות משפטיות, בתי משפט ושופטים בירושלים. וכל אלה לא אמרו את דברם. גם לא הייתה פנייה מסודרת אליהם. היחיד שנזעק לשם הגנה על מה שכונה בפיו "שלטון החוק" היה שר הביטחון. אך זה אינו תפקידו.
הבה נקווה שהבדיקה לא תארך שנים, כפי שקורה במקומות אחרים.
ד"ר חיים משגב
עורך דין ומרצה למשפט פלילי