למרות החלטת הממשלה לשילוב יוצאי אתיופיה - מתברר שרבות מהתוכניות לא מיושמות, צוות פיקוח לא מוקם והתקציב לא מועבר לשטח, כך נחשף היום (שלישי) בוועדת העלייה והקליטה.
יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד), הדגיש בדיון "ועדת השרים בראשות ראש הממשלה אישרה עד כה כשמונה תכניות לשילוב עולי אתיופיה, במשרדי חינוך, בריאות, רווחה, תעסוקה והמשפטים, נציבות שרות המדינה ושילוב יוצאי העדה בצה"ל ויחס כלפיהם מהמשטרה. תוך 60 יום על כל משרדי הממשלה להקים ועדה ציבורית ליישום המלצות אלו – ובתוכה לפחות 50% מיוצאי העדה".
נגוסה הבטיח לעקוב מדי שלושה חודשים אחר מימוש ההחלטות – כדי למנוע את טעויות העבר.
ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) הזהיר כי ישיבות המעקב חייבות לכלול את שרי הממשלה, תכנית תחומה בזמן וכוללת מערך בקרה. הוא מתח ביקורת על אי-הכללת מכללות להוראה בדרום הארץ בהכשרת מורים בני העדה.
לדברי יוסי יונה (המחנה הציוני), "הבעיה איננה קשיי הקליטה של יוצאי אתיופיה - אלא קשייה של החברה הישראלית לקלוט אותם. דעות קדומות, פטרונות ודחיקה של יוצא-אתיופיה לשוליה של החברה הישראלית", ואילו מוטי יוגב (הבית היהודי) קרא להתייעץ בכל התכניות עם בני הקהילה - כדי לאזן בין תכנית הייעודית למשלבת.
נציגת משרד החינוך, רויטל דותן, הדגישה כי כל תכניות הלימודים ליוצאי העדה נבדקו, התמנתה ועדה לאישור תכניות או מסגרות כאלו, יוטמעו תכניות לימוד לכלל התלמידים על מורשתם, תרבותם, וההיסטוריה של יהודי אתיופיה, ולראשונה ייערך ביוזמת שר החינוך נפתלי בנט "שבוע עליה", בה כל מערכת החינוך תעסוק במורשתם של כל העולים. דותן הוסיפה כי תכנית שילוב בני נוער בתנועות נוער תתחיל רק בשנה הבאה, ויתמנה רכז להכנה לצה"ל ב-25 ישובים.
לדבריה, נרשמת עלייה במספר ילדי הקהילה המשתתפים בתוכניות מצטיינים, כשהיעד הוא גידול של 25% מבני הקהילה בלימודי אנגלית ומתמטיקה. דותן הודתה, כי טרם הוקמה הוועדה הציבורית עליה החליטה הממשלה, והוסיפה כי תקציב התכנית הגיע - אך טרם הועבר לשטח. דוד מהרט, מנהל מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה, הוסיף כי כ-47% מהתלמידים יוצאי אתיופיה זכאים לתעודת בגרות, מתוכם רק כ-23% בעלי 4 ו-5 יחידות באנגלית ומתמטיקה.
אורנה ש"ץ-אופנהיימר, מפקחת במוסדות להכשרת עובדי הוראה סיפרה על 222 סטודנטים יוצאי העדה, הלומדים כיום הוראה במכללות שונות, ומקבלים מלגות וסיוע אקדמי באוריינות, כתיבת עבודות וקורסים במנהיגות, אך מנגד, פוריה קלעי, מרכזת תכניות הכשרת מורים, הלינה "כי לא כל מנהלי בתי הספר מוכנים ופתוחים לקבל מורים יוצאי אתיופיה".
שלומית אבני, נציגת משרד הבריאות סיפרה על הכשרת אנשי צוות בתחום בריאות-הנפש, כארבעים מדריכים לכשירות תרבותית, מינוי מבקר ייעודי למרפאות בקהילה לתחומי יוצאי אתיופיה, והוספת מוקדן באמהרית ל"קול הבריאות". היא הדגישה כי העלאת מספר העובדים ברמות הגבוהות יוצאי העדה, ולא רק כעובדי סיעוד וניקיון – תלויה במשרדים וחסמים נוספים כתכניות לימודים, פסיכומטרי ועוד.