שרת המשפטים שקד
שרת המשפטים שקדצילום: אוהד הלוי

שרת המשפטים איילת שקד נאמה היום (שישי) בכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי המתקיים תחת הכותרת "אתגרי המשילות", בהשתתפות נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס ונשיאת העמותה למשפט ציבורי השופטת בדימוס דורית ביניש.

"לתרבות המזיקה של חוסר המשילות הקיימת היום בישראל פנים רבות", אמר שר והתייחסה לכל תחום המינויים במדינת ישראל, "אנחנו עדים פעם בפעם לקביעות שונות ומשונות ביחס לחובת האיפוק בה נדרשת ממשלה לנקוט בבואה למנות בעלי משרות בכירים''.

לדבריה, במקום לאפשר לממשלה ליישם את מדיניותה ולפעול בכל הכוח לטובת הציבור ולמען קידום המטרות שהיא מציבה לעצמה, היא נדרשת להאט, לגדור את עצמה ולמעט ככל האפשר מנקיטת פעולה שאינה הכרחית. "בשל הצורך לשמור על 'אמון הציבור' והרצון שלא להיתפס כמי שמערבים שיקולים פוליטיים במסגרת המינויים, אנחנו מוכנים לקבל שוב ושוב תוצאה של פגיעה באינטרס הציבורי''.

"המערכת כל כך התרגלה לתקוע מינויים שכמעט כולם נעצרים בזמן ממשלת מעבר והכול  בשם עיקרון האיפוק השלטוני. את ערך המשילות החלפנו בערך ההתאפקות".

לחיזוק טענה זו ציטטה השרה מדבריו של השופט סולברג שאמר " איפוק, אך לא שיתוק. אין להוסיף סייג על סייג, לא לעשות משמרת למשמרת, ולא להחמיר עד בלי די...הציבור מצפה ש'בית החרושת' הנקרא ממשלה, לא ישבות ממלאכה כל אימת שהכנסת תחליט על פיזורה. לא ניתן 'לדומם מנועים', כי המדינה חיה את חייה בלי הפסקה. הציפייה היא לעשייה בלתי פוסקת".  

השרה ביקרה את השלכות ה''תרבות" הזו שחלחלה לתוך החברה הישראלית, ובראשן התייחסה למינויו של היועמ"ש החדש, אביחי מנדלבליט. "תרבות זו אינה נשארת בתחום ההחלטות המתקבלות במערכת המשפט ומחלחלת כמובן מטה מבעלי התפקידים במערכת המשפט לעותרים הציבוריים שלנו, שרואים כי טוב וגם הם בתורם 'תורמים את תרומתם' לפעולה לא יעילה של הממשלה ולבזבוז זמן ומשאבים יקרים.

''הסאגה סביב הליך המינוי של מנדלבליט היא דוגמה אחת קטנה להליכים המשפטיים המיותרים", אמרה. ''את כולם אפשר כמובן להצדיק מתוך הצורך לבחון באופן מדוקדק כל מינוי ומינוי בשירות הציבורי, אבל כאשר מבינים שההליכים שליוו את הליך המינוי הספציפי הזה מלווים כמעט כל מינוי בכיר אחר בשירות המדינה, אנחנו מתחילים להבין מדוע מצב המשילות גרוע כל כך. מדוע אנשים טובים מעדיפים להתרחק מתפקידים בכירים בשירות הציבורי כדי להימנע מגלגול מיותר בזפת ובנוצות''.

השרה התייחסה לעתירות שהוגשו טרם עברה החלטת הממשלה על מינויו של מנדלבליט ולאחריה על ידי תנועת אומ"ץ והתנועה לאיכות השלטון. "מעבר לפגיעה בשמו הטוב של מנדלבליט, שהעתירות הדחויות תרמו עוד קצת לצריבתו כמי שנקשר בפרשות כאלה ואחרות, עניין שהוא פגיעה באינטרס הציבורי כשלעצמו - בשתיהן בוזבז זמן העבודה של מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה וזמן עבודתם של שני הרכבי שופטים בבית המשפט העליון - שלושה שופטים בכל הרכב. בית המשפט עשה כאן עבודה מצוינת, אלא שהסוגיה כלל לא הייתה אמורה להתגלגל לפתחו ולבזבז את משאביו.

"אני מאמינה גדולה בשלטון החוק, ובתפקידה החשוב של מערכת המשפט להגן עליו ולהתריע כאשר יש סכנה לפגיעה בו. אך אסור ששימת הגבול תתרחב עד כדי הפיכתה לנורמה, ושתמרור העצור יתפוס את מקומם של כלל סימני התנועה", הדגישה שקד.